Forbes Israel Logo

האם המציאות המדומה תהיה הטכנולוגיה פורצת הדרך הבאה?

יש מי שחוזה ששוק "המציאות המדומה" עומד להיות "הדבר הבא" ולהתפוצץ בעוד כ-5 שנים. האם זה אכן המצב?

אם להסתמך על הפעילות של ענקיות הטכנולוגיה לאחרונה, כנראה שכן: פייסבוק רכשה את חברת אוקולוס בשנה שעברה תמורת 2 מיליארד דולר וגוגל משתעשעת בניסויים עם גוגל גלס ומציעה את "Google Cardboard", שהופכת פלפון אנדרואיד למשקפי מציאות מדומה בסיסיים. בשנה האחרונה גם סמסונג, מיקרוסופט, סוני ו-HTC קפצו אל המים. אפל שקטה באופן אופייני, אך פעילות הפטנטים שלה, ואיוש העובדים, מרמזים על כך שגם היא עובדת על מכשור מציאות מדומה משלה.

במצבים כמו אלה, כאשר טכנולוגיה חדשה אמורה לפרוץ, משקיעים נוטים לשאול "למה דווקא זה ולמה דווקא עכשיו?". במקרה של המציאות המדומה, קל לענות על "למה דווקא עכשיו", מכיוון שמדובר בטכנולוגיה שנגזרת מבסיס טכנולוגיית הסמארטפונים. הם הפכו את הסנסורים הנדרשים לקסדת המציאות המדומה, למאוד זולים ויש הרבה מאוד חברות שנלחמות על ההובלה בתחום הזה.


מציאות מדומה. פוטנציאל גדול, אך עדיין לא מוכח | צילום: thinkstock

למעשה, דבר דומה קורה כעת עם תעשיית הרחפנים (Drones) – תחום נוסף שפורח בתקופה אחרונה. גם כאן, מה שאפשר את הפריצה, הן טכנולוגיות שהגיעו מתחום המובייל: GPS, שבבי מעבדים, פיתוחים בתחום הסוללות וחיישנים קלים וזולים.

השאלה הקשה יותר היא למה דווקא זה. עד כה כמעט כל השימושים של המציאות המדומה הם בתחום משחקי המחשב. ליישום של הטכנולוגיה בעולם הזה יש הרבה היגיון – כל הרעיון של המשחקים הוא להכניס את השחקן אל עולם אחר והמציאות המדומה יכולה מאוד להועיל כאן. הגיימרים יאהבו את זה והמכשור יהפוך פופולרי יותר ככל שהמחיר ירד והאיכות תגדל. יחד עם זאת, עולם המשחקים הוא נישה, וככל הנראה תמיד יהיה כזה.

רוב ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של השנים האחרונות היו "חברתיות": הן עודדו ואפשרו אינטראקציה חברתית בדרכים חדשות. מציאות מדומה נוטה להיות, על פניה, אנטי-חברתית. יש אירוניה רבה בכך שדווקא פייסבוק, סמל הרישות החברתי, מובילה את ההסתערות על הטכנולוגיה החדשה הזו, המנוגדת לאופייה. ואולי הפתרון הוא בכלל מה שמכונה "מציאות רבודה" – המשלבת אלמנטים וירטואליים בעולם האמתית, בניגוד לעולם וירטואלי לחלוטין שמציעה המציאות המדומה?

נראה שמה שהטכנולוגיה הזו שקוקה לו יותר מכל, היא אפליקציה שתיקח אותה מעבר לגבולות עולם המשחקים. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שגם ה-PC היה בסטטוס דומה עד שדן בריקלין המציא את הגיליון האלקטרוני. כך גם רחפנים, שנראו כמו צעצועים עד שמפיקי סרטים, סוקרים וחברות ביטחון (ואז גם אמאזון) התחילו לעבוד איתם. יש כאן פוטנציאל גדול, אבל הוא עדיין לא מוכח – כעת נותר לחכות ליזם שייקח את כל זה צעד נוסף קדימה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן