לא בטוח שיש מקום לחיוכים: האמת מאחורי תחזית הצמיחה האופטימית של קרן המטבע עבור ישראל

בדוח האחרון, שפורסם בחודש שעבר, עודכנה תחזית הצמיחה של ישראל כלפי מעלה, וההתרגשות ערב יום העצמאות ה־67 למדינה היתה רבה. כלכלני הקרן הקפיצו את הצמיחה הצפויה בישראל והציבו אותה על 3.5% – נתון גבוה אף מתחזית הצמיחה של בנק ישראל (3.2%), שנראית כעת (לאחר פרסום נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון) מעט קודרת לעומת הצבעים הוורודים של אנשי הקרן. למעשה, חוזה קרן המטבע העולמית כי בשנתיים הבאות (2015־2016) רק שתי מדינות בעולם המערבי – אירלנד ופולין – יצמחו מהר יותר מישראל, שצפויה להשאיר אבק לכלכלות מהירות צמיחה, כמו טורקיה, מקסיקו, הונג קונג וסינגפור.

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד | צילום: flick IMF

במקביל לפרסום עיקרי הדוח ודפי המסרים הנלעסים עד דק על ידי יחצ"ני הקרן לכדי תקצירי מנהלים והודעות קליטות לעיתונות, הרחק מעין המצלמות ועמוק במרתפי מאגרי המידע של האתר המוקפד, חבויים להם נתונים כלכליים גולמיים יבשים, המספרים סיפור אחר לחלוטין מזה המבצבץ על פני השטח.

על בסיס מודלים כלכליים ארוכי טווח של אנשי המחקר, מספקת קרן המטבע נגישות לעשרות אלפי נתוני מאקרו, בעשרות חיתוכים שונים וכמעט על כל מדינה. ניתוח הממצאים, כפי שהם עולים בתחזיות ארוכות הטווח הנמתחות עד לשנת 2020, חושף את מה שבאמת חושבים אנשי הקרן על כלכלת ישראל. מעבר לסיבוב הבא, בין השנים 2017 ל־2020, כך מעריכים בקרן, תיפול הצמיחה מקצב גידול ממוצע של 3.4% לנתון שאינו עולה על 3% ונמוך יותר מקצב הגידול של יוון, סלובקיה ואסטוניה. מדובר בהידרדרות מהמקום השלישי בקצב הצמיחה בין מדינות ה־OECD – למקום התשיעי.

ישראל, המדורגת כיום (נכון לסוף 2014) ככלכלה ה־37 בגודלה בעולם, תידרדר עד שנת 2020 למקום ה־41 בעולם, כשעוקפות אותה בדרך הונג קונג, צ'ילה, הפיליפינים ובנגלדש. גם מבחינת תחזית הגידול בתוצר לנפש, אינדיקטור כלכלי מהותי המבטל את יתרון הגודל של אומות עתירות אוכלוסין, לא זוכה ישראל לעדנה מהמודלים ארוכי הטווח שמציגה הקרן, והיא צפויה לסגת מהמקום ה־25 כיום למקום ה־29 בעוד כחמש שנים.

בין השורות

ובכל זאת, רמזים לעתיד לבוא אפשר למצוא גם בדוח המקיף האחרון, שעיון יסודי בו חושף גם את הבסיס לתחזית הפסימית לשנים 2017־2020. בדוח שהוגש לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל, מתריעים כותביו על האתגרים המהותיים העומדים בפני המשק הישראלי בטווח הארוך. לאחר מחמאות קצרות על קצב הצמיחה המרשים שנרשם בשנים האחרונות, עתודות המט"ח הרבות וסקטור ההייטק הפורח, עוברים המחברים למנה העיקרית: "מומנטום הצמיחה בהאטה. הייצוא, המהווה 40% ממרכיבי התוצר המבוסס רובו על מוצרי הייטק, נמצא תחת לחץ כבד בעקבות ההאטה בכלכלה העולמית והתחזקות השקל. הזינוק החד במחירי הדיור מכיל סיכון ממשי להתפוצצות בועה שהשלכותיה החמורות רבות, וכל זאת מתרחש שעה ששיעורי החוב הציבורי נשארים ברמה גבוהה".

ואם דברים אלה אינם נהירים דיים, מוסיפים הכותבים ומביעים דאגה רבה, כי ללא טיפול מהותי בפריון העבודה הישראלי ובשוק העבודה, הסובל מפערים עצומים בין מגזרי האוכלוסייה (החרדי והערבי), "פוטנציאל הצמיחה של ישראל יירד באופן משמעותי בטווח הארוך".

הטור מופיע בגיליון מאי של מגזין פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל