צפו בתמונות: אוסף מטוסי הווינטג' המרהיב של מייסד מיקרוסופט

פול אלן נועץ מבט לתוך קנה של רובה עצום, שדומה יותר לתותח ושגבוה ממנו יותר מפי שניים. בהאנגר השני של "אוסף מורשת התעופה" שלו, שנפתח לא מכבר, מצביע המיליארדר, ממייסדי מיקרוסופט, על Flak 37 88 מ"מ, הכלי הארטילרי של גרמניה הנאצית, שהטיל את האימה הגדולה ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה.

אלן הוא הבעלים של שני פרטים מתוך כמות מוערכת של שני תריסרים שנותרו בעולם, והשניים שלו עובדים עדיין כמו שצריך. "ה-88 היו הדבר הראשון שקיבלנו, נכון?", שואל אלן את אדריאן האנט, אוצר המוזיאון שלו, הממוקם במרחק חצי שעה נסיעה מסיאטל. "כשאבי נקלע לאש האויב במלחמת העולם השנייה, זה בעצם היה הדבר שירה עליו".

קנת', אביו המנוח של אלן, נחת בנורמנדי ב-7 ביוני, 1945, יום אחרי הפלישה של בנות הברית לצרפת. הוא ועמיתיו מיחידה 501 הופגזו באותה שנה על ידי חיילים נאצים, שירו בתותחי 88 מ"מ שהוטענו בפגזים במשקל 10 ק"ג האחד. קנת' אלן שרד. הוא חזר מאירופה מסוגר יותר משהיה קודם לכן, מעוטר בכוכב ברונזה ורדוף זיכרונות.

כשאלן בן ה-60 חולף על פני האוסף שלו – אחד האוספים הטובים בעולם, הכולל מטוסים, כלי נשק וטנקים ממלחמת העולם השנייה השמורים בצורה מושלמת – הוא שופע סיפורי זיכרונות על האופן שבו התגלה כל שריד ושריד. "המסרשמיט הזה, למשל, נמצא בחוף בצרפת, קבור בדיונת חול", הוא אומר ומצביע על מטוס חד-כנפי עם צלב קרס על צדו.

אוסף המטוסים של אלן | צילום: G. Allen collection

הוא נעצר לצדו של איליושין IL-2M3, "שטורמוביק", מטוס קרב סובייטי שזכה בפי הגרמנים לשם החיבה "מוות שחור". "הוא הורכב חזרה מארבעה שברים בצפון-מערב רוסיה", הוא אומר. כשהוא מצביע בידו אל מרכב המטוס ששוחזר בקפדנות, מנצנצת בידו הימנית טבעת בגודל פרק האצבע שלו, בצבעי כסף וטורקיז. היא הייתה שייכת לאביו. הוא אינו מסיר אותה כמעט אף פעם.

מאז שנות ה-90 הוא מפתח באיטיות את האוסף שלו, המונה היום 31 פריטים. ב-2004 פתח אותו לציבור וארבע שנים מאוחר יותר העביר אותו לנמל התעופה פיין פילד, בפרבר עתיר מתעשרי ההייטק אוורט בוושינגטון. באביב האחרון הוא פתח את ההאנגר השני, והוסיף 19 כלים חדשים. כל אחד מהם מתפקד ויכול לעבוד ולירות, תוצאה של מאמצי שיקום שעולים מיליונים ואורכים שנים. לדבריו, מטרתו היא לעורר את כלי הטיס הללו לחיים.

המזג שלו, שלרוב קצת נוקשה, הולך ומתרכך כשהוא מתאר את עבודות הפנים בכל מטוס, כמו למשל המפציץB-25 של חיל האוויר הקנדי המלכותי, המוצב במרכזו של האנגר 1. "מה שמעניין כאן, שאתה יכול ללחוץ על כפתור הפלת הפצצה, ואז מנגנון השחרור נוקש", הוא אומר בעליצות של נער ומחקה תנועות של ג'ויסטיק בידיו. "קליק, קליק, קליק".

המקור להתלהבותו מתעופה, הוא מסביר, נעוץ בעבודה של אביו אחרי המלחמה. קנת' סיים את לימודיו באוניברסיטת וושינגטון ב-1951 והחל באותה שנה לעבוד בספריית ספרי העיון של הקמפוס. יחד אתו עבדה פיי, חברתו לכיתה, ולימים אשתו, קוראת נלהבת ואספנית ספרים. היא המשיכה והפכה למורה בבית ספר. לבסוף, ב-1960, כשפול היה בן שבע, מונה קנת' למנהל ספריות הקולג'. "כשהייתי בן 12 הייתי ניגש לערימות הספרים באוניברסיטה ושולף ספרים כמו 'מטוסי הקרב של מלחמת העולם השנייה מאת ג'יין'" נזכר אלן. "ביליתי שעות בקריאה על המנועים של חלק מהמטוסים האלה. ניסיתי להבין כיצד הדברים פעלו – ממנועי מטוסים ועד טילים וכורים גרעיניים. הייתי פשוט מרותק למורכבות, לעוצמה ולחן של הדברים המעופפים האלה".

שעשועיי עם ביל גייטס

כל זה יכול היה להיות אנקדוטה משעשעת אלמלא היה אלן האדם ה-53 בעושרו על כדור הארץ, עם הון אישי המוערך ב-15 מיליארד דולר. כשהוא לא משחק במטוסים ממלחמת העולם השנייה, הוא מנהל מגוון עסקים, תחומי עניין ומיזמים פילנתרופיים תחת החברה שלו, וולקן. הוא גם הבעלים של קבוצת הפוטבול "סיהוק" מסיאטל, ושל קבוצת האן.בי.איי "טרייל בלייזרס" מפורטלנד.

אלן משקיע משאבים אדירים – כסף וזמן – בהעברת שיעורי היסטוריה לציבור, אבל בצורה הפעילה והמעניינת ביותר שניתן להעלות על הדעת. בבניין שתכנן האדריכל פרנק גרי, בצלו של מגדל "מחט החלל" של סיאטל, הוא מממן את המוזיאון לתולדות המוזיקה,Experience Music Project . בין התערוכות ישנה רטרוספקטיבה על האגדה המקומית נירוונה, והמוזיאון כולל 200 כלים מוזיקליים מתקופת הגראנג'.

פול אלן | צילום: מיילס האריס, וויקיפדיה

במרחק כמה דקות נסיעה מדרום לעיר בנו אלן ואנשיו אוסף מחשבי וינטג' משוחזרים, במוזיאוןLiving Computer שלו. מחשבים ראשונים משנות ה-60, גדולים כמכוניות, הוחזרו לחיים באופן מדוקדק, אורותיהם מהבהבים ומאוורריהם פולטים אוויר חם. בערב שלפני סיור המטוסים שלנו ערך שם אלן מסיבה. ביל גייטס, ידידו עוד מימי בית הספר התיכון, היה בין המשתתפים. בשלב מסוים השתעשעו השניים מול המצלמה, ליצירה מחודשת של התמונה של שני נערי הפלא שצולמה במיקרוסופט ב-1981 והפכה לסמל.

למרות שאלן קשור קודם כל למחשבים ולמוזיקה, התשוקה שלו למטוסים ממלחמת העולם השנייה תופסת אצלו מקום מיוחד. יש לו שותפים לעניין: קרמיט וויקס, יורש מעצמת נפט שמחזיק שני מוזיאונים של מטוסי קרב בפלורידה, והמיליונר יליד גרמניה ג'רי יאגן, שמממן את מוזיאון התעופה הצבאית בווירג'יניה. שניהם החלו לאסוף עשורים לפני שאלן נכנס למשחק. אבל אנשיו של הטייקון ממיקרוסופט מאמינים שהוא עושה עבודה טובה יותר בברירת הבר מהמוץ. "האיכות, ההיקף – יש להם הרבה יותר מטוסים, אבל הם לא כאלה נדירים, והם לא הורכבו במומחיות שכזו", אומר האנט.

אלן לא מוכן לחשוף את ערך האוסף שלו. מומחים בענף אומרים שקשה לתמחר כל מטוס, במיוחד בגלל העלויות שנגרמו בזמן האיתור, השיקום והשחזור. "זה מתחיל בתהליך פוליטי של העברת מטוסים צבאיים לשעבר, וזה מצריך את אישורן של ממשלות זרות", אומר מארק קלארק, הסוכן המומחה לענף מטוסי הקרב, המנהל את Courtesy Aircraft Sales ברוקפורד, אילינוי. התהליך הזה יכול להיות מתסכל, במיוחד בבתי קברות למטוסים ממלחמת העולם השנייה, כמו פפואה גינאה החדשה. "זה יכול לקחת שנים, ובינתיים המטוסים היפניים והאמריקאים האלה מעלים חלודה בג'ונגל", הוא אומר.

פול אלן וביל גייטס ב-1981 | צילום: באדיבות Living Computer museum

אחרי שמתגברים על המכשול העיקרי, מתחיל כדור השלג של ההוצאות: ישנו השילוח הפיזי של המטוס למתקן שיקום, לאחר מכן שנתיים עד 12 שנה של בנייה מחדש, תלוי במצבו של כלי הטיס. לעתים יש לייצר חלקי חילוף יש מאין, מה שמצריך מצוד אחר התוכניות המקוריות. "קשה לשים תג מחיר על כל זה", אומר קלארק, אבל מציין שנקודת הפתיחה היא לפחות מיליוני דולרים.
התמזל מזלם של אנשיו של אלן, והם מצאו כמה מהמטוסים הנדירים והאקזוטיים ביותר ברשימת הבקשות שלהם ברוסיה. "רוסיה היא מקום מצוין למצוא מטוסים, מכמה סיבות", אומר האנט. "ראשית, הייתה הרבה מאוד לוחמה ברוסיה, והמון מטוסים טסו מעליה ונשארו שם. שנית, ישנם שם שטחים עצומים של שממה, כך שהמטוסים יכלו לנחות ולא להימצא לעולם, ולהפוך לגרוטאות. ולבסוף, הקור הקיצוני ברוב חלקיה הצפוניים של רוסיה משמר את המטוסים בצורה נהדרת, מהעור ועד המתכת, וכל היתר".

בהאנגר 1 מצביע אלן על אחת מהתגליות הרוסיות הללו, פוקה-וולף 190, מטוס קרב גרמני הידוע במהירות ובעוצמה שלו. המטוס הספציפי הזה התרסק ב-1943 בזמן שתקף רכבת אספקה סובייטית. הטייס נלקח לכלא הרוסי, אבל המטוס שלו השתמר בצורה מושלמת בעזרת שכבות של אדמת ביצה וצמחים שכיסו אותו. הוא התגלה ללא פגע בידי צייד מטוסי וינטג' לפני 25 שנה, והובל דרך האוויר בעזרת מסוק, ולאחר מכן עבר שנים של שיקום באנגליה ובארה"ב. "הכל עדיין פעל כשהנענו אותו לראשונה אחרי 40 שנה ביער הסיבירי", אומר אלן וסוקר במבטו את השורה הארוכה והמסודרת של מטוסי קרב נוצצים. "זה דבר מדהים להחזיר אותם בחזרה לחיים".