המושיע התורן של נוחי דנקנר: מי אתה אלכסנדר גורובסקי

אל קו הגמר במרוץ לרכישת אי.די.בי הגיעו השבוע שלוש קבוצות משקיעים: דנקנר-גרנובסקי-נץ ונוימן; "דולפין" בראשות אדוארדו אלשטיין, שהגישה הצעה בתיאום ובשיתוף עו"ד נועם שרון מטעם מחזיקי אג"ח אי.די.בי אחזקות; וקבוצת "אקסטרה הולדינג" בראשות מוטי בן משה. 

הנוסחאות הפיננסיות הכלולות בהצעות הקבוצות מורכבות וכוללות התניות שונות ומשונות. ההצעות של דנקנר ואלשטיין דומות, אם כי התמורה במזומן לבעלי האגרות בהצעת דנקנר גבוהה מזו של אלשטיין. עם זאת דנקנר גילה עד כה את הנחישות הרבה ביותר בעסקה, וענה על כל הדרישות שהציב שופט בית המשפט איתן אורנשטיין.

אלשטיין, שחלק מכלי התקשורת הביעו בתחילת הדרך ספקנות על עצם קיומו, נחשף חלקית והופיע בבית המשפט. שותפיו לקבוצה נותרו מאחורי הקלעים. גם מוטי בן משה התראיין השבוע וחשף את פעילותו. הדמות היחידה שנותרה אניגמטית היא של אלכסנדר (סשה) גרנובסקי, שאמור להמציא את הנוסחה הפיננסית שתבטיח את רכישת הקונצרן. 

אלשטיין | צילום: רויטרס

גרנובסקי יזרים בעסקת אי.די.בי, במישרין ובעקיפין, כ-500 מיליון שקל, ואת הפעילות הנוגעת לנושא הוא מרכז באמצעות קרן חב"ד 770 (כתובת מגוריו של הרבי מלובביץ בניו יורק) הרשומה משיקולי מס בהולנד. היקף ההשקעה בקרן שהוקמה ב-2012 נאמד ב-100 מיליון דולר. לפי התוכנית, חב"ד 770 תרכוש את אי.די.בי באמצעות שרשרת חברות הכוללות את בי.ג'י.איי (שנרכשה מאיש העסקים צבי בירנבאום) ואמבלייז.

גרנובסקי נולד לפני 41 שנה בעיר אומן שבאוקראינה אבל את הונו עשה באודסה, שם סיים בהצטיינות לימודי משפטים. הוא נשוי ללאה ואב לארבעה ילדים. הוא ביקר מספר פעמים בישראל וכאוהד כדורגל מושבע אף הוצע לו בעבר לרכוש את הפועל תל אביב. הוא גם חבר קרוב של הכדורגלן האגדי אנדריי שבצ'נקו ששיחק בעבר בדינמו קייב ובמילאן.

עסקיו באוקראינה נעשים באמצעות 70 חברות שבחלקן שותף איש עסקים מקומי בשם בוריס קאופמן, וכוללים זיכיונות, העמקת נמלים בים השחור, השקעות בארבעה מלונות פאר, שליטה בחברת הבנייה קשבן, בעלות על בנק פרטי קטן בשם fin, וכן בעלות על נמל התעופה באודסה וזיכיון להפעלת נמל התעופה בקייב. כמו הרבה יהודים שהצליחו בעסקים הוא ניסה את כוחו בפוליטיקה, ובשנים 2002-2006 אף שימש כחבר הפרלמנט האוקראיני.
גרנובסקי התקרב לחסידות חב"ד באמצעות פעילות אור אבנר של איש העסקים לב לבייב, ונחשב לתורם הגדול ביותר למוסדות היהדות באודסה. בימים אלה הוא עומד להשלים תרומה לשיפוץ בית הכנסת הגדול בעיר בהשקעה של 5 מיליון דולר.

"יש לי מספיק, ברוך השם"

אתמול אירח גרנובסקי מספר עיתונאים כחלק מביקור חפוז במטה הניהולי באודסה, שם נחשפה לראשונה הקבוצה. למרות הפגישה הידידותית שנערכה בביתו הוא היה מסויג מקיומה, והסביר זאת ברצונו לשמור להישאר מאחורי הקלעים.

"עד היום שמרתי על אנונימיות מוחלטת", הוא אומר, "אני לא חושב שחשיפה היא דבר טוב בעסקים. עדיף לי להיות עם הרבה כסף ללא חשיפה, מאשר להיות עם חשיפה אך בלי כסף. אבל אני מבין שהחשיפה נדרשת כי אנחנו הולכים לרכוש את אי.די.בי שהוא הקונצרן הגדול ביותר במשק".

-מדוע החלטת אם כן לרכוש את אי.די.בי ולצאת מהאנונימיות שלך?

"כיהודי ביקרתי מספר פעמים בכפר חב"ד וראיתי בטלוויזיה את הרבי מלובביץ, שאמר שהמקום הטוב ביותר להשקעה הוא ישראל. זאת הייתה 'ההשגחה הפרטית' שלי. אני ציוני שאוהב את ישראל ואהבת ישראל מבחינתי היא במקום הראשון. על ההשקעה הספציפית באי.די.בי המליץ לי שותפי בישראל יוסי שניאורסון".

-מהן ההשקעות האחרות שלך?

"יש לי באוקראינה כ-70 חברות וכן פעילות ברוסיה ונדל"ן וארה"ב. עד שנכנסנו להשקעה באי.די.בי אף אחד לא האמין בה, אבל מאז ערך איגרות החוב הוכפל ועכשיו כולם רוצים את הקונצרן. אני בטוח שנצליח במכרז ואני לא רואה שום אפשרות אחרת. אם ה' ירצה אחרת, יש לנו אפשריות אחרות להשקיע את הכסף".

-מה דעתך על שותפך החדש, נוחי דנקנר?

"אני מתייחס לנוחי לא רק כשותף, אלא כחבר. אני מכבד אותו מאוד ולא משנה כמה אחוזים יהיו לי או לנוחי באי.די.בי. נכון שאני בעל השליטה, אבל כל ההחלטות יתקבלו איתו ועם שאר השותפים. נעשה כל מאמץ שההחלטות יתקבלו פה אחד. אני מעריך את נוחי ומאמין שבעקבות העסקה נהפוך לשותפים טובים יותר. בכוונתו לשנות את החזון של אי.די.בי. נמכור נכסים לא רווחיים, ניכנס לפעילויות חדשות ובאמצעות אנשי המקצוע הטובים ביותר שניקח נקדם את החברה. כשנחלק דיבידנד או שנממש נכסים בכוונתי לייעד את התמורה לפעילות צדקה".

-הרבה היו רוצים לדעת כמה כסף אתה שווה. הרי אינך מופיע ברשימת 100 עשירי אוקראינה.

"יש לי מספיק כסף, ברוך השם. כל הפעילות שלי באוקראינה היא פרטית, ויש הרבה עשירים אוקראינים שאינם מעוניינים להיחשף. השגת הכסף עבורי היא לא משחק, זה לא נועד להראות את הכוח שלי, אבל זה עוזר בחיים. יש לי משפחה גדולה והכסף הוא גם מקור טוב לחלוקת תרומות".

-אתה לא נעלב מזה שיש שמכנים אותך בישראל אוליגרך? ושאולי הכסף שלך מריח לא טוב?

"הכסף שלי מריח טוב, אבל ייתכן שרק בעוד שנה או שנתיים אשנה את הסטיגמה שיש כלפיי בישראל, והכסף שלי יריח עוד יותר טוב. החלטתי להשקיע בעקבות העצה של הרב ואין לי חמאה על הראש. אני לא נפגע משום דבר – אדם נפגע אם הכסף שלו באמת מריח לא טוב. בכל מקרה תזכור שאני לא מרוסיה אלא מאוקראינה, וזה הבדל גדול".

-איך עשית את הכסף? מה סוד ההצלחה שלך?

"בעבודה קשה מאוד, דולר אחר דולר, בעסקים מגוונים ובדרך חוקית. אני כבר עובד 20 שנה ומאמין במיליארד אחוז שצריך לעבוד קשה עבור הכסף. בשנים הראשונות עבדתי מבוקר ועד לילה, ותאמין לי שהכסף לא הגיע בקלות. אבל אני מאמין שכל מה שיש לי, ה' נתן עם ברכת הרבי. אם אתנהג נכון ה' ימשיך לתת".

-האם הנך חושש מהפרסום שתקבל בעקבות עסקת אי.די.בי?

"אני לא זקוק לפרסום בישראל, וזאת הסיבה שהעדפתי עד היום שלא להיחשף ומסרתי את המידע אך ורק על פי הנדרש בחוק. אני בסך הכל רוצה לישון בשקט עם הילדים והמשפחה. נכון שהייתי פעם חבר בפרלמנט באוקראינה, אבל הייתי בצל. גם לן בלווטניק שקנה את כלל תעשיות נותר בצל, כי זה חלק מזערי מפעילותו הכוללת. יש לו 100 חברות בכל העולם וכלל תעשיות היא חלק קטן מהן. גם אצלי עם עסקת אי.די.בי זה אותו הדבר".

היכונו לעונת הפיטורים

אצל נשיא התאחדות התעשיינים צבי אורן אין רגע דל: מנכ"ל טבע מתפטר/מפוטר, יו"ר ההסתדרות עופר עיני הולך הביתה, ומצב התעשייה לא משהו. בראיון ל"סופהשבוע" ערב כינוס ועידת התעשייה הראשון מתריע אורן מהאטה ומגל פיטורים שירעו את מצב השכירים. הנתון המדאיג ביותר הוא הירידה בייצוא, שהסתכמה מתחילת השנה ב-11%, שהם 5 מיליארד דולר.

הבעיה אינה רק בתעשייה אלא גם בענפי משק שונים כמו הבנקאות והפיננסים. בפלאפון צפויים פיטורים של 400 עובדים, את הצרות באופיס דיפו ישלמו העובדים ומפעלי תעשייה נוספים בדרך לשלוח עובדים הביתה.

"המצב הולך להיות לא טוב", מתריע אורן, "תעשיינים מעבירים קווי ייצור לחו"ל בגלל הסביבה העסקית העוינת. תפקידי ליצור עבור היזמים מוטיבציה גבוהה להשקיע בישראל. אני מודאג מהירידה הדרמטית בהשקעות ומפיטורים אפשריים של 4,500 עובדים בתעשיות הביטחוניות. חזון האדם העובד נמצא בפני קריסה.

"כשהשתחררתי מצה"ל לאחר עשרות שנות שירות שאלו אותי תמיד בתמיהה מדוע בחרתי בתעשייה ולא בפיננסים או בבנקאות להשקעות (מזה 20 שנה בבעלותו של אורן מפעל לייצור קרונות, י.ש). יזם לוקח על עצמו סיכון גדול מאוד. לא במקרה בשנים האחרונות לא קמים מפעלי תעשייה חדשים".

אורן אינו תולה את כל האשם בהידרדרות שער החליפין: "אני אומר לחבריי שהיורו והדולר ימשיכו להיות חלשים גם בתקופה הקרובה. הירידה בייצוא מוסברת בכך שכולם חיים באשליות שהיורו או הדולר יתחזקו. היזמים הם חבורה של אידיוטים שאינם מכירים במציאות. הם מעדיפים להשלות את עצמם עד שמבינים שבעצם יש בעיה. זאת הבעיה עם כל יזם".
לדבריו, "אנחנו מצפים מבנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית כדי להחזיר את שער החליפין ל-3.7 שקלים. זהו מחירו הנכון. חייבים להמשיך לקנות דולרים, ולהקשות כמה שניתן על הספקולנטים. בבנק ישראל מבינים את הבעיה ואני מרוצה מדרך הטיפול".

אז מה עוד ניתן לעשות כדי לסייע לתעשייה? "הדרך הנכונה והבסיסית לטפל במשבר היא באמצעות הפחתת עלויות", אומר אורן, ומונה אחת לאחת את המכות העיקריות הפוגעות בתעשייה. את תעריפי הארנונה מכנה אורן כ"אחת החוצפות הגדולות ביותר".

לדבריו "מדברים שב-2014 הארנונה תעלה ב-2% והשבוע דובר על העלתה ב-0.5% נוספים. סיווג הארנונה נקבע על פי כושר היצירתיות של 'המאכרים'. אני דורש ש'וועדת החריגים' תעבור מן העולם ויקבע סיווג קבוע למפעלי תעשייה. אני רוצה לדעת בשביל מה אני משלם את הארנונה אם פינוי האשפה נעשה על חשבוני. העלאת הארנונה תגרום לפיטורים".

אורן. "מצפה מבנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית"

תשלומי הביטוח הלאומי שיעלו בינואר 2014 ב-0.5% הם מבחינתו בעיה נוספת: "פנינו למשרד ראש הממשלה, שם הבטיחו לטפל בנושא, ואני מחכה לשמוע מהם". אל תעריפי המים הוא מתייחס כאל "אחד האבסורדים הגדולים". לדבריו "יש שנים גשומות, יש התפלת מים, אבל בגלל רשות המים התעריפים רק עולים. עלויות המים התייקרו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. מישהו ברשות המים החליט 'להתעלק' עלינו. חייבים להוסיף לדירקטוריון הרשות נציג ציבור או נציג תעשיינים".

וכמובן שאי אפשר ללא תעריפי החשמל. אורן: "מצאנו גז. יש בעיה של כושר תחרות בתעשייה אז מדוע שלא יפחיתו מיידית את התעריפים לתעשייה? אני מודע להלוואות ולערבויות שניתנו לחברה על ידי הממשלה, אבל אפשר לחכות קצת עם ההתחייבויות להוריד תעריפים. הרי התעשייה נמצאת בבעיית תחרות קשה מול העולם".

נשיא התעשיינים רואה בהכשרות מקצועיות כאחד מדרכי הפתרון ארוכי הטווח: "אני דורש שהממשלה תיקח על עצמה את ההכשרות המקצועיות בצורה ישירה ולא בצורת מימון השתלמויות. אם פריון העבודה יוכפל נוכל במקביל להכפיל גם את המשכורות".

-אתה מזהיר מגל פיטורים, אבל חלק מהפיטורים, כמו בטבע, נובעים מהחלטות ניהוליות כושלות ובגלל סוגיית תשלומי המס. עובדה שהמנכ"ל כבר שילם את המחיר.

"אני משוכנע שבהנהלת טבע קיבלו את ההחלטות הנכונות. הביקוש לתרופות בעולם קטן ואת זה רואים בנתוני הייצוא. אני לא מקבל את 'העליהום' על החברה. טבע היא חברה ישראלית ותמיד תישאר כזאת כי השורשים שלה כאן. היו שגיאות בהתנהלות העסקית וזה ניכר בתוצאות הלא טובות. אני מקווה שכל הלקחים יופקו והחברה תחזור לדרך המלך. אין קשר בין הטבות המס לפיטורים. הממשלה לא חוקקה חוק מיוחד לטבע – הוא נועד עבור כולם במטרה לעודד הקמת מפעלים. טבע הוכיחה שהחוק השיג את מטרותיו. הטבות המס אינן מעניקות לממשלה את הזכות להתערב בהחלטות הניהוליות.

"לפיטורים יש סיבות נקודתיות. בכימיקלים לישראל הבעיה היא בחסימת האפשרות לכריית פוספטים בשדה בריר. בנגב טקסטיל המפעל נסגר והעובדים פוטרו בגלל רצונם של הבעלים לקבל מענק סיוע ולא אשראי ארוך טווח".

-איך פותרים את סוגיית הרווחים הכלואים וחוק עידוד השקעות הון?

"כל חברה חייבת לשלם מס בלי התחכמויות. אם מרוויחים צריכים לשלם. עובדה שהצעתי להעלות את מס החברות ל-26.5% כדי לממן את הצמיחה ולייצר מקומות עבודה חדשים. אבל החלטות ממיסוי יש לקבל רק לגבי העתיד ולא לגבי העבר. אני תומך בשינוי חוק עידוד השקעות הון והפעלתו הדיפרנציאלית: מפעלים הגדולים יקבלו הטבות מס רק אם הייצוא יעלה על 35%. המפעלים הקטנים יקבלו את ההטבות גם אם הייצוא יסתכם ב-15% בלבד".
-מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני פרש במפתיע. איך הייתה מערכת היחסים איתו?

אורן: "שיתוף הפעולה עם ההסתדרות ועיני היה טוב. גם אני סבור שיש לשמור על האינטרסים של העובדים. עם זאת היו בינינו אי הסכמות רבות. עיני אינו צריך להתערב במערכת יחסי העבודה בפלאפון ולעודד הקמת ועד עובדים בניגוד לרצון ההנהלה. אינני מרוצה מקצב התקדמות הסכם עובדי הקבלן בניקיון. אני מקווה שיחסי העבודה בנמל אשדוד לא ייפגעו עם לכתו".

-על רקע העיצומים בנמל אשדוד, האם אתה תומך ברפורמה בנמלים?

"אחת הבעיות בשיח הפוליטי הוא שאנשים לא אומרים באמת את מה שהם חושבים. השירות בנמלים אינו טוב ויש יותר מדי הפסקות עבודה, אי ודאות רבה והמחירים גבוהים יחסית. הדרך היחידה להשתפר היא באמצעות תחרות אבל צריך הידברות ולא התלהמות. אפשר לשפר את התחרות מבלי לפגוע בעובדים. אעשה הכל כדי שלא תהיה שביתה בנמלים שתגרום נזק בלתי הפיך".