בעל הבית השתגע: שר האוצר כחלון נחוש במלחמתו ביוקר המחיה

רפורמה בכל מחיר

שר האוצר משה כחלון נוהג לספר שכנער בן 14 עשה רגלית חמש תחנות אוטובוס מגבעת אולגה לעבודה במפעלי קיבוץ גן שמואל כדי לחסוך ניקוב בכרטיסייה. מספרים שמאז הפסיק לאהוב קיבוצים. אולי כן ואולי לא.

מה שבטוח הוא שרבו ומורו הפוליטי, מנחם בגין, היה גאה בממשיך דרכו, שספק אם הכירו אישית. בנאום הבחירות מ-1981 הסית בגין נגד הקיבוצניקים והמיליונרים עם בריכות השחייה. החברים בחדר האוכל יכולים להירגע. שום דבר לא אישי. הקיבוצניקים אינם מעניינים אישית את שר האוצר. גם לא תנועת המושבים, שבראשה עומד מאיר צור ממושב עין יהב. השניים נפגשו שלשום. צור חשב לעצמו שההיכרות המוקדמת עם כחלון תפתור את הבעיות ונתן לחקלאים להבין את זה. בפועל הפגישה התנהלה בטונים צורמים. בסופה איבד צור את קולו. אלמלא עמדת הדרג המקצועי שהמליץ לערוך שימוע, הצווים להפחתת המכס היו נחתמים עוד באותו ערב.

גם נגד הנגידה קרנית פלוג אין לכחלון משהו אישי, אף שהשניים הגיעו מעולמות שונים לחלוטין. האג'נדה שלו, וזה מובן לחלוטין, היא הגדלת התחרות בין הבנקים והורדת העמלות והריביות. אין בכך הרבה פוליטיקה. ולא, זה לא יבוא בהכרח על חשבון יציבות המערכת.

עם חלק מהקבלנים הוא מסתדר מצוין. עם אחרים, כמו יגאל דימרי, פחות. במסגרת מלחמתו להכנעת מחירי הדיור נפתחה אתמול ההרשמה להגרלת 232 דירות בשיטת "מחיר למשתכן" בעפולה. הזוכים יקבלו הנחה של עשרות אחוזים, אבל מה עם עשרות אלפי הזכאים האחרים? גם כאן הוא נוקט צעדים חסרי תקדים בסגנון "בעל הבית השתגע". אז נכון שאי אפשר לייבא נגידה שתהיה מוכנה להעלות את הריבית, אבל קבלנים זרים אפשר גם אפשר.

ביום שני הקרוב יאשר קבינט הדיור ייבוא אישי של עשר חברות זרות להאצת הבנייה. הן יפעלו כקבלני משנה במטרה להגדיל במהירות האפשרית את ההיצע. הצעד משגע את הקבלנים, אבל כאמור שום דבר לא אישי. כשכחלון רוצה לקדם אג'נדה, שום דבר אינו עומד בדרכו. אבל תמיד הוא מחייך. בני השיח התמימים, כמו הקבלנים, מבינים בפיגומים אבל לא בניואנסים. הם בטוחים שהוא סתם נחמד. הם אינם תופסים שהוא מחייך לעצמו, על איך שהם הולכים להידפק ושהבדיחה על חשבונם.

לנגד עיניו של שר האוצר עומדים יוקר המחיה והורדת המחירים בכל מחיר. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, החל מיום שלישי הבא יופחתו מכסים על ייבוא דגים ומכסות הייבוא של ירקות קפואים ושמן זית יוגדלו. שלשום כבר נחתם צו להגדלת ייבוא הבשר הטרי הפטור ממכס. ידידו רמי לוי, הבעלים של רשת שיווק השקמה, נערך מבעוד מועד.

כחלון מוביל מהלכים חריגים כי הוא יכול. הוא מעניק לנתניהו את מטריית היציבות הקואליציונית ומקבל בתמורה מרחב בלתי מוגבל בתחום יוקר המחיה. מי יכול להתייצב נגד אג'נדה של הורדת מחירים? החקלאים ניסו לרתום את ההסתדרות אבל התבלבלו: ההסתדרות היא שתתנגד להורדת יוקר המחיה? בוועדת הכלכלה של איתן כבל הסתפקו בתגובה מגומגמת.

כחלון. נחוש להוריד את יוקר המחייה | צילום: מרק ישראל סלם 

חזרה לנתניהו. ראש הממשלה עדיין לא מוותר בעניין התקציב הדו־שנתי. השבוע קיבל שר האוצר דרישת שלום מגל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים, שסייע לכחלון בניסוח מצע הנדל"ן של כולנו בבחירות. הרשקוביץ טלפן וניסה, בשליחות נתניהו, לשכנע את שר האוצר בנחיצות התקציב הדו־שנתי. מבחינתו זה חשוב כאוויר לנשימת חולה אסתמה: תקציב כזה הוא הערובה ליציבות הפוליטית. לראש הממשלה לא היה מפריע שהתקציב ייקבע מראש לאורך תקופת ארבע שנות הקדנציה.

אבל שר האוצר, שועל פוליטי לא קטן, מבין שכך ישמוט מידיו כלי מיקוח חשוב. חוץ מזה בשום מדינה בעולם, כולל שווייץ היציבה, אין תקציב דו־שנתי. האם ישראל רוצה לחקות דווקא את דובאי שהיא המדינה היחידה בעולם שפועלת עם תקציב דו־שנתי?

כחלון כבר הצליח להוריד חלק מהמחירים, ויוקר המחיה מראה סימני תבוסה. נכון שצניחת מחירי האנרגיה והסחורות מעניקה לו רוח גבית, אבל את שלו הוא עשה.

המדדים השליליים, כולל מדד ינואר שירד ב־0.5%, ואלה שעוד יבואו אחריו, מוכיחים שזול יותר לקנות ולתדלק. מבחינתו הבחירות יכולות להתקיים עכשיו. ביבי מעדיף שלא להתעסק עם כלכלת כחלון, אבל עדיין לא נגמל מההרגל המגונה לנכס לעצמו את הקרדיט על תוכניותיו, כמו שעשה השבוע בעניין הורדת המכסים.

דייג אוהב דגים?

"דייג אוהב דגים, אז למה הוא מוציא אותם מהמים ולא נותן להם לנשום?". קטע מאחד ממערכוני הגשש. שר האוצר חובב צלילה ודיג עוד מימיו בגבעת אולגה. בפרפרזה אפשר לתמוה: אם כחלון מת על דגים, מדוע הוא מעוניין למכור אותם בזול?

פתיחת שוקי המזון לייבוא כוללת הפחתה של 50% במכסים על ייבוא הדגים. האם זה יעבוד? הכפלת מכסות ייבוא הבשר והגבינות בשנה האחרונה כמעט לא הורידה את המחירים.

שלשום אישר כחלון את הגדלת המכסה לייבוא בקר טרי הפטורה ממכס ב־1,500 טונות. המכסה כיום עומדת על 3,500 טונות. בקרוב נהפוך למדינת קרניבורים, ועדיין מחירו של סטייק פילה, ולאו דווקא במסעדות גורמה, עולה על 100 שקל. מישהו בדרך משאיר את מרבית הקופון לעצמו.

הרפורמה בשוק החלב מלפני שנתיים, שכללה את הפחתת "מחיר המטרה" (מחיר הבסיס) והשקעת 300 מיליון שקל מכספי המדינה ברפתות לא יעילות (רפורמת לוקר), לא הפחיתה את מחירי המוצרים הלא מפוקחים. מדוע שזה יצליח דווקא בדגים?

ענף חקלאות הדיג (בריכות הדגים) כולל 38 מגדלים המייצרים מדי שנה 18 אלף טונות בשווי 250 מיליון שקל. צריכת הדגים הכוללת מסתכמת ב־140 אלף טונות בשנה. חלקם של המגדלים מהווה 13% מהצריכה. מרבית הייבוא מגיע מסין, יצואנית הדגים הגדולה בעולם. הגנת המכס למגדלים חלקית, ורלוונטית רק לדגים טריים כמו אמנון. האמנון נמכר ב־12.5 שקל לק"ג, אבל במחירי השוק הוא מאמיר ל־42 שקל לק"ג. הגנת המכס הממוצעת על הדגים הינה 6.5 שקלים לק"ג, כלומר 117 מיליון שקל לשנה. זה הסכום הנגבה כדי להגן על האמנון הישראלי מפני הפילה הסיני.

Fotolia :כיצד תשפיע הגנת המכס על חקלאי הדגים מבית? | צילום

מחקר של פרופ' אמיר היימן מהפקולטה לחקלאות ברחובות מראה שמשפחת ישראלי מוציאה 81 שקל לחודש על דגים. גם אם המכס יופחת במחצית (ל־2.6 שקלים לק"ג) וחלקו אכן יתגלגל לצרכן, מדובר במקרה טוב בחיסכון של 4.86 שקלים לחודש למשפחה. אבל הורדת המכסים תפחית את הביקוש לתוצרת המקומית, שכן קיימת "תחליפיות גבוהה" בין דגים קפואים לדגים טריים.

עם יד על הלב: כמה מאיתנו המזמינים דג במסעדה יודעים להבחין אם בצלחת מונח דג מבריכה מקומית או פילה משנחאי? הורדת המכסים תפגע במגדלי הדגים, עלולה לחסל חלק מהבריכות, לפגוע בתיירות הפנים (כולל צפרות) ולגרום לפיטורים (איומים שהושמעו גם בתנובה ובפרי הגליל). אז נכון שבתמורה יקבלו המגדלים פיצוי הנאמד ב־50 מיליון שקל לשנה. השאלה היא כיצד ישקיעו מגדלי הדגים את הכסף שיקבלו?

רצוי מאוד שהמדינה לא תרשום כאן ועכשיו צ'ק במלוא גובה הפיצוי. היא חייבת לייעד לפחות את חלקו לתמיכה ארוכת טווח בענף, למשל באמצעות השקעות בחידושים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח של זנים רווחיים ופעולות שיווק וקידום מכירות.

השאלה המסקרנת היא האם מנת החריימה של משפחת כחלון שתוגש בליל הסדר הקרוב תהיה על טהרת הכחול־לבן או האדום של סין. ספק אם משפחת כחלון עצמה מסוגלת לספק את התשובה.

כיסאות מוזיקליים

השבוע החליט כחלון להאריך את כהונת יושב ראש רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, שסיים חמש שנים, בשלוש שנים נוספות. ההחלטה שווקה כחבילה עם קווי תפר גסים (הצורך לקדם את הרפורמה בבורסה), התקבלה לאחר התלבטות של מספר שבועות והיא אינה מובנת מאליה.

כחלון בחן את האפשרות להזרים דם חדש, אבל לא אותר בסביבה מועמד שהפיל אותו מהכיסא. גם האוזר הצטרף לנהנים מאחת מתכונות האופי של כחלון, והיא כמיהתו העזה ליציבות. כחלון מעדיף יציבות על פני פזיזות, מה גם שהוא עצמו מעיד שאין לו חברי מרכז שצריך לדאוג לפרנסתם.

האוזר אינו אלא משל לכל השאר. קדמה לו החשבת הכללית מיכל עבאדי שקיבלה צו שמונה פיננסי ותיאלץ לבלות עם כחלון ולבקשתו עד תחילת 2017. עבאדי מבחינת שר האוצר היא אחות, והיא מתייחסת לתפקידה כמשרת אמון במלוא מובן המילה.

וישנו גם אמיר לוי, הממונה על התקציבים, שיחסיו עם שר האוצר השתפרו בשבועות האחרונים ובניגוד לשמועות, ממשיך בתפקידו. התדרוך לכתבי הכלכלה, שבו הגן על הרפורמה של כחלון מול הנגידה פלוג, היה במקומו.

ועדיין לא דיברנו על אחד, קובי אמסלם שמו, הממונה על השכר. אמסלם נמצא בדרך כלל מאחורי הקלעים, כי הוא עושה עבודה שקטה שתכליתה שמירת רמות שכר סבירות במגזר הציבורי ומניעת חריגות. כבר באוגוסט 2015 הודיע לכחלון שבכוונתו לסיים את תפקידו במאי 2016 (לאחר ארבע שנות כהונה). כחלון לא הגיב. אלא שמאז המועד התקרב וחייבים להחליט אם לחפש מועמד חדש או להמשיך עם אמסלם. שר האוצר מעריך את הממונה על השכר. אמסלם לא יזם בקשה להארכת כהונתו, אבל כחלון יבקש, וסביר להניח שזה מה שיקרה, אמסלם לא יסרב.

אבל איזה בכיר באוצר ממשיך כרגיל כאילו אין נבחרת דירקטורים, אין תע"ש ואין הפרטת הדואר? התשובה כמובן בגוף השאלה. אף על פי שכחלון שידר לו בכל דרך אפשרית את הדרך החוצה, אורי יוגב נשאר. אחרי ששינוי מנגנון ההדחה של בכירי השירות הציבורי אושר, דרכו החוצה נסללה.

כיסאות מוזיקליים (2)

אתם זוכרים את סיסמת הפרסום "מה שבטוח ביטוח" של איגוד חברות הביטוח? אז זהו שזה כבר לא נכון. כשמדובר בבעלי התפקידים הבכירים בענף, הסיסמה הזאת היא פאסה. נדמה שהניידות בענף גבוהה יותר מכל ענף משק אחר, וכיסא המנכ"ל יציב כמו כיסא מפלט רגע לאחר לחיצה על הכפתור.

מה ההסבר לחוסר הסובלנות התעסוקתית של המנהלים בענף? ובכן, מדובר בענף תחרותי מאוד, והבעלים מגלים סובלנות אפסית לכל מחדל ניהולי. כמובן שהכימיה והקשר האישי חשובים לא פחות. יידע כל מנהל בענף שהוא חייב להגיע כל בוקר מחדש למשרד ולשנן שאין בידיו שום פוליסת אחריות תעסוקתית.

לכן, כשמגיע שינוי בעלות בחברות, וכאלה בשנים האחרונות אינם חסרים, הצמרת הניהולית עפה ומגיעה אחרת. כך היה במגדל של שלמה אליהו, באיילון של משפחת רחמני, בכלל ביטוח של איזי כהן וכך גם יהיה בהפניקס של יצחק תשובה, שאינו מצליח להיפרד ממנה.

השבוע התבשרנו על פרישת שמעון קלמן, המשנה למנכ"ל הפניקס. קלמן הוא חשבונאי ותיק ודעתן, שהגיע לחברה ב־2009 לאחר שעזב את מגדל. בהפניקס נתקל באייל לפידות, מנכ"ל דעתן לא פחות, המנהל את הפניקס בצורה מקורית. הסבלנות היא לא תכונת האופי הדומיננטית שלו. ועדיין לא ברור מה הגורם הסופי שגרם לקלמן השקול לעזוב. חילוקי דעות זה ברור, אבל על מה?

אייל לפידות, הפניקס | צילום: יח"צ

סביר להניח שהמחלוקת לא הייתה על מדיניות תגמול סוכני הביטוח או תשלומי התביעות, אלא על נושאים חשבונאיים כמו מחיקות אלה או אחרות או הכרה ברווח. קלמן יוצא לחופשת לימודים, ואם לא יעשה חשבון נפש, לא אתפלא אם בעוד מספר חודשים יחבור לאיזי כהן מכלל, מנהלו לשעבר במגדל.

הדנ"א הניהולי של קלמן דומה יותר לזה של כהן מאשר לזה של לפידות. נדידת מנהלים בין חברות ביטוח יש כל העת. את השיא (הזמני) שובר מנהל ותיק שהספיק לאכלס את הצמרת של כל אחת מחברות הביטוח. מדובר באמיל וינשל, שהתחיל כמנהל בכלל ביטוח ומשמש כיום כאחראי המכירות והלקוחות באיילון. קודם הספיק לבקר בקבוצת הראל ובמגדל, וסליחה אם פספסתי איזה גורם ביטוח.

כיבוי אורות

לא זכיתי באור מן ההפקר. מעולם לא פגשתי את ענבל אור. פגישה ביוזמת יחצ"ן העל שלה בוטלה ברגע האחרון על ידה לפני כמה שבועות. "ככה זה עם ענבל", התנצל היחצ"ן, שהפך בשמה למתנצל סדרתי.

זה קרה כשנתפסה מעשנת בתא השירותים במטוס אל־על וזומנה לחקירה. זה חזר על עצמו כשדיירים התלוננו על איחורים בלתי נסבלים במסירת הדירות. זה התרחש גם כשבחלק מהפרויקטים התעוררו חשדות לעבירות על חוקי התכנון והבנייה.

אור חשבה שמה שאסור לאחרים מותר לה. אולי הניחה שחזותה הפרובוקטיבית היא כרטיס הביקור האפקטיבי ביותר. ייתכן שהעריכה שכצעירה השוחה בדולפינריום של כרישי הנדל"ן, הסימפתיה מובטחת אוטומטית. ואולי הצלחתה בשוק הנדל"ן, שהפך בעשור האחרון כל ממזר למלך, הייתה פוליסת הביטוח. אז מה אם מוסרים את המפתח לדירה באיחור של שנה־שנתיים, כשהרווח עליה הוא ממילא 50%. למה להיות קטנוניים כשנדרשת תוספת של 150 אלף שקל למחיר כשהתשואה על הפרויקט כפולה.

כשכל דבר הולך טוב, גם אנשים מנוסים מתבלבלים בין טוב ורע ומותר ואסור. כאן כבה האור. מי שכינתה את עצמה יזמת נדל"ן שיחקה במגרש המסוכן מכל (בעיקר עבור הדיירים) – קבוצות הרכישה. לא ננתח עכשיו לעומק את עקרון הקזינו שמכונה קבוצות רכישה, רק נאמר שמי ששם את הז'יטון בבור השחור לוקח הימור פרוע של כמה מאות אלפי דולרים.

הדיירים שותפים במימון קרקע שלעתים לא ניתן לה אפילו היתר בנייה. הם אינם יודעים את מועד הסיום של הפרויקט, מה העלות הסופית, ומה היקף המס שישולם. כבר עדיף להשקיע בקרקע על הירח. בלי להרגיש הם הפכו לבנקאים שלה והיא חתכה בדרך את הקופון הגבוה ביותר.

השיטה מצליחה רק כשהמחירים עולים בלי סוף, כמקובל בבורסות. היא עובדת רק כשהפראיירים מתחלפים, בדיוק כמו במשחק הפירמידה. אם תרצו, הנה לכם אחד מתחלואי בועת הנדל"ן, שהפכה בעשור האחרון ספקולנטים למיליונרים וקבלנים למולטי־מיליונרים.

זה השלב שבו החלה אור להתבלבל. הכסף הגדול סימא את עיניה והיא שכחה לפתע שרשות המסים אינה עוד עיתונאי טרדן או דייר מאוכזב שניתן למרוח בסיפורי "תלך תבוא". על פי החשדות היא התעלמה מחוקרי הרשות, העלימה מס בהיקף 12 מיליוני שקלים וניפקה חשבוניות פיקטיביות. איך ייתכן שמכרה דירות אבל גלגלה 70 מיליון שקל בלבד, שואלים החוקרים.

ענבל אור מסתבכת עם רשות המיסים | צילום: יח"צ

עבור רשות המסים מדובר בחקירה לא מסובכת של עוד טירונית שהתבלבלה. מתי החקירה הופכת לסקנדל? כשלחקירה מוזמנים סלבריטאים כמו בר רפאלי, אייל גולן ואור, ובמהלכה ממררים בבכי. אבל מומלץ לקחת את כל העניין בפרופורציה. אור אינה טייקון. היא לא תבקש הסדר חוב, וההשפעה הכלכלית של מעלליה עלינו אפסית. מדובר בעוד אשת העסקים שבסיוע התקשורת טופלה בבוטוקס עסקי שהתפקשש. היא אור כוכב שהבליח כמו אמיר ברמלי מקרן קלע, או אנשי חברות פורקס (ניהול מט"ח) שברחו עם הכסף, וכבה.

בועת ענבל אור התפוצצה וזה בדיוק מה שעלול לקרות לבועת הנדל"ן במשק. לצד השבח לחוקרי רשות המסים, יש כאן תובנה נוספת: אלומת האור שהקרינה הגברת לאחת הפינות האפלות של שוק הנדל"ן תאפשר עכשיו להבין טוב יותר באיזו בועה אנחנו חיים.

בנק מטרות

האירוע השנתי של הצגת דוחות 2015 של בנק המזרחי התנהל באווירה טובה ואפילו מבודחת משהו, ולא בגלל פורים. התוצאות העסקיות, שכללו רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל כולל שבתות וחגים, היו מצוינות. ביום ראשון ייחשפו התוצאות בפני פורום המנהלים.

התשואה על ההון היא סביב 10%, ובסביבת ריבית אפסית דירקטוריון כל בנק היה מוכן להתחלף עם המזרחי. העסקים פורחים והיקפי האשראי גדלים. ב־2015 ניתנו משכנתאות בהיקף 65 מיליארד שקל בבנקים, 35% מהסכום תוצרת המזרחי טפחות.

לראשי הבנק יש סיבה לחייך גם בשאלת השכר. למרות הדיבורים על הקיצוץ, השנה הרוויח יו"ר הדירקטוריון משה וידמן 4.5 מיליון שקל לעומת 4.9 מיליון שקל ב־2014. המנכ"ל אלדד פרשר הרוויח 5.55 מיליון שקל לעומת כ־9 מיליון שקל ב־2014. כואב אבל פחות.

כפי שנחשף, שר האוצר מתכנן להמשיך לקצץ בשכר מנהלי החברות הפיננסיות ולהפחית את השכר ל־2 מיליון שקל לשנה. איך תוכלו לחיות עם תלוש כזה, אני שואל את ראשי הבנק. "זאת הצעה שעדיין לא גובשה. נחיה ונראה", אומר היו"ר וידמן. לפרשר המנכ"ל תשובה מקורית: "באמצע שנות ה־80 הוחלט במדינת ישראל לאפשר לסקטור העסקי לעשות עסקים ולהפחית את מעורבות הסקטור הציבורי. ב־30 השנים האחרונות זה עשה טוב מאוד למדינה. אפשר תמיד לשקול מודלים אחרים. בכל מקרה, אם יופחת השכר, צריך לבחון את השפעות המס".

אלדד פרשר, יושב ראש בנק מזרחי טפחות | צילום: יוני רייף

לא הופעתם לשימוע בוועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים. מבחינתכם הכל בסדר?

פרשר: "המלצות הוועדה נוגעות להגדלת התחרות בבנקאות. אנחנו במזרחי תחרותיים מאוד, ועובדה שנתח השוק שלנו גדל ל־17.8% מהאשראי. בכל שנה אנחנו מגייסים 40 אלף לקוחות נטו. כל לקוח ולקוח הוא יעד לתחרות.

"מבחינתי, כל דרך שתחזק את התחרות, גם אם מדובר בוועדת שטרום, היא חיובית. סוגיית מכירת חברות כרטיסי האשראי העומדת על סדר היום של ועדת שטרום מעניינת אותנו פחות, ולכן לא הופענו לשימוע. כל עוד יש תחרות אמיתית והצרכן נהנה, הכל בסדר".

בוא אשאל אותך על מחירי הנדל"ן, נושא המעניין כל משק בית בישראל. האם המחירים ימשיכו לעלות או שב־2016 אולי ירדו סוף סוף?

פרשר: "הביקוש לדיור מהציבור אמיתי. חלקם של המשקיעים זניח. זוגות צעירים זקוקים לדירות, וישראל היא מדינה צעירה. במשך שנים לא הצלחנו לספק את הביקוש ולכן משנת 2008 המחירים התחילו לעלות, גם בגלל הריבית האפסית. הריבית היא בהחלט אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הדיור וגם על מחירי המוצרים הפיננסיים. בניתוח קר של שוק הנדל"ן התנאים הבסיסיים לא השתנו, ואני לא רואה סיבה ששוק המשכנתאות ישנה כיוון והביקוש יירד. לכן גם לא נראה גם ב־2016 ירידה במחירי הדיור. אחרי זה קשה לדעת".

אבל כחלון פועל בכל דרך לשנות את המגמה. הוא יצא בתוכנית "מחיר למשתכן" לשיווק אלפי דירות בהנחה של עשרות אחוזים. למה זה לא עובד?

פרשר: "מדובר בתוכנית נכונה שמטפלת לטעמי בהיצע הדיור ובמחירי הדיור בעיקר בפריפריה. אבל צריך לזכור שלמרות היקפי השיווק הגדולים, הכניסה לדירות תהיה רק בעוד מספר שנים ורק אז יושג אפקט המחיר".

שר האוצר אמר שבעוד עשר שנים לא יהיו בנקים. הוא התכוון לחידושים הטכנולוגיים, ובכל זאת האמירה גרמה לזעזועים קשים.

פרשר: "ראשית, אני לא פוסל את החידושים הטכנולוגיים והבנקאות הדיגיטלית, ובניגוד לשמועות בנק המזרחי מוביל גם בתחומים אלה. יש לנו חידושים ועוד יהיו אחרים. עם זאת, מבחינתי כמנכ"ל אין תחליף לבנקאי ולמגע האישי. אנחנו לא מקבלים את אמירת השר. מערכת בנקאות חזקה ויציבה היא אבן יסוד בקיום כלכלה. שים לב מה קרה לכלכלות במדינות שבהן המערכת קרסה. המערכת בישראל יציבה אבל זה עדיין לא אומר שהיא אינה צריכה להיות תחרותית יותר. שים לב שהתוכנית האסטרטגית שלנו היא לחמש שנים" (ואת זה אומר המנכ"ל בחיוך).

נהניתם בעשור האחרון משקט ביחסי העבודה. הסכם השכר האחרון הסתיים בסוף 2015 . איך ייראה ההסכם החלופי ומתי ייחתם?

פרשר: "אנחנו נמצאים בעיצומם של דיונים עם ועד העובדים על הסכם חדש ומחליפים רעיונות. חשוב לציין שההסכם עם ועד המנהלים בתוקף עד סוף 2017, ועם אנשי המחשב נחתם הסכם רק השנה. אנחנו מקווים שגם הסכם השכר החדש יאפשר לנו להגיע למנוחה ולנחלה עם העובדים".

לכתבה במעריב