|
את חגי בדש אני מכיר כ־20 שנה. זו חתיכת תקופה, המהווה מחצית מחייו של מי שרק לפני שבועיים חגג את יום הולדתו ה־40. כיועץ השקעות בבנק לאומי נפגשנו לפני שנים
לשיחת ייעוץ. הדרך שבה תיאר בפני את אלטרנטיבות ההשקעה השונות מצאה חן בעיני. "האיש הזה לא בא למכור אלא באמת לייעץ. הוא לא רצה להשחיל אותי", חשבתי. ידעתי שיצליח, אף על פי שהמהירות שבה עשה את המסלול עד לניהול בית ההשקעות הגדול במדינה, תפקיד שהוא מבצע בשנתיים וחצי האחרונות, הפתיעה אותי.
במחשבה נוספת, הרי האיש נבחר על ידי בעלת הבית זהבית כהן אך ורק על סמך כישוריו וללא שום פוליטיקה. רונן טוב, קודמו בתפקיד, החזיק מעמד חצי שנה בלבד. בהנהלת קרן אייפקס, בעלת השליטה בפסגות, אין זמן לנימוסים ולהליכות. תפקיד קרן השקעות הוא למקסם את התועלת באמצעות מיטב כוח האדם המקצועי העומד לרשותה. המנכ"ל נבחן
אך ורק על פי איכותו. בדש, אגב, משמש גם כיו"ר איגוד בתי ההשקעות בישראל.
פסגות סוגרת את שנת תשע"ד עם נכסים מנוהלים בהיקף 197 מיליארד שקל. יותר
מהבנק הבינלאומי, יותר מבנק דיסקונט. עוד נגיעה קטנה ופסגות נושקת ל־200 מיליארד שקל. מספר לקוחותיה נאמד ב־1־1.3 מיליון (תלוי איך סופרים את החשבונות). מדי יום נוצר מגע טלפוני או ישיר עם כ־4,500 לקוחות. כל האופרציה הזאת מנוהלת בשני סניפים: הסניף המרכזי בתל אביב והשני בחיפה. איפה פסגות ואיפה מאות הסניפים של המערכת
הבנקאית. את המחצית הראשונה של 2014 סיימה פסגות ברווח של 55.4 מיליון שקל ומחזור הכנסות של 456.1 מיליון שקל. שוב, אלה מספרים המתאימים לבנק ולא לבית השקעות.
בדש אינו אוהב להתראיין. את המסרים שלו הוא מעדיף להעביר באמצעות ימי עיון, או בעקיפין באמצעות כנסי סוכנים או לקוחות. בסביבה העוינת של שוק ההון מעדיף בדש להתנהל בזהירות ולתת למספרים לדבר בעד עצמם. הוא נאות להתראיין כמי שכפאו שד ולאחר מגעים שנמשכו מפסח האחרון. "ראש השנה הוא עילה טובה לספק את התובנות שלך מאחת השנים המאתגרות ביותר בבורסה", ניסו לשכנע אותו מליצי יושר מטעמי. לבסוף הוא השתכנע.
"תשע"ד הייתה השנה הטובה ביותר לשווקים מאז אוקטובר 2010. זה התבטא בעליות באיגרות חוב הקונצרניות והמניות. הסיבה העיקרית היא סביבת ריבית נמוכה, אינפלציה אפסית ושיפור מסוים בכלכלה העולמית", מונה בדש את הסיבות העיקריות לשנה המוצלחת.
אני זוכר שבתחילת השנה דווקא הזהרתם מאפשרות לירידות בשוק האג"ח
לנוכח האפשרות להעלאת הריבית. אז מה קרה?
"כגוף שמרני המנהל הרבה מאוד כסף, אף פעם לא נמליץ להתבצר בפינות, גם אם נמליץ להשקיע באפיק מסוים. האזהרה שלנו נגעה בעיקר לאיגרות החוב הארוכות. בקופת הגמל גדיש מנוהלים 30 מיליארד שקל, אז אני חייב להיות זהיר מאוד. אני מודה שהיינו שמרנים ביחס להתנהגות שוק איגרות החוב, אבל היינו אופטימיים לגבי שוק המניות המקומי והעולמי. המלצנו במפורש להשקיע במניות ולא באפיק הסולידי".
בדש. "תשע"ד הייתה שנה טובה" | צילום: פסגות
האם אתה בעד הגדלת חשיפת ההשקעה בחו"ל?
"במפורש כן. בגלל סביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות חייבים להגדיל את ההשקעה בחו"ל. מקובל שאחוזי ההשקעה במניות בחו"ל, כדוגמת קרן ההשקעות האמריקאית קלפרס, גבוהים יותר ממה שמקובל בישראל". על השאלה אילו עסקים חדשים נוספו בשנה האחרונה, בדש שמח להשיב: "השינוי הגדול ביותר הוא הכניסה לתחום הביטוח. הקמנו חברת ביטוח חדשה. כמה חברות ביטוח חדשות שאתה מכיר הוקמו בישראל בשנים האחרונות? אפס. אנחנו מוכרים ביטוחי חיים, משכנתה וביטוח אובדן כושר עבודה במחירים נמוכים מהשוק. בקרוב נמכור פוליסות חיסכון ובהמשך ביטוחי בריאות. אנחנו גובים פרמיות של 20 מיליון שקל בשנה, והתוכנית היא להגיע בארבע שנים לפרמיות בהיקף 250 מיליון שקל בשנה. חוץ מהכניסה לענף הביטוח קנינו גם את חברת תעודות הסל מבט".
אתה מדבר על הגדלה משמעותית של הפעילות בביטוח. איך עושים את זה ללא
סוכנים או תקציב פרסום מפוצץ?
"ראשית, אנחנו מוכרים גם באמצעות סוכנים וגם במכירה ישירה. המטרה שלנו היא ליצור בקרב הלקוחות את המודעות לכך שאנחנו מחוללי תחרות בכל התחומים. תקציב הפרסום והשיווק שלנו מוגבל יחסית (על פי האומדנים 15־20 מיליון שקל לשנה – י"ש), אבל אנחנו מאמינים שנצליח".
ומה עם תחום הנדל"ן? האם זאת השקעת ברירת מחדל, בהיעדר חלופות?
"אכן, בגלל היעדר השקעות סולידיות אנחנו מחפשים בתיק החיסכון הפנסיוני השקעות לא סחירות, או בתחום הנדל"ן. בשנה האחרונה הענקנו אשראי לא סחיר בהיקף 1.5 מיליארד שקל, בין השאר לאלביט מערכות ולדליה אנרגיות.
"הקמנו מערך השקעות בנדל"ן וביצענו מספר עסקות: קניית בית המילניום ברחוב הארבעה בת"א, בשיתוף ריט 1, השקעה בבית גיתם ברמת החייל, רכישת מגדל משרדים בברמינגהם שבאנגליה ועסקה לרכישת מגדל קרסו בבאר שבע. אנחנו מחפשים כל הזמן השקעות שיניבו תשואה עודפת. ההשקעה במוביליי היא דוגמה מצוינת. נכנסנו להשקעה לפי שווי של 700 מיליון דולר, היא הונפקה לפי 7 מיליארד דולר וכעת נסחרת לפי שווי של 13 מיליארד דולר. מכרנו חצי מההחזקות, ומי שהרוויחו היו בעיקר המשקיעים בקופות הגמל שלנו".
לפני שנתיים חתמתם על אמנת השקעות שקובעת נורמות התנהגות תאגידית חדשה בשוק ההון. ואני שומע שדווקא לחברת גלובוס, שבה נעשה הסדר חוב, הענקתם אשראי.
"המידע שלך לא מדויק. ההסדר נעשה עם מישהו שכבר אינו בחברה, אבל אני
לא רוצה להיכנס לפרטים. המטרה של אמנת ההשקעות הייתה לקבוע עקרונות
ברורים ושקופים לניהול כספי ציבור. אני יכול לקבוע שכללי המשחק בשוק ההון
השתנו בזכות מעורבות הגופים המוסדיים באסיפות. אנחנו אוסרים על מנהל לשמש
גם כדירקטור. מועמדים לדירקטוריון לאומי או דיסקונט עוברים דרכנו כדי לקדם
את עצמם, וזה בסדר. אגב, יכול להיות שבסופו של התהליך יתקבלו המלצות
סותרות. חברת הגמל יכולה להצביע בעד נושא מסוים בעוד חברת ניהול הקרנות
תצביע נגד. מי שמחליט הם הדירקטורים החיצוניים שבוועדות ההשקעה".
נוחי ואני
שכר הבכירים הוא אחת הסוגיות הטעונות ביותר בשוק ההון בשנה האחרונה. בכירי בנק לאומי, בנק המזרחי, יו"ר בנק דיסקונט, מנכ"ל הפניקס אייל לפידות ואחרים – כולם עמדו במוקד הביקורת הציבורית בסוגיית התגמול. גם תנאי העסקתו של בדש – יותר מ־5 מיליון
שקל, לפי הפרסומים – נחשפו בתקשורת. תופעות בענף הביטוח של "שמור לי ואשמור לך" הפכו לעניין שבשגרה. לשר האוצר יאיר לפיד נשבר והוא החליט להגביל את שכר הבכירים (המוכר כהוצאה למס) ל־3.5 מיליון שקל בשנה.
היכן פסגות עומדת בעניין שכר הבכירים? אתם בעד, נגד או שבוחנים כל מקרה לגופו של עניין?
"יש לנו בפסגות קריטריונים ברורים לקביעת התגמול ואנחנו מביאים בחשבון
את סוג החברה, מחזור ההכנסות, התעשייה שבה היא פועלת וכדומה. כמובן שאנחנו
מביאים בחשבון את הנחיות האוצר, ואם תהיה חקיקה נפעל חד־משמעית על פיה.
אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו עומדים בכל סוגיה לפני שהיא מגיעה לאסיפה הכללית. אנחנו לא זקוקים לייעוץ של אנטרופי (חברת ייעוץ חיצוני שבחוות הדעת שלה משתמשים הגופים המוסדיים לקביעת ההצבעה באסיפות – י"ש)".
שכר הבכירים הוא עניין של רגולציה. יש הטוענים שעודף הרגולציה מבריח את המשקיעים מהבורסה, ולראיה – מחזורי המסחר העלובים.
"המטרה של הרגולטור היא להגביר את התחרותיות וההגינות בשוק החיסכון הפנסיוני והביטוח. אין לי כוונה לתת ציונים לרגולציה. בתי ההשקעות תחרותיים מאוד, אבל יש ריכוזיות בענף הביטוח. חייבים להקטין את הריכוזיות בביטוח ולהפוך אותו לתחרותי יותר. יש בעיה בתחום החיסכון לפנסיה וגם כשל בעניין החינוך הפיננסי. כמובילי השוק אנחנו מנסים לטפל בהם".
עוד לפני החינוך הפיננסי, בוא נדבר על חינוך שוק ההון וכוונתי לפרשת אי.די.בי. אין ספק שללא עמדתכם הנחרצת והליכתכם לבית המשפט, ייתכן שנוחי דנקנר היה ממשיך להיות היום הבעלים של אי.די.בי. אז מה קרה כאן?
"אי.די.בי הוא הסדר החוב הכי גדול והכי מורכב שהיה אי פעם בבורסה. התקדימים בעקבותיו הביאו לשינוי כללי המשחק ושינוי הדיאלוג בין החברות לגופים המוסדיים. תקדימי אי.די.בי יושמו גם בוועדת הסדרי החוב בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן. פעלתי בהסדר אי.די.בי לקידום המטרות הכלכליות שלנו, שבסופו של דבר הושגו. בסופו של דבר הוזרם לאי.די.בי כסף חיצוני של מיליארד שקל לעומת מאה מיליון שקל שהוצעו בתחילת הדרך. הנורמות השתנו. היום ברור שמי שהולך להסדר חוב ועושה תספורת עלול להפסיד את החברה. זה עניין חדש שעד לפני שנה לא היה ברור מאליו".
ולא היה כאן שום עניין אישי? אולי נקמנות של בעלת הבית זהבית כהן בנוחי
דנקנר, בשל היחסים העכורים ביניהם? אולי זהות אינטרסים ביניכם לבין קרן
יורק בעלת הבית שלכם לשעבר? הכל היה ענייני?
"בפרשת אי.די.בי אף פעם לא עמד על הפרק עניין אישי נגד בעל השליטה או נגד גורמים אחרים באי.די.בי. הקריטריונים שלנו לפעולה היו ברורים – שמירה על חסכונות הציבור. קרן יורק הייתה חלק מנציגות אי.די.בי פיתוח עם הפניקס. אני אכן מכיר את קרן יורק, אבל יכול לגלות לך שדווקא הם הסתייגו מפנייה לבית המשפט. הם קרן השקעות שרוצה לחתוך
רווחים במהירות ולא להסתבך עם בתי משפט. דווקא הגופים המוסדיים דחפו
לפנייה לערכאות".
"לא פנה אלי בשום שלב". דנקנר | צילום: רויטרס
אז בשום מצב לא פעלתם נגד האיש אלא בהתאם לאישיו?
"חד־משמעית כן. האישיו היה משהו אחר ולא נוחי דנקנר. הסדר אי.די.בי היה אכן חסר תקדים. אני גם יכול לענות בתשובה לשאלתך שאייפקס לא הייתה מעורבת בהסדר. לשמחתי הרבה אני זוכה לתמיכה בלתי מסויגת ברמה האישית והעסקית מבעלי המניות ומיו"ר הדירקטוריון אהוד שפירא. הפעילות המוסדית היא של פסגות ולא של בעלת הבית. המוסדיים דרשו בסך הכל מאי.די.בי הזרמת הון חיצונית, ולו דנקנר היה מזרים בזמן את הכסף, אזי אי.די.בי הייתה שלו.
"לסיכום העניין אני יכול לומר לך שדנקנר לא פנה אלי אף פעם באופן אישי במהלך ההסדר. גם זהבית כהן לא פנתה אלי מעולם בעניין זה. כל המגעים נעשו באמצעות נציגות איגרות החוב".
מה בעצם השתנה באי.די.בי? פירמידת דנקנר הוחלפה בפירמידת בן משה־אלשטיין. מה שהיה הוא שיהיה.
"תזכור שקודם כל הייתה הזרמה כספית חיצונית ששיפרה משמעותית את מצבם של הנושים. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי אי.די.בי ולהיות אקטיביים בנעשה בקונצרן ככל שיידרש כדי לשמור על זכויות החוסכים שלנו".
אתה לא חושש שבשלבים מסוימים אתם עוברים את הגבול עד שלמוסדיים נשבר והם אומרים לכם: "אתם יודעים מה, קחו את החברה ותעזבו אותי", כמו שהיה באמפל של יוסי מימן?
"אין כאן מדיניות אחידה, וכל מקרה הוא לגופו של עניין. מימן ניסה ללכת באמפל להסדר חובות כפוי אבל לא הצליח. הרצל חבס נתן את השליטה בחברה. אני יכול להגיד לך שהיום יש חברות שאנחנו יודעים שהן מתנדנדות ודורשים מהן בזמן אמת לבצע שינויים ניהוליים עוד לפני פנייה לבית המשפט. לפעמים כך אנחנו מטרפדים עסקות עם בעלי עניין או העדפות נושים. הגופים המוסדיים בוחנים את כל החלופות ובוחרים תמיד במה שנותן את התמורה הכלכלית הגבוהה ביותר, כפוף להתנהגות הנורמטיבית".
מה דעתך על ההתערבות של הרגולטור במינוי עודד שריג ליו"ר מגדל?
"אני לא רוצה להתערב בהחלטות של הרגולטור. אני כגוף מוסדי גדול פועל בהתאם לסמכויות שיש לי".
נמנעת אומנם עד כה מביקורת על הרגולטור, אבל תודה כי ללא התערבותו, דמי הניהול בגמל לא היו יורדים בצורה כל כך חדה.
"אני חושב שדמי הניהול בתעשייה הפנסיונית הם כיום הוגנים. תחרות חריפה קיימת גם בענף קרנות הנאמנות וניהול התיקים. היינו שמחים להיכנס לתחרות מול הבנקים גם בתחום הפיקדונות ולמתן אשראי צרכני כנגד פיקדונות אלה. דמי הניהול המרביים בגמל עומדים כיום על 1.05% לשנה. דמי הניהול הממוצעים בתעשייה עומדים על %0.73 ואלה פחות או יותר גם דמי הניהול אצלנו. יש אומנם קבוצות שנהנות מדמי ניהול נמוכים יותר, אבל אני חייב לציין שמודעות הציבור לגובה דמי הניהול שהם משלמים עלתה משמעותית, וקיימת תחרות רבה בין מנהלי הקופות. הלוואי שתחרות כזאת הייתה גם בפוליסות הביטוח".
לסיכום, אני רוצה לדבר על "הבייבי" שלכם בפסגות וזה עניין החינוך הפיננסי.
מדוע אתה צריך להכריז על אמנת השקעות ועכשיו להפוך למחנך הפיננסי של עם ישראל? אתה לא חושב שזה תפקידה של מערכת החינוך או אולי של אגף שוק ההון באוצר?
"פסגות פועלת כמובילת שוק. אנחנו חושבים שבעידן הנוכחי חייב להיות ידע והבנה בניהול הכסף. אנחנו חייבים לעזור לצרכן הסופי לקבל החלטות כלכליות מושכלות. קח למשל את עניין קרנות ההשתלמות: רוב הציבור מתכנן איך למשוך את כספי הקרן למרות שזאת הבחירה הכי גרועה. כנ"ל לגבי משיכת כספי הפיצויים במעבר בין מקומות העבודה. גם זאת טעות איומה. מרכז הידע שהקמנו נועד לתת את העצות הנכונות ללקוחות אובדי העצות באמצעות כנסים, שיחות ועידה ומסרונים. אנחנו מאמינים כי בסופו של דבר לקוח מרוצה גם יישאר אצלנו".
|
