אליעזר פישמן מדבר: "המשק במיתון, בנק ישראל חייב להוריד הריבית"

האם ביום שני הקרוב צריכה הנגידה להוריד את הריבית ל־0.5% ובכך להגיע לריבית השפל שהייתה ב־2008?

"בוודאי!", הוא משיב, "אז מה אם הריבית תרד ל־0.5%. יש מיתון ועוד איך! כל הכסף החופשי של האנשים נאכל על ידי החשמל, הארנונה, המים והמזון המתייקרים. לא נשאר כסף לדירות. הורדת הריבית תשפיע לחיוב על הסקטור העסקי. היא לא תשפיע לרעה על שוק הנדל"ן בגלל המגבלות ההוניות".

בנק ישראל יקבע ביום שני הקרוב את הריבית לחודש יולי. אם עד לפני שבוע היה ברור שהריבית תרד, הגיעו נתוני הלמ"ס העדכניים והראו שמצב הצמיחה אינו גרוע כל כך. לדעתי אין מקום להוריד החודש את הריבית, ואני מעריך שכך יהיה. המתנה של חודש נוסף ללא שינוי לא תזיק. אלא שהתשואות בשוק ההון ממשיכות להיות אפסיות ואפילו שליליות.

פישמן: "אנחנו לא חיים במנותק מהמתרחש סביבנו. יש כל הזמן זרימה של כסף, והאופנה של ההרפתקאות בחו"ל נגמרה. היקף הפדיונות גבוה וצריך למחזר אותם. למשקיעים עדיף לקנות אג"ח צמודות ב־1% ריבית מאשר לשים את הכסף בבנק שבו לא מקבלים כלום".
אבל האם שוק ההון לא הגיע למצב בועתי, אני שואל. "מה זה 'בועה'? אם יהיה משבר, אז יגידו שהייתה בועה. אם השוק ימשיך לעלות, יגידו שזאת הצלחה. הכלכלה בעולם השתנתה מאוד ואי אפשר להתייחס לשוק כאל בועה".

בוא נדבר על שכר הבכירים. תודה שלפיד עשה לכם את העבודה כשהגביל את שכר המנהלים שאתם משלמים.

"מה זה בעל בית ומה זה מנהל? גם אני מושך שכר. אני נגד התערבות, אבל אם מתנהגים בחוסר אחריות, אז מתערבים. עניינית, מי שייהנה מההגבלה הם בעלי שליטה כמו יצחק תשובה. אבל ההתערבות תפחית את ההכנסות ממסים. זה מה שקורה כשמתקבלות החלטות פופוליסטיות".

שוק הדיור עומד בחמש השנים האחרונות במרכז תשומת הלב הציבורית. האם מחירי הנדל"ן אכן לקראת ירידה?

"אני באמת לא יודע את התשובה. השאלה הגדולה היא אם הולכים ליציאה מהמיתון או לא. אני יכול להעריך שזה לא יקרה בהקדם. הריבית לא הולכת לעלות לא השנה ולא בשנה הבאה. הישועה לשוק הנדל"ן לא תגיע מהריבית. לאנשים אין כסף לקנות אוכל במכולת, אז איך הם יוכלו לקנות דירה? בפועל אין מכירות דירות כבר כמה חודשים טובים".

השבוע אושרה תוכנית מע"מ אפס לקוני דירות חדשות. קיימת קואליציה מקיר לקיר התוקפת בחריפות את התוכנית. חלק מהביקורת, ובתוכה זו של פישמן, הושמע בכנס הנדל"ן של ענק ראיית החשבון E&Y. קולם של התומכים כמעט לא נשמע.

מדוע אתה פוסל את התוכנית?

"קיוויתי כל הזמן שהתוכנית לא תתבצע, כי היא תהרוס את מערכת המע"מ. מדוע נותנים פטור לדירות חדשות ולא לתרופות? תוכנית המע"מ תספק אולי פתרון חלקי ל־9,000 זוגות צעירים. בינתיים כל היזמים יושבים על הגדר ולא בונים.

"כשהבטיחו שמחירי הדיור ירדו ב־25% צחקתי. אמרתי ליוג'ין קנדל (ראש המועצה הלאומית לכלכלה) ולכל החכמים האחרים שהקבלנים יפסיקו לבנות. סבב הבנייה הבא יתחיל אולי בעוד שלוש שנים".

מה הפתרון שלך למשבר הדיור?

"לחלק צ'קים, ואני מדבר ברצינות. במקום לתת הנחת מע"מ של 200 אלף שקל למי שקונה דירה, עדיף שיעבירו את הכסף ישירות לקונים כפי שהיה בעבר, מבלי להרוס את מערכת המס. כל פעם שמדברים על מע"מ שמע"מ לא קורה כלום".

לדבריו, "הקבלנים עוצרים את המכירות ובשלב הבא תהיה קפיצת מחירים. אז מדוע לא לתת את הפטור עכשיו ולחכות לספטמבר, כשהפקק שייווצר יגרום למחסור בדירות שיימשך עוד שנה וחצי?".

פישמן. בשלב הבא תהיה קפיצת מחירים | צילום: יח"צ

"המחסום העיקרי בפני היזמים הוא הבירוקרטיה. כשאני נכנס לפרויקט, אני לוקח בחשבון לפחות עשר שנים עד להשלמתו. פרויקט שאני מתחיל היום אסיים אולי בגיל 80. אריק שרון התלוצץ איתי פעם ושאל אם שוחד מסייע לזירוז פרויקטים. הסברתי לו שגם שוחד לא עוזר, כי הם לא מסוגלים להזיז את הפרויקט. זה לוקח הרבה זמן, כי מתעסקים כל הזמן עם הירוקים, הצהובים ולא יודע מה. אבל לא נורא: רק עשר שנים וזה עובר".

ד"ר מיכאל שראל הציע ברדיו להוריד את המחירים דרך מס שיוטל על משפרי דיור. אתה זוכר בוודאי שזאת ההמלצה בחוק ההסדרים האחרון. אתה קונה?

"שמעתי על כך ואני אומר, 'וואללה גאון'. המחירים אולי ירדו אבל מרוב מסים כבר לא יישאר מי שיוכל לקנות דירה".

השתיקה התמוהה של הנגידה

בימים האחרונים מתנהל סחר מכר מביש סביב תנאי שכרם של בכירי החברות הציבוריות. המנהלים, הפועלים על פי כללי הרגולציה, מסרבים להפנים את לחצי האוצר ולהתאים את תנאי העסקתם לרוח המפקד יאיר לפיד. זה החל עם מנהלי בנק לאומי, נמשך בהפניקס ביטוח, התחדש עם המזרחי טפחות ומגיע כעת ליו"ר בנק דיסקונט.

מה קורה בפועל בשטח? רקפת רוסק־עמינח עברה בשלום את משוכת השכר. מנכ"ל הפניקס אייל לפידות עדיין לא. ועדת התגמול של הדירקטוריון התכנסה אתמול לדיון בתנאי העסקתו, ושכרו יקוצץ לפחות ב־2־3 מיליון שקל על אף התנגדותו הנחרצת. ומה יעשה המנכ"ל הדעתן? לא אופתע אם לפידות שוקל ברצינות להניח את המתפתחות ולהתפטר. האפשרות כבר הועלתה בשיחות עם מקורביו.

לפידות אינו הראשון. מנכ"ל המזרחי טפחות אלי יונס, שהשאיר מאחור את עמיתיו וזכה בתואר אלוף שכר הבנקאים, קרא את המפה. לאור הרגולציה המתקדמת הוא לא היסס להפיק לקחים ולפני שנה הקדים את פרישתו מניהול הבנק. הוא חסך מעצמו את מסע ההשפלה שממנו סבל מחליפו אלדד פרשר, ששכרו עמד על שליש בהשוואה ליונס.

מעניין מאוד להבין מה עובר על שר האוצר. כשיעקב פרי (השר מטעם יש עתיד) פונק בבונוס של 615 אלף שקל, שנתיים לאחר שפרש מתפקיד כיו"ר מהבנק, זה היה בסדר. לפיד לא רצה להיכנס לו לכיס. אז מדוע שר האוצר נטפל דווקא למנכ"ל פרשר? לרשימת המועלים על המוקד צורף השבוע בעל כורחו יו"ר בנק דיסקונט ד"ר יוסי בכר. הבונוס המקורי שנקבע, בסך 2.46 מיליון שקל, אושר כדין. בונוס של 11 חודשי שכר שולם לפני שלושה חודשים גם לכל חברי הנהלת הבנק. האם הבונוס סביר או שמדובר בחזירות? אין ויכוח שד"ר בכר פעל בדיוק על פי הסכם העבודה שאושר. למרות זאת הוא ויתר על 300 אלף שקל, וכשגם זה לא הספיק, ירד ל־1.5 מיליון שקל. אסיפת בעלי מניות תכונס ב־29 ביוני וכל תוצאה אפשרית.

אגב בניגוד לפרסומים, פרופ' יצחק סוארי לא היה מעורב במגעי דיסקונט עם הגופים המוסדיים. סוארי הוא חברו של ד"ר בכר והוא מנוע מכך. מי שמטפל בתגמול בדיסקונט הוא משרד הייעוץ סוארי ושות'. מלבד השם "סוארי", הקשר כיום בינו לבין הפרופסור מקרי לחלוטין. סוארי למד את הלקח ובקרוב יוחלף שמו של המשרד.

ההתמקחות בסגנון בזאר טורקי סביב שכר הבכירים מבזה את העוסקים בכך. הרגולטורים חסרי הסבלנות, הפועלים תחת המטרייה של שר האוצר, מפעילים לחץ ישיר ועקיף (דרך התקשורת) על המנהלים. הרגולציה מנסה לגמול את המנהלים מהרגלי העבר וליישרם עם שכר מרבי של 3.5 מיליון שקל לשנה, בהתאם להצעת לפיד. הם מצליחים לצייר את המנכ"לים כחתולים שמנים שלא הפנימו את השינוי באווירה וממשיכים להיצמד לסיר השכר.
אלא שהרגולטורים לא נותנים שום הזדמנות ליישם הנחיות שהם עצמם פרסמו. המפקח על הבנקים קבע במאי 2013 הנחיות שכר. בדיקה פנימית בבנק ישראל הוכיחה שממועד יישום ההנחיות (החל מנובמבר 2013) קוצץ שכר מנהלי הבנקים ב־15%־30%.

אז מדוע הנגידה קרנית פלוג יושבת על הגדר ואינה מגיבה לאובר־רולינג ששר האוצר עשה, בתואנה של דאגה לאי השוויון ולצדק חברתי? פלוג לא רק לא שתקה, אלא אף הגיבה בחיוב: "הצעד המוצע הוא ראוי ובכיוון הנכון ויש בו להוביל לשינוי הנורמות בשכר ובמבנהו".
בבנק ישראל סירבו לבקשתי למסור את תגובתה הרשמית של הנגידה בסוגיה. כדי לשים קץ לפרסה הצדדים חייבים לקחת צעד אחורה: הרגולטורים מתבקשים לאפשר לסקטור הפיננסי לפעול על פי ההוראות שכבר פורסמו. בכירי החברות חייבים מאידך להפנים שכללי המשחק השתנו, גם אם הצעות החוק המגבילות את השכר עדיין לא נכנסו לתוקף.

מעבר לפינה

משתמשי פייסבוק לא יכלו להתעלם מאין ספור התמונות והסרטונים שהועלו לרשת במהלך ההופעה בישראל של הרולינג סטונס. למחזיקי הסמארטפונים לא הייתה הסבלנות להמתין ולו שניות בודדות בין הצילום לבין ההעלאה לרשת, כאן ועכשיו. בחברות הסלולר נערכו לאירוע מראש, וכדי להתגבר על העומס העצום תוגבר אזור פארק הירקון בניידות תקשורת ובאנטנות ניידות, שחיזקו את יכולות הרשת המבוססות על רשת הדור השלישי הנוכחית.
אלא שכך זה לא יכול להימשך, וכל החברות עומדות להשיק (לאחר אישור משרד התקשורת והשלמת מכרז התדרים) את רשת הדור הרביעי 4G, המכונה גם LTE. מדינות בעולם שפיגרו בעבר לעומת ישראל באיכות התקשורת עקפו אותנו בסיבוב. נכון שמחירי הסלולר ירדו דרמטית, אבל טכנולוגית אנחנו בפיגור. יש להניח שאם וכאשר ייערך בישראל המופע הבא של להקת הרוק המפורסמת בעולם, הרשת הרלוונטית תהיה דור 4.5 אם לא למעלה מכך. סלקום, בשיתוף נוקיה, החליטה להקדים את המתחרות עם רשת הדור ה־4.5 שמותגה כ־LTE ADVANCED.

שטרן. "הרעב של הלקוחות הולך וגדל" | צילום: סיון פרג'

במאמר מוסגר ניתן להעיר כי משהו חיובי עובר על החברה בחודשיים האחרונים. לאחר כשנתיים שהייתה מתחת לרדאר (אולי בשל פרשת אי.די.בי שהיא חברת האם) יוצאת סלקום לאור.

השבוע הייתה סלקום הראשונה לבשר על כוונתה להיכנס לשידורי טלוויזיה באינטרנט. שיתוף הפעולה של סלקום עם נוקיה הפינית (המתחרות שיתפו פעולה עם אריקסון השוודית) יאפשר תעלולים טכנולוגיים שפותחו בנוקיה בטכנולוגיית "אפליקציית ליקוויד". אפליקציית העל רוכזה בכרטיס רשת של נוקיה הכולל מעבד של אינטל, זיכרון ודיסק קשיח. הכרטיס, הנראה כמו ממיר טלוויזיה, יותקן באנטנות השידור ויאפשר מגוון של שימושים ופיתוחי משנה.

האפליקציה תאפשר ניהול יעיל וממוקד של הרשת, הגברת מהירות השימוש ושיפור חוויית הלקוח. היא מסוגלת להתמודד עם האתגרים שמציבים לקוחות העוברים מעולם השיתוף הפאסיבי ("שייר") לעולם האקטיבי של העלאת הקבצים והורדתם בזמן הקצר ביותר.

עולם האפליקציות הוצג בפני, כאורח נוקיה, במרכז הפיתוח שלה בהלסינקי (מרכז נוסף קיים בדאלאס שבטקסס). כך למשל הרשת המתקדמת מאפשרת לצופה במשחק כדורגל להתחבר למרכז ההפקה והצילום של המשחק. הוא יכול לעקוב אחר מהלכו ובמקביל להתמקד באירועים נקודתיים, כמו שחזור בעיטת עונשין או זוויות צילום מקוריות. הטכנולוגיה גם תאפשר תכנון יעיל יותר של רשת הצילום בפרויקט "העיר הבטוחה", ולנהל למשל בצורה יעילה את מערך הרמזורים.

סלקום בחרה בנוקיה (שמכרה את פעילות מכשירי הסלולר למיקרוסופט) לאור ניסיונה העולמי בניהול רשתות בקוריאה הדרומית, בארה"ב, ביפן ובמקומות נוספים בעולם. מחזור הפעילות שלה בענף הסתכם ב־2013 ב־11.3 מיליארד יורו.

בעולם הסלולר מתייחסים לשנת 2020 (השנה שבה תיערך האולימפיאדה בטוקיו) כאילו היא כבר נמצאת מעבר לפינה. בשנה זו התנועה ברשת תהיה גבוהה פי אלף בהשוואה למצב היום. לקוחות יצרכו יותר וידיאו, והעומסים יגדלו משמעותית.

ניר שטרן, מנכ"ל סלקום, ער לשינויים ומסתכל על העתיד: "לאחר מהפכת הסלולר והסמארטפון אנחנו עוברים לשלב של ניצול רשת האינטרנט לפעילות אקטיבית במכשירים. ב־2020 יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים בהשוואה ל־11 מיליארד כיום. מספר המשתמשים יזנק מ־500 מיליון ב־2010 ל־4.5 מיליארד ב־2016.

"הרעב של הלקוחות הולך וגדל. תעבורת הנתונים תזנק עד 2019 פי תשעה. אנחנו כבר מבינים היום שלא רק המהירות קובעת, אלא גם היכולת לספק ללקוח את חוויית המשתמש הטובה ביותר".

לדבריו "מגוון אפשרויות השימוש ברשת LTE ADVANCED עם רוחב הפס הגמיש הוא גדול יותר. סלולר זה כבר לא רק שיחות, מסרונים או צילומים בודדים, אלא יכולות וידיאו מגוונות במהירות וברזולוציה גבוהות בהרבה. חברת סלולר כבר לא תהיה רק ספק תקשורת".

ומה אתם בסלקום תציעו בניגוד למתחרים?

"אנחנו יכולים להציע מהירות הורדה מוגברת של קבצים (3 שניות ייחשבו בקרוב לנצח), אבל לא רק. גם מהירות תגובה מיידית לאחר לחיצה על כפתור ה־PLAY, רשת תמסורת עצמאית מהירה ביותר (שהיא הנקודה החלשה בכל רשת) ואת היתרונות הטכנולוגיים של העבודה מול נוקיה".