הכסף מאחורי התרופה: כך נרפא סרטן ועל הדרך נעשה מיליארדים

עבור 85% מהילדים החולים בסרטן האכזרי לוקמיה לימפוציטית (לימפובלסטית) חריפה (ALL), כימותרפיה היא התרופה, אבל לא עבור אמילי ווייטהד. אמילי, שאובחנה בגיל חמש, סבלה מזיהום מסבב הכימותרפיה הראשון שלה, וכמעט איבדה את רגליה. אחר כך הסרטן חזר; אחר כך נסוג, ונקבע לה מועד להשתלת מח עצם. בזמן שהמתינה, הסרטן חזר פעם נוספת. לא נותר עוד מה לנסות.

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

שום דבר, למעט טיפול ניסיוני מטורף, שמעולם לא ניתן לפני כן לילד: דם נלקח מגופה של אמילי, כשהיתה כבר בת שש, הועבר דרך מכונה שסילקה ממנו את התאים הלבנים שלה, והוחזר אליה. מדענים באוניברסיטת פנסילבניה השתמשו בווירוס HIV מותאם כדי לבצע תכנות גנטי מחדש של אותם תאים לבנים, כך שיתקפו את הסרטן של אמילי, והזריקו אותם בחזרה לגופה.

אבל התאים המתוכנתים תקפו גם את גופה של הילדה: חום גופה עלה והוריה נאלצו לאשפז אותה. היא נשלחה ליחידה לטיפול נמרץ וחוברה למכונת הנשמה. רופא אמר למשפחתה שהסיכוי שתשרוד את הלילה הוא אחד לאלף. ואז הגיעה פריצת הדרך הפלאית: הרופאים נתנו לאמילי תרופה לדלקת מפרקים שגרונית, וזאת הפסיקה את הסערה במערכת החיסונית – מבלי להגן על הסרטן. אמילי התעוררה ביום הולדתה השביעי, והתאוששה באיטיות. שבוע לאחר מכן בדקו את מח העצם שלה. טום ווייטהד, אביה של אמילי, נזכר בשיחה עם הרופא, סטפן גראפ: "זה עבד. היא נקייה מסרטן", נאמר לו.

שנתיים מאוחר יותר. אמילי עדיין לומדת פסנתר, נאבקת עם הכלב שלה ואוהבת את בית הספר, שאת ספסליו לא יכלה לפקוד כשהיתה חולה. "אני אונקולוג כבר 20 שנה", אומר גראפ, "ומעולם לא ראיתי משהו כזה". אמילי הפכה לילדת הפוסטר עבור טיפול חדש ומהפכני, שנוברטיס, חברת התרופות השלישית בגודלה ברשימת "פורבס גלובל 2000", הציבה בראש סדר העדיפויות של תקציב המחקר והפיתוח שלה.

"אמרתי לצוות שמשאבים אינם מהווים שיקול. מהירות היא השיקול", אומר ג'וזף חימנז, מנכ"ל נוברטיס בן ה־54. "אני רוצה לשמוע מה דרוש כדי להריץ את ניסוי שלב 3 הזה, ולהביא את זה לשוק. מדובר כאן על חולים שעומדים למות. הכאב הכרוך בדחיית חולים הוא זה שגורם לנו להתקדם במהירות הרבה ביותר שאנו יכולים".

מצילים חיים, עושים עסקים

תרופות מהעת האחרונה, בצירוף היכולות המדהימות של מכונות לריצוף די.אן.איי, שיכולות לפצח את הקוד הגנטי, הצליחו להשיג תוצאות מרשימות בטיפול בסרטן הריאות, במלנומה ובגידולים קטלניים אחרים, וגרמו להם לפעמים להיעלם לחלוטין – גם אם באופן זמני. רק בשנה שעברה אישר מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) תשע תרופות ביולוגיות לסרטן. מדובר גם בהיקפים גדולים מבחינה עסקית. לפי ספקית המידע IMS Health, ההוצאות על תרופות אונקולוגיות הגיעו ל־91 מיליארד דולר בשנה שעברה, פי שלושה מאשר ב־2003.

מאחורי הרצון להציל חיים, מסתתר הרבה מאוד כסף | צילום: shutterstock

אולם צוות הפיתוח בפנסילבניה שם לו למטרה משהו שייחשב לאחת מאבני הדרך הגדולות ביותר בתולדות המין האנושי: תרופה אמיתית לסרטן. מתוך 30 מטופלים, 25 ילדים וחמישה מבוגרים, 27 חוו הפוגה מוחלטת, שבמסגרתה לא ניתן היה לזהות סרטן.

"זוהי פריצת דרך עוצרת נשימה", אומרת סאלי צ'רץ', מחברת הייעוץ לפיתוח תרופות איקרוס קונסלטנטס. לדברי קריסטל מק'אל, המפתחת טיפולים דומים במכון הלאומי לסרטן, "זוהי מהפכה אמיתית. זה הולך לפרוץ את הדרך לכל מיני סוגי טיפולים גנטיים ומבוססי־תאים, עבור כל מיני סוגים של מחלות, משום שזה הולך להוכיח את עצמו כדבר בר־קיימא מבחינה כלכלית".

אבל עדיין יש משוכות גבוהות מאוד בדרך: נוברטיס צריכה להריץ ניסויים קליניים בילדים ובמבוגרים בבתי חולים מסביב לעולם, להכין מפעל ייצור ליצירת טיפולים מותאמים אישית לכל חולה ולמצוא דרך לצמצם את תופעות הלוואי שכמעט הרגו את אמילי. אולם החברה צופה שכל העבודה הזו תתבצע עד 2016, ואז תגיש בקשת אישור ל־FDA.

ההתקדמות הזאת היא הסיבה לכך שחימנז ממקד את ענקית הפרמצבטיקה שלו במשימה פשוטה: לרפא סרטן. כבר היום מהוות תרופות לסרטן 11.2 מיליארד דולר מסך ההכנסות השנתיות של 58 מיליארד דולר לנוברטיס. לדברי חימנז, הוא "מכפיל את ההימור" על עסקי הסרטן. באפריל הוא ביצע עסקה שבמסגרתה ניתנו למעשה עסקי ייצור החיסונים ומוצרי הצריכה הלא־רווחיים של נוברטיס, יחד עם סכום של עד 9 מיליארד דולר במזומן, לגלקסו סמית'קליין.

בתמורה קיבלה נוברטיס את תרופות הסרטן של גלקסו, שמייצרות כיום מכירות של 1.6 מיליארד דולר, אולם לדברי חימנז כוללות שלוש גלולות שאותן הוא יכול לתרגם למכירות בסך של מיליארד דולר. באותו היום הוא גם מכר את עסקי הווטרינריה של נוברטיס לאלי לילי. הוא מכנה זאת "מיזוגים ורכישות (M&A) של דיוק". המהלך של חימנז, שאותו הוא מכנה "האנטיתזה של מגה־מיזוגים", יצניח את המכירות של נוברטיס ב־2016 ב־5%, אולם יקפיץ את הרווח למניה (בנטרול השפעות חד־פעמיות) ב־10%, כך לפי בנק ההשקעות ג'פריס.

לחימנז יש מתחרים, כמובן, לרבות אחד הסטארט־אפים בעלי המימון הטוב ביותר אי פעם: ג'ונו תרפויטיקס מסיאטל, שעם מממניו נמנה ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון. זה לא מפתיע, בהתחשב בפוטנציאל העצום. "כל מי שבא במגע עם הטכנולוגיה הזו וזוכה לראות מה היא מסוגלת לעשות, מאמין שהוא נוטל חלק במשהו היסטורי", אומר חימנז. "אני מביט על זה וחושב על פריצת הדרך הפוטנציאלית שיכולה להיות כאן. ייתכן כי אנחנו עדים למהפכה בטיפול בסרטן במהלך 20 או 30 השנים הבאות".

מנכ"ל בהפתעה

על הנייר, חימנז לא נראה כמו המממן הטיפוסי של אחת מפריצות הדרך הרפואיות המהפכניות ביותר בהיסטוריה. הוא איש שיווק בהכשרתו, ועד שהגיע לנוברטיס ב־2007 ניהל מותגים כמו Clorox ו"חמאת בוטנים פיטר פן", בטרם ניהל את עסקי צפון אמריקה של היינץ, יצרנית הקטשופ. אולם מושב בדירקטוריון אסטרה־זנקה גרם לו להתעניין במכירת מוצרים שמצילים חיי אדם. הוא גויס כדי לנהל את חטיבת המוצרים לצריכה פרטית של נוברטיס, בהיקף של 4 מיליארד דולר, אולם עד מהרה קודם לניהול שיווק התרופות. ואז, במהלך שהפתיע את כולם, הגיע לכס המנכ"ל.

המשאבים לא היו שיקול, המהירות כן. ג'וזף חימנז | צילום: יח"צ

קודמו של חימנז בתפקיד, דניאל וסלה, ראה בו את מי שיוכל לנווט את נוברטיס בתקופה שצפויה להיות קשה. חימנז הצליח לשמור על יציבות במכירות וברווחים – ברמה של 58 מיליארד דולר ו־9 מיליארד דולר, בהתאמה – וזאת הודות לתרופות הגנריות של נוברטיס, השנייה בגודלה בעולם, ולחטיבת התרופות לעיניים שלה, אלקון. נוברטיס נהנתה גם מנתח של 33% בחברת רוש, מתחרתה, עם מכירות של 31 מיליארד דולר בתחום האונקולוגיה. הוא תיקן מפעלים בעייתיים של החברה, ומניית נוברטיס השיגה ביצועים טובים משמעותית מאלה של מדד 500 S&P במשך חמש שנים – תשואה כוללת של 176% לעומת 139% – ואף הכתה את מדד הפרמצבטיקה של בורסת AMEX.

אולם עבודתו של חימנז לא מסתכמת במספרים, אלא כוללת גם הגנה על המורשת. גאוותו הגדולה של וסלה היתה על הרגע שבו החליט להתעלם מאנשי השיווק שלו, ותחת זאת להקשיב לאונקולוג מאורגון בשם בריאן דרקר, שהתחנן בפניו שיפתח תרופה לסרטן בשם Gleevec – וסלה אפילו כתב על זה ספר. גליבק הפכה לפורצת דרך, וסייעה כמעט לכל חולה שסבל מסרטן הדם הנדיר, לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML). החולים נשארו עם התרופה במשך שנים, וערכה רב כל כך, עד שנוברטיס העלתה פי ארבעה את המחיר השנתי שלה מ־24 אלף דולר לשנה ב־2001 ליותר מ־90 אלף דולר כיום. גם חברות הביטוח הקמצניות ביותר משלמות, אם כי ישנם מטופלים שמקבלים אותה בחינם.

מה שהמשווקים החשיבו כתרופה של 400 מיליון דולר, מציין חימנז, היא כיום תרופה של 4.6 מיליארד דולר, וגם התרופה הנמכרת ביותר של נוברטיס. הלקח: התעסקות בשיווק, במקום בשאלה האם התרופה עובדת, זה דבר רע לעסקים. "אנחנו דואגים להרחיק את האנשים שלנו בתחום המסחרי מהחלטות מכריעות שמתקבלות בשלבים מוקדמים של המחקר", אומר חימנז. "בעוד שחברות אחרות אולי מחזיקות שם אנשי מסחר הבודקים הזדמנויות עסקיות או גודל שוק, אנחנו לא רוצים את זה".

לרוע מזלה של נוברטיס, הפטנט של גליבק עלול לפוג כבר בינואר 2015. בנוסף, תחום המו"פ של נוברטיס מפגר מאחור לאחרונה. לפי נתוני חברת הייעוץ InnoThink, בעשור הקודם לחימנז שחררה החברה 16 תרופות לשוק, יותר מכל חברה אחרת, אולם בארבע השנים שחלפו מאז היא הצליחה להשיק רק תרופה אחת בשנה, מחצית ממה שהשיקה ג'ונסון אנד ג'ונסון. גרוע אף יותר, נראה לחימנז כי נוברטיס פספסה זן חדש של תרופות שהובילה בריסטול־מאיירס סקוויב, תרופות שעושות שימוש במערכת החיסונית ככלי נשק נגד גידולים.

להעלים את המחלה

השינוי, מבחינת נוברטיס, הגיע עם חולה בשם דאגלס אולסון, אז בן 64, ש־14 שנים קודם לכן אובחן כלוקה בלוקמיה לימפוציטית כרונית. מחלתו לא הגיבה עוד לכימותרפיה, ובלי השתלת מח עצם מסוכנת – נותרו לו שנתיים לחיות. ואז הוא קיבל את הטיפול התאי שנוברטיס עמדה לרכוש. חום גופו עלה ל־39.5 מעלות, והוא נאלץ להתאשפז מכיוון שכליותיו חדלו לתפקד. הכליות שלו שרדו, הסרטן לא. יותר משני ק"ג של תאי סרטן נעלמו מהדם וממח העצם שלו. "עברתי שינוי מחשבתי מוחלט. פתאום כבר אין לך את הדבר הזה שיושב שם וממתין להרוג אותך", הוא נזכר.

תוצאות הטיפול של אולסון פורסמו בכתבי עת מדעיים, יחד עם נתונים משני חולים נוספים. "הטלפון לא הפסיק לצלצל, עם שיחות מאנשים שרצו להקים חברות, וכל מיני משקיעי הון סיכון", מספר קארל ג'ון, החוקר מפנסילבניה שצוותו פיתח את הטיפול, וששלוש שנים לפני כן לא הצליח לגייס כסף למחקר. "ואז באו שלוש חברות פארמה גדולות. זה היה לא ייאמן".
כל שלוש החברות – שתיים מהן עדיין בעילום שם בגלל הסכמי חיסיון – הציעו בדיוק את אותם תנאים פיננסיים: 20 מיליון דולר מראש, עם תמלוגים על המכירות ותשלומים לאוניברסיטת פנסילבניה. ג'ון מקבל סכום זעום בהשוואה למה שהיה מקבל לו היה מקים חברת ביוטק, אולם לדבריו – לא אכפת לו. מסלול הביוטק איטי מדי; היו יותר מדי חולים שהתחננו לנסות את הטיפול שלו. לבכירים של נוברטיס היו קשרים אישיים לג'ון, אבל מה שבאמת שכנע אותו היה הסיפור של התרופה גליבק. נוברטיס כבר הכירה סרטני דם, וידעה פריצות דרך, וזה הספיק.

מסחור התאים הורגי הסרטן של ג'ון לא דומה לשום תוכנית פיתוח תרופה שנעשתה אי פעם. המדענים מכנים אותם chimeric antigen receptor T-cells (הכלאת תאי T קולטנים נוגדניים), או בקיצור, CARTS. תאי T הם הציידים המרושעים ביותר של המערכת החיסונית: הם משתמשים בקולטנים שלהם לחפש בגוף אחר תאים עם חלבונים מסוימים על פני השטח שלהם, ולהשמיד אותם, והם מכוונים כלפי תאים נגועים וסרטניים. בעזרת ה־CARTS מוסיפים המדענים קולטן מעשה ידי אדם – הקולטן הנוגדני הכימרי – המורכב מנוגדנים של עכבר ומחלקי קולטן.

הם מחדירים לתאי ה־T קוד גנטי מהונדס, מעשה ידי אדם, יחד עם וירוס – בדרך כלל HIV שהותאם לצרכיהם. אם הקולטן מזהה סרטן, לא רק שהוא הורג אותו – הוא גם מתחיל להתפצל, ויוצר צבא הורג־סרטן בתוך הגוף.

הכתבה המלאה בגיליון יוני של מגזין פורבס. 

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל