חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

עכשיו גם לשבת אי אפשר: מחקר חדש מצביע על קשר בין ישיבה ממושכת והתפתחות סרטן

ישיבה ממושכת היא אחת המגפות של המאה ה-21. מחקרים קושרים רביצה במקום למשך זמן רב בכל יום לבעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, בעיות עיכול, מחלות לב, וסכרת. כעת, מחקר חדש מצביע על קשר מפתיע במיוחד בין ישיבה והתפתחות סרטן המעי וסרטן הרחם. זה קורה לא רק מכיוון שישיבה מעידה בדרך כלל על כך שאדם גם לא מתאמן. גם אצל אנשים שמתאמנים באופן קבוע ויושבים במשך זמן רב נמצא סיכון גבוה יותר לחלות במחלות. זה אומר שיש משהו בעצם הישיבה שאינו בריא, מעבר לחוסר התזוזה.

על מנת לחקור את התופעה, חוקרים מאוניברסיטת רגנסבורג בגרמניה, ניתחו 43 מחקרי עבר שכללו מעקב אחר 4 מיליון אנשים. במחקרים תושאלו הנסיינים לגבי כמה זמן הם מבלים בישיבה במהלך היום ולשם מה – צפייה בטלוויזיה או ישיבה במהלך העבודה למשל.
נמצא שככל שאדם ישב יותר כך גדל הסיכוי שלו לחלות בשני סוגי הסרטן: לכל שעתיים של ישיבה, עולה הסיכון לסרטן המעי ב-8% ולסרטן הרחם ב-10%. הצד החיובי של התוצאות הוא שלא נמצא קשר בין ישיבה ושאר סוגי הסרטן.

ישיבה ממושכת לשם צפייה בטלוויזיה בשעות הערב המאוחרות, הראתה קשר חזק יותר להתפתחות המחלה: עליה של 54% בסיכון לסרטן המעי, ושל -66% בסיכון לסרטן הרחם. יחד עם זאת, סביר מאוד שהמשקל משחק כאן תפקיד מרכזי, מאחר שצפייה בטלוויזיה לעיתים רבות מלווה באכילה ושתייה.


לשבת לצפות בטלוויזיה – אכן מפחיד | צילום: shutterstock

מה המנגנון שיכול להסביר את התופעה? קיים כאמור קשר בין ישיבה ממושכת ועודף משקל – פרמטר שיכול להשפיע באופן משמעותי על הסיכוי לחלות בסרטן, אך המחקר הראה כי השפעת הישיבה קיימת גם אצל אנשים ללא עודף ומשקל וגם אצל כאלה שנוהגים להתאמן. אפשרות אחת היא שחוסר תנועה ממושך מוביל לתגובה דלקתית שמעלה את ריכוז הסמנים הביולוגיים CRP ו-אינטרלאוצין-6 שעשויים להיות קשורים להתפתחות המחלות.

"ניסויים הראו כי שכיבה במיטה במשך 14 יום אצל אנשים צעירים, מעלה את רמת ה-CRP והאינטרלאוצין 6", אומרת מובילת המחקר, דניאלה שמידט. הקשר המדויק להופעת הסרטן עוד לא ברור, אך לפחות ברור הפתרון: התעמלות יומית איננה מספיקה – צריך להקפיד לשבור ישבה ממושכת בהליכה ועמידה לאורך היום.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן