תודה שטסתם קונינגסג: הכירו את רכבי היוקרה המלהיבים בעולם

קחו למשל את המוצר האחרון שלה, רכב הרג'רה (Regera) ההיברידי בעל 1,500 כוחות הסוס. תמורת מחיר התחלתי של 2 מיליון דולר (מעט פחות מחוץ לארה"ב), קוניגסג תספק מכונית מירוץ בהתאמה אישית עבור קהל לקוחות מובחר. זה קשה מספיק עבור חברה כמו פרארי, בעלת מסורת של כמעט מאה שנות ייצור, ניצחונות במירוצים וחדשנות, וזה קשה הרבה יותר עבור החברה הצעירה ומייסדה הכריזמטי, כריסטיאן ואן קוניגסג בן ה־43.

החברה מחזיקה בכ-30 פטנטים על הטכנולוגיה שפיתחה | צילום: אתר החברה

ראשית, רכבי קוניגסג אינם מתחרים במירוצים. המכוניות שלה מעוצבות עבור מספר מצומצם מאוד של מיליונרים, שפשוט רוצים לקרוע את הכביש. מעבר לכך, ישנו עניין המיקום. המפעל ממוקם בהאנגר ששימש בעבר את חיל האוויר השבדי, בסמוך לכפר הדייגים הנידח אנגלהולם, לא בדיוק איזור הידוע כמרכז תעשיית רכב. לבסוף, יש לקחת בחשבון את הטירוף שבייצור מוצר אחד, יקר להפליא, בעבודת יד.

במהלך 22 שנות פעילותה, ייצרה החברה פחות מ־135 רכבים, כשמחלק מהדגמים יוצרו 20 פרטים בלבד. קוניגסג מייצרת בעצמה את המושבים, את כל חלקי פנים הרכב ואת המנועים – וכל אלה מותאמים במדויק לשלדה הנמוכה במיוחד של הרכבים.

על ייצור המנועים מופקד רק אדם אחד, מאטס פטרסון הפרפקציוניסט והנרגן. ואולם עם כ־40 הזמנות עבור הרג'רה החדשה שנכנסו מאז הושקה המכונית בתערוכת הרכב בז'נבה ב־2015, ועם הצעידה לעבר סף ייצור של 80 רכבים, פטרסון קיבל לראשונה עוזר בודד. בשנה שעברה מנתה החברה 65 עובדים, ומאז נוספו אליהם עוד 35 חדשים.

קוניגסג: "לא יצרתי משהו דמיוני" | צילום: אתר החברה

חבר עם מוסך

"האם היתה לי הכשרה הנדסית?", שואל כריסטיאן ואן קוניגסג ברטוריות כאשר הוא מונה את רשימת החסרונות שלו. "לא. האם היה לי רקע בייצור? לא. האם היתה לי גישה למשאבים אינסופיים או למפעל שיכול היה להוציא אל הפועל את העיצובים שלי? לא. מה שהיה לי הוא חבר עם מוסך ותשוקה למכוניות. למעשה, לא היתה לי שום ברירה אלא לבנות את מה שחשבתי שהיא המכונית הטובה ביותר שניתן לבנות בידיים".

בשביל חברה שמייצרת רכבים שמגיעים למהירות של 430 קמ"ש, ההתקדמות בשנים הראשונות היתה איטית באופן מייסר. ב-1994 השקיע ואן קוניגסג בחברה הון ראשוני של 200 אלף דולר מכספו הפרטי. שנה לאחר מכן, אביו הלווה לו 300 אלף דולר נוספים. "אבי לא ידע זאת אז, אבל הוא עמד להשקיע בשנים הבאות את כל חסכונותיו בפרויקט הזה, כ־2 מיליון דולר", מספר ואן קוניגסג. "אמא שלי כמובן יצאה מדעתה".

עבודת היד שיצאה מהמפעל הסמוך לכפר דייגים נידח | צילום: אתר החברה

ואז, ב־1999, אחרי שהגל הראשון של היזמים הטכנולוגיים בשבדיה החל לגרוף מיליונים, ואן קוניגסג הצליח לקבץ חבורה של 20 משקיעים, שהזרימו 2 מיליון דולר נוספים לקופת החברה. בנוסף, ואן קוניגסג העניק אחוזים בחברה לכמה מהספקים, וב־2003 סוף סוף יצאה מפס הייצור הקוניגסג הראשונה, ה־CC8S. מאז ועד היום ערכה החברה מספר סבבי גיוס, במסגרתם הצליחה לגייס עוד כ־25 מיליון דולר. "לא יצרתי משהו דמיוני, כמו שעשו יזמי הדיגיטל", אומר ואן קוניגסג. "אני יצרתי משהו שנע ממש מהר ועושה הרבה מאוד רעש. הם אהבו את זה".

מעודד מההצלחה ניסה ואן גוניגסג ביחד עם שותפים שקיבץ לרכוש מג'נרל מוטורס את סאבב, יצרנית הרכבים השבדית הוותיקה. העסקה, שהוערכה בכ־1.5 מיליארד דולר, נפלה לבסוף לאחר שממשלת שבדיה נסוגה מכוונתה להלוות 600 מיליון דולר לואן קוניגסג. לאורך הדרך הוא וצוותו הכניסו לזירה כמות משמעותית של טכנולוגיות חדשניות שנצפו בסקרנות מצד תעשיית הרכב. ברג'רה, למשל, יש מה שמכונה "מערכת העברת תמסורת מתמשכת לגלגלים", דבר המייתר את תיבת ההילוכים. כיום שוקד צוות המחקר והפיתוח של החברה על טריקים נוספים, כמו שיפורים שונים במנוע, כאשר החברה כבר מחזיקה בכ־30 פטנטים על הטכנולוגיות שפיתחה.

השיפורים ההנדסיים הללו, כמו למשל דלתות רובוטיות, עשויים להקפיץ את מכירה של הרג'רה הבסיסית בעוד כ־400 אלף דולר. מצד שני, מי שמוכן להשקיע מיליוני דולרים ברכב, לא יוותר על הגרסה המשופרת ביותר בשביל עוד כמה מאות אלפים.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוגוסט של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק