Forbes Israel Logo

לא רק פנסיה: מה עוד צריך לכלול תכנון העתיד הכלכלי?

בתחילת 2014 הסתיים מסע חשוב, שארך לא פחות משש שנים, ויותיר לנצח חותם על המשק הישראלי. שורשיו ניטעו בשנת 2007, עת אישרה הממשלה דאז הסכם קיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הסכם זה, שקיבל את הכינוי "חוק פנסיה חובה", נכנס לתוקף ב-2008 וחולל שינוי משמעותי בעתיד ציבור העובדים במדינה.

עד שנה זו לא היתה בישראל חובה להפרשת כספים לגמלאות. הלכה למעשה, עובדים רבים במשק פרשו לגמלאות ללא חיסכון פנסיוני מספק, וחלקם התקיימו בדוחק מקצבאות הביטוח הלאומי. הרחבת הצו לפנסיית חובה נועדה למנוע הישנות של מקרים אלו בעתיד וחייבה את כלל המעסיקים להפריש לעובדיהם לפנסיה על בסיס השיעורים שנקבעו בחוק, גם אם מדובר בעובדים ששכרם נמוך.

חשיבותו הרבה של ההסכם נובעת מהעובדה שהוא חל על אותם עובדים שלא היה להם הסדר פנסיוני מיטיב מכוח הסכם עבודה אישי או קיבוצי, או פנסיה תקציבית מהמדינה. בדומה לביטוח בריאות ממלכתי, מטרת החוק היתה להבטיח לכלל העובדים בישראל כיסוי בסיסי שיסייע להם לשמור על רמת חיים סבירה לאחר הפרישה.

צעד גדול לחוסך

השנה הגיעה ההפרשה לפנסיית חובה לתקרה המקסימלית שנקבעה בחוק. המעסיקים הגדילו את שיעור ההפרשה לטובת הפנסיה של עובדיהם ב-1%, כך ששיעור ההפרשה הן לטובת החיסכון הפנסיוני והן לטובת הפיצויים, עומד על 6%. חלקו של העובד בהפרשה לחיסכון הפנסיוני עלה גם הוא, מרמה של 5% ל-5.5%, כך ששיעור ההפרשות המצרפי עומד על 17.5% מגובה השכר החודשי. שינוי זה מקטין אמנם את שכר הנטו של העובדים (ומגדיל את סך הוצאות המעסיקים), אך הוא חיוני לצורך הבטחת עתידנו הפנסיוני. במונחים כספיים, מדובר בעלייה משמעותית בהיקף החיסכון השנתי של העובדים בשכר נמוך (5,000 שקל), מ-1,500 שקל ב-2008 ליותר מ-10,000 שקל בשנה החל מ-2014.


ליותר ממחצית האוכלוסייה שעומדת פסע מפרישה לגמלאות אין הסדר פנסיוני | צילום: shutterstock

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה מחזקים מאוד את חשיבותו של החוק. על פי הנתונים, רק ל-46% מבני 65 ומעלה יש הסדר פנסיה כלשהו. כלומר, ליותר ממחצית מהאוכלוסייה שעומדת פסע מפרישה לגמלאות אין הסדר לחיסכון פנסיוני. בשנים האחרונות בוצעו בישראל רפורמות רבות בתחום, אך המדינה יכולה להשפיע על שיעור החיסכון של הציבור בדרכים נוספות מלבד חקיקה.

למשל, עידוד חיסכון לטווח הארוך באמצעות מתן תמריצים. ניתן לעודד הפקדות וולונטריות לפנסיה באמצעות מתן הטבות מס; ניתן להקים מכשיר חיסכון טהור, בדומה לגמל ההוני בעבר, לצורך הפקדות לילדים שישמשו בעתיד ללימודים אקדמיים או לרכישת מקצוע; ניתן להגדיל את הקצאת האג"ח המיועדות לציבור הפורשים בכל המכשירים הפנסיוניים כדי ליצור ודאות ויציבות ולמשוך הפקדות נוספות מעבר לקיים. צעדים אלו, בדומה לחוק פנסיית חובה, אמנם יניבו למשק פירות רק בעתיד, אולם הם חיוניים לביצוע כבר היום, שהרי ידוע כי "עת לזרוע ועת לקצור".

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן