Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

תור ה-AI: שיקום הכלכלה עובר דרך הבינה המלאכותית

מהפכת טכנולוגיות המידע ומהפכת הסייבר תרמו להתפתחות הכלכלה המקומית. אם ישראל תדע ליישם גם את מהפכת ה-AI, היא תזכה ליתרון גדול בעידן הפוסט-קורונה
פרופ' יצחק בן ישראל

חיסוני הקורונה עשויים להביא לסיומה של המגפה מהר משחשבנו. יחד עם זאת, אסור לשכוח את המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הצעדים שננקטו מול המגפה (סגרים, בידודים וכדומה) כמעט בכל מקום ברחבי הגלובוס, כולל בישראל.

אנו מאמינים שכדי להאיץ את התאוששות הכלכלה ולצאת מהמשבר אל עידן הפוסט-קורונה עם יתרון יחסי – עלינו לקדם בכל הכוח טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI). אותה בינה מלאכותית צריכה לעמוד במרכזה של המהפכה הטכנולוגית הבאה של ישראל ולהוות את הקטר שידחוף לצמיחה כלכלית מהירה.

המירוץ לעבר עליונות טכנולוגית בעידן המידע החל זמן רב לפני פרוץ המגפה. יחד עם זאת, הקורונה הדגישה מעבר לכל ספק את התלות שלנו בתקשורת ממוחשבת מהירה, שמועצמת ביכולות AI, כשהדרישה לשימוש באינטרנט, ברשתות החברתיות, בזום ועוד – גוברת והולכת.

שליטה עולמית

מאז 2017, למעלה מ-30 מדינות פרסמו אסטרטגיות או תוכניות לאומיות בתחום ה-AI שמלוות בהשקעות של מיליארדי דולרים. אמירתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ש”מי ששולט בתחום הזה (בינה מלאכותית) ישלוט בעולם”, משקפת היטב את חשיבותה של הטכנולוגיה, כמו גם ההשקעה הרוסית בתחום שמסתכמת בכ-3.4 מיליארד דולר.

התוכנית האסטרטגית הלאומית של סין גורסת כי “פיתוח מהיר של AI ישנה באופן מהותי את החברה האנושית ואת העולם”. ההשקעה שאישרה הממשלה בתחום מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים והיא מיועדת להפוך את סין למובילה העולמית עד שנת 2030.

בארה”ב, הנשיא טראמפ השיק בתחילת 2019 את “היוזמה האמריקאית לבינה מלאכותית” בצו נשיאותי. גם מדינות אירופה התכוננו למירוץ  – הן ברמה הלאומית, כמו צרפת למשל, שתשקיע 1.5 מיליארד דולר במשך חמש שנים, או גרמניה שתקצה 3 מיליארד דולר עד 2025 – והן ברמת האיחוד האירופי, שכבר הקצה 1.5 מיליארד דולר ל-AI כחלק מתוכנית “הורייזן 2020” למחקר ויזמות.

לטכנולוגיות AI יש כבר פוטנציאל עצום בסקטור הפרטי והעסקי. שוק ה-AI הגלובלי הוערך ב-2019 על ידי Gartner ו-McKinsey בכ-1.9 טריליון דולר, כשהתחזית ל-2022 עומדת על 3.9 טריליון דולר.  ערך השוק צפוי לעלות בחמש השנים הבאות ב-600-800 מיליארד דולר בשנה. יש סיבות להאמין שהמספרים יהיו גבוהים אף יותר בעידן הפוסט-קורונה.

המהפכה השלישית

לפני כשנתיים, לפני התפרצות המגפה, ראש הממשלה נתניהו ביקש ממני ומעמיתי פרופ’ אביתר מתניה להוביל יוזמה לאומית בתחום מערכות בינה מלאכותית, שתהפוך את ישראל לאחת מבין חמש המובילות בעולם בטכנולוגיה זו בתוך חמש שנים.

העבודה על “היוזמה הלאומית לרתימת מערכות תבוניות לחיזוק הביטחון הלאומי והחוסן הטכנולוגי-מדעי” של ישראל יצאה לדרך ביוני 2018, וכ-300 מומחים מתחומים שונים התנדבו כדי ליישם אותה. הדוח המסכם של הפרויקט הוגש לממשלה לפני חודשים אחדים וכלל המלצות בכל תחום בחיי היומיום.

פרופ' בן ישראל. "לפני כשנתיים ראש הממשלה ביקש ממני להוביל יוזמה לאומית בתחום מערכות בינה מלאכותית". צילום: באדיבות המצולם
פרופ’ בן ישראל. “ל-AI יש פוטנציאל עצום בסקטור הפרטי והעסקי”. צילום: באדיבות המצולם

זו לא המעורבות הראשונה שלי במהפכה מהסוג הזה. מדינת ישראל עברה מהפכה דומה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) – ועד היום תעשיית ההייטק היא המנוע העיקרי לצמיחה כלכלית בישראל. מהפכה נוספת החלה להתרחש רק לפני עשור, כשממשלת ישראל אישרה את התוכנית שהגשתי לראש הממשלה נתניהו ב-2011 והחליטה לבנות כוח לאומי בתחום אבטחת הסייבר.

מהאקדמיה ועד מערכות הביטחון

מהפכת הסייבר יושמה כשהיא פונה אל האקו-סיסטם כולו – אל האקדמיה ומערכות החינוך, התעשייה, הממשלה ומערכות הביטחון. השילוב של יצירת מרכז כובד אקדמי-תעשייתי-ממשלתי בתחום הסייבר, יחד עם מינוף ההזדמנות הכלכלית – יצר עבור ישראל כוח סייבר בקנה מידה עולמי.

ב-2019 למשל, הייצוא הישראלי של מוצרי ושירותי סייבר היווה 5%-10% מהשוק הגלובלי, ואולי חשוב אף יותר – קרוב ל-30% מכלל ההשקעה העסקית הגלובלית בתחום הושקעו בישראל.

ספקטרום ה-AI רחב מזה של טכנולוגיות הסייבר. ליישומי ה-AI ישנן השלכות מרחיקות לכת ברוב תחומי החיים, כולל ביטחון, רפואה, תחבורה, אוטומציה, קמעונאות, מכירות, שירות לקוחות ולמעשה כל תחום שקשור לחיים מודרניים.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. "מי ששולט בתחום הזה (בינה מלאכותית) ישלוט בעולם". צילום: shutterstock
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. “מי ששולט בתחום הזה (בינה מלאכותית) ישלוט בעולם”. צילום: shutterstock

האלגוריתמים הלומדים, יחד עם העלייה העצומה בכוח המחשוב, כבר מתחילים לחדור לכל תחום בחיינו, וההבנה שלהם דורשת מומחיות לא רק בתחומי הטכנולוגיה “הטבעיים” כמו מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה – אלא גם בתחומי מדעי החברה, המשפט, מנהל העסקים ואפילו באספקטים פילוסופיים.

כדי להוכיח את הנקודה, מספיק להזכיר שכלל האספקטים האלו – כולל בריאות, תחבורה, חקלאות, פיננסים וביטחון – ידונו על ידי מומחי ה-AI הנחשבים בעולם במהלך כנס ה-AI-WEEK הקרוב שתערוך סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, בשבוע האחרון של חודש פברואר.

אם נתחיל את מהפכת ה-AI כבר בימים אלה, מבלי לחכות לעידן הפוסט-קורונה, נקבל יתרון משמעותי ויקר ערך לכלכלת המדינה, לביטחונה ורווחתה.

פרופ’ יצחק בן ישראל הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64

צילום התמונה הראשית: shutterstock