ביוני 2017 הסדירה ועדת הפנים של הכנסת את הנשימה ללא מעט אוליגרכים. בישיבת הוועדה בראשותו של ח"כ דוד אמסלם, ובהשתתפות המצומצמת של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אושר תיקון מספר 9, שיזמה האחרונה יחד עם חבר מפלגתה, ח"כ עודד פורר. עד אותו רגע נמנע מעולים חדשים להוציא דרכון בשנה הראשונה להשתקעותם בארץ, ולמעשה, הם היו מחויבים להוכיח את השתקעותם. נדרש מהם לשהות לפחות 90% מהימים בשנת העלייה הראשונה בישראל ובינתיים זכו לתעודת מעבר בלבד. פורר הסביר שזה לא מתאים, "כשרבים באמת עושים עסקים חובקי עולם".
הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
אחד הנהנים מהתיקון לחוק הוא רומן אברמוביץ', שעשה לאחרונה עלייה לאחר שמשרד הפנים הבריטי סירב לחדש את אשרת השהייה שלו. בבריטניה, אגב, מודעים לסידור החדש, ועל פי הדיווחים, גם אם ייכנס עם דרכון ישראלי ־ לעבוד הוא לא יוכל, אם כי סביר להניח שזה לא מה שמטריד אותו. כך או כך, עם עלייתו, הפך אברמוביץ', על 43 מיליארדי השקלים שהוא שווה, לישראלי העשיר ביותר.
אברמוביץ' | צילום: shutterstock
רומן ארקדייביץ' אברמוביץ', בן ה־51, נודע בעיקר כאוליגרך שקנה את מועדון הכדורגל צ'לסי ב־150 מיליון ליש"ט במזומן והפך אותו מאלמוני לשחקן מרכזי בכדורגל האנגלי והאירופי.
רכישת המועדון ב־2003, שעלתה לו עד כה בהפסדים המוערכים בכמיליארד ליש"ט, נועדה, לפי המבקרים, להוציא הון מרוסיה ולהבטיח לעצמו מעמד באירופה, ליום שבו אולי יתקדרו העננים מעל שמי מוסקבה.
לרגע היה נדמה שהאוליגרך אברמוביץ' מעוניין להשתלב בחברה הבריטית ולחשוף עצמו לציבור, אלא שבחלוף השנים התברר כי הוא ממשיך לשמור על פרופיל נמוך במיוחד, לא מתראיין ואפילו לא טורח להסדיר לעצמו מעמד של תושב קבוע בבריטניה.
מתברר שבכל אותן שנים הוא הקפיד להגיע לממלכה כתייר עם ויזה למשקיעים מעל 2 מיליון ליש"ט, שמקנה זכות להתגורר בממלכה במשך 40 חודשים מהנפקתה. הסידור היה נוח, שכן הוא פטר אותו מתשלום מסים על הכנסותיו מחוץ לבריטניה, אם כי הוא לא הצליח לחמוק מתביעות משפטיות שהתבררו בלונדון.
הנווד המתמיד
הכל השתנה במרץ השנה, עם הרעלתו בבריטניה של הסוכן הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל, במה שנראה כמו ניסיון חיסול של פוטין. לאחר המקרה המתוקשר החליטה ממשלת בריטניה להחמיר עם האוליגרכים הרוסים בתחומה. אברמוביץ' היה בין אלה ששילמו את המחיר, כשאשרת הכניסה שלו מ־2015 לא חודשה ועל פי הדיווחים, גם מס ההכנסה שם עליו עין ועלול לדרוש ממנו לחשוף את מקורות עושרו במידה שיבקש לחדש את הוויזה שלו.
מאז, לא ביקר האוליגרך בלונדון ונאלץ לצפות מרחוק בניצחון צ'לסי במשחק גמר הגביע בוומבלי באמצע מאי. אגב, לא רק אברמוביץ' סובל מהחמרת הדרישות למבקשי אשרות. מתברר שמספר הבקשות לאשרות עסקים בבריטניה נפל ב־84% מאז הוצגו התקנות החדשות ב־2015. תגובתו של אברמוביץ, כידוע, היתה סיבוב פרסה לכיוון תל אביב ומילוי טופסי עולה חדש.
על הנייר, זה נשמע מגוחך. לאדם עשיר כמוהו לא אמורה להיות בעיה להסביר לרשויות מס ההכנסה הבריטיות מהם מקורות הונו, אבל במקרה של אברמוביץ' הדברים אינם פשוטים. אפשר ללמוד עד כמה משינויי הרישום המתועדים בחברת מועדון הכדורגל צ'לסי (פורדסתם). במרץ השנה הופקד מסמך מטעמו שמשנה את "מקום מגוריו" משוויץ לרוסיה. רק שנתיים קודם לכן שוויץ היתה זו שעודכנה ברישומים כמקום תושבותו.
לפי השבועון השוויצרי זונטאגסצייטונג, אברמוביץ' הגיש בקשה בקיץ 2016 להשתקע בכפר האלפיני ורבייר, אבל אחרי שנה, הבקשה נמשכה. שני עיתונים שוויצריים פרסמו שהמידע שמסביר את סיבת המשיכה ברשותם, אך הם מנועים מלפרסמו לאחר שהמיליארדר הוציא צו איסור פרסום בציריך.
לפי השבועון, אברמוביץ' הגיש בקשה חדשה לאשרת תושב אחרי מספר חודשים, אך בסוף, כאמור, החליט להחזיר את מקום תושבותו לרוסיה, עד שהחליט לעשות עלייה. לפי שעה, עדיין לא נרשם בפורדסתם שינוי התושבות לישראל.
הצצה נדירה
אברמוביץ' נחת בלונדון בגיל 36 בבואינג 767 פרטי, ומהר מאוד החלה העיתונות המקומית, שלא אהבה את המיסתורין סביבו, לחפש לכלוך. התחקירים לא העלו הוכחות כלשהן לאי סדרים בעברו, וגם קריאותיו של חבר הפרלמנט מהלייבור טוני בנקס לחקור אם הוא ראוי להחזיק מועדון כדורגל, לא העלו דבר.
את נקודת מבטו של אברמוביץ' עצמו אפשר היה לדוג מהחלטת שופט בית המשפט הגבוה בלונדון, שדן בתביעה של חברת הנפט הרוסית יוגרנפט נגד אברמוביץ' וחברת ההחזקות האנגלית שלו, בטענה שאנשיו העבירו כמה מנכסיה לשליטתו. השופט פסק לטובת אברמוביץ', בטענה שהתביעה לא ניתנת לבירור באנגליה, מאחר שהוא אינו תושב מקומי. בהחלטה שמשתרעת על פני קרוב ל־100 עמודים תמצת השופט, בין השאר, גם את חיי האוליגרך, נקודה אחר נקודה, כולל התחשבנות מדויקת לצורך קביעת אי תושבותו ־ כמה ימים אברמוביץ' הקדיש ללונדון בכל שנה משנת 2000 ועד 2007 (מיום אחד ב־2002 ועד 110 ימים ב־2006).
השופט תיאר גם את רכישת בית המגורים ב־30 מיליון ליש"ט בשכונת בלגרביה היוקרתית (בגב ארמון בקינגהאם), שמהווה בקושי חצי אחוז מהונו. נקודה מעניינת נוספת היתה הנתון שלפיו אברמוביץ' לא מרבה לשהות גם ברוסיה, אלא נוטה לטוס ולשוט ביאכטות שלו, שוהה בבתי הנופש באתר הסקי בקולורדו, בווילה בסיינט ברטס, בשאטו שלו בדרום צרפת (בשווי 230 מיליון יורו) וכשהוא במוסקבה, הוא מתגורר באחד מבתיו, שבהם ביתו לשעבר של ברז'נייב.
בהמשך (משנת 2000 עד 2008) הפך אברמוביץ' לפוליטיקאי ונבחר למושל מחוז צ'וקוטקה ברוסיה (המשיק לאלסקה), מישרה ממלכתית שגם העניקה לו חסינות מתביעות פליליות. אברמוביץ' השקיע במחוז מליארדי רובלים בפיתוח תשתיות ומערכות חינוך. ב־2004 ניסה להתפטר, אך פוטין שיכנע אותו שעדיף שיישאר ורק ב־2008 כשמדבדב החליף את פוטין בנשיאות בקשתו להתפטר אושרה.
רבות פורסם על הדרך שבה צבר את הונו. כך למשל, הוא רכש כשותף זוטר עם בוריס ברזובסקי (אוליגרך יהודי שהיה מקורבו של הנשיא ילצין) בהפרטה ב־1991 את השליטה בחברת הנפט סיבנפט, בסכום של כ־100 מיליון דולר ומכר את החזקותיו לחברת הגז הממשלתית גזפרום בספטמבר 2005 תמורת 13.1 מיליארד דולר. ההערכה היתה שהקרמלין לא ישלם סכום עתק על חברה שהיתה ממשלתית עד להפרטה, בלי הסכם כלשהו שיבהיר לאן חלק מהתמורה ילך.
ברזובסקי, שהפך לגולה פוליטי באנגליה אחרי שנס ליחו בעיני פוטין, מכר את החזקותיו לאברמוביץ' בשנת 2000 ויותר מאוחר תבע אותו בטענה שהמכירה "בנזיד עדשים" נכפתה עליו על ידי הקרמלין. הוא הפסיד בתביעה וב־2013 נמצא תלוי באחוזתו בעיירת מרוצי הסוסים אסקוט, אחרי שהתברר כי שילם שכר חודשי לסוכן הרוסי אלכסנדר ליטוויננקו (שנרצח באמצעות חומר רדיואקטיבי) כדי "ללכלך על פוטין".
סצינה מתוך הסנדק
החלק שריתק במיוחד את הציבור האנגלי בקרב האוליגרכים היה הדרך שבה הצליח ברזובסקי לתחוב את כתב התביעה לידיו של אברמוביץ', כמתחייב בחוק. אחרי זמן רב, הצליח ברזובסקי ללכוד את אברמוביץ' יוצא מחנות הרמס היוקרתית (לא רחוק מהרודס). הוא עצמו יצא בדיוק מבוטיק דולצ'ה וגבאנה הסמוך וכשראה את יריבו נכנס לבוטיק הרמס, הוא שלח את אחד משומרי ראשו להביא את כתב התביעה מהלימוזינה שלו ואז נכנס לחנות, פילס דרך בין שומרי ראשו של אברמוביץ' וניסה לתחוב את התביעה לידיו. אברמוביץ' הממולח ניסה לנעול את ידיו לאחור, אך התגובה התמוהה לא עזרה לו, ונקבע כי התביעה הוגשה כחוק. ברזובסקי עצמו תיאר את מה שקרה כ"סצינה מתוך הסנדק".
מי שהעיד לטובתו של ברזובסקי היה אוליגרך אחר שעשה עלייה, ליאוניד נבזלין (הון של 13.6 מיליארד שקל). השופט לא העריך את עדותו במיוחד וכתב שהתרשם שהיא הותאמה לקייס של ברזובסקי. עולה אחר שהעיד לטובת ברזובסקי היה מיכאל צ'רנוי. השופט, כאמור, צידד בקו של אברמוביץ' ותיאר אותו כמחושב ומאופק, אך הוסיף כי אין לו ספק שהוא יכול להיות גם "עריץ" בעסקים. האנגלית של אברמוביץ', המדבר בדרך כלל בקול שקט ורך, היא בסיסית מאוד וגם בבית המשפט הוא נעזר במתורגמן ודיבר רק רוסית.
לא ממהר לקנות
האם אברמוביץ' אכן ישתקע בישראל? לפי תיקון החוק, הוא לא חייב. ילדיו מתגוררים באנגליה, חלקם כבר בוגרים ומבוססים. לפי המצטייר מעברו וכמפורט בתביעות שבהן היה מעורב, הוא מעדיף להסתובב בעולם וכנראה ימשיך לשמור על סטטוס של "הנוסע המתמיד". אמנם הוא קנה נדל"ן במאה מיליון שקל בנווה צדק, אבל במקביל דווח רק לפני מספר שבועות כי רכש פנטהאוז ב־30 מיליון ליש"ט במגדל בבנייה לא רחוק מהאיצטדיון של צ'לסי.
התוכניות להגדיל את האצטדיון בהשקעה של מיליארד ליש"ט נכנסו להקפאה בעקבות ה"גירוש" מבריטניה. אגב, זווית ישראלית נוספת הקשורה לאברמוביץ' ולצ'לסי היא חברת Spot.IM של נדב שובל (חבר רשימת Forbes Under30 הישראלית ב־2017) וישי גרין. אברמוביץ', שמחזיק בבעלות חלקית בחברה, נעזר בה כדי לבנות רשת חברתית עבור אוהדי צ'לסי באתר הקבוצה.
צ'לסי. ההשקעה המוכרת ביותר של אברמוביץ' | צילום: shutterstock
לא מדובר בחברה הישראלית היחידה שבה מושקע אברמוביץ' . כאשר נחת בארץ בסוף חודש מאי, הספיק לבקר בסטארט־אפ אחר שבו הוא מושקע ־ סטורדוט, העוסק בפיתוח סוללת ליתיום יון מתקדמות.
אברמוביץ' מושקע כבר כעת בעוד מספר סטארט־אפים מקומיים, אך רבים בישראל צפויים לנסות עתה ליצור קשר עם העולה החדש. למי שזוכר את הסטיקרים "מקסוול קנה אותי" – שהודבקו על הפגושים כשרוברט מקסוול הגיע בסערה מלונדון בסוף שנות השמונים והתחיל לקנות מכל הבא ליד – צפויה אכזבה. מקסוול היה מופע של איש אחד, בעוד אברמוביץ' מוקף ביועצים. עוד הבדל קטן בין אוליגרך כמוהו לסתם איש עסקים הוא פמליית שומרי הראש המלווה אותו.
השקעותיו בישראל עדיין לא גדולות, אבל סביר להניח שלא מעט מעכרים כבר מסתובבים בנווה צדק עם בועה מעל הראש, שלא מפסיקה לזמזם "אברמוביץ' קנה אותי".
בינתיים הוא ממשיך לשוט ביאכטה "אקליפס", שעלתה לו 400 מיליון דולר (היקרה בעולם, באורך שני מגרשי כדורגל, כולל מנחת הליקופטרים, מערכות הגנה וצוללת צמודה לפינוי למקרה הצורך), או לטוס במטוסו הפרטי לצורך עסקיו או ענייניו.
בין היתר הוא נצפה במאי האחרון מגיע לבית המשפט השוויצרי שבו מתבררת תביעה בת 19 שנים של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח נגדו, נגד אוליגרך אחר וחבר ילדות של אברמוביץ' בשם יוג'ין שווידלר ונגד התאגיד הרוסי גזפרום נפט על חוב שתפח, לפי התביעה, ל־46 מיליון דולר.
על רקע עלייתו לארץ, לא מדובר בסתם תביעה. אחרי הכל ישראל שותפה במניות הבנק האירופי ויש לה נציג קבוע שיושב בהנהלת הבנק בלונדון, כך שלמעשה, ישראל, שרק העניקה לו אזרחות, שותפה בתביעה נגד האזרח הטרי שלה.
הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|