מעצמה כירורגית עם נשמה

BrandVoice

עולם הכירורגיה, אולי יותר מכל ענף רפואי אחר, נהנה מהפריחה הטכנולוגית וההמצאות של העשורים האחרונים: ניתוחים רובוטיים, הדפסות תלת מימד, כימותרפיה בתרסיס ופלזמה קרה. את הטכנולוגיה המתקדמת צריך להפעיל בידיים מומחיות, וכדי להמשיך לקדם ולפתח אותה, נדרשים מוחות מבריקים ויצירתיים.

"אנחנו נביא לבית החולים את הפיתוחים המדעיים העדכניים ביותר, כדי שנוכל לייצר את הכירורגיה האונקולוגית האולטימטיבית שנותנת לכל אדם את כל האפשרויות מבלי שהוא יצטרך להתאמץ לרוץ ולחפש", אומר פרופ' אבירם ניסן, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית בבית החולים שיבא.

ניתוח בטכנולוגיית PIPAC. הכימותרפיה מתפזרת בצורה הומוגנית בכל חלל הבטן | צילום: יח"צ

"שיבא תצטייד בשנה הבאה, אולי אפילו עוד בשנה הזאת, במה שאנחנו קוראים 'מאיץ קווי־נייד' – אם היום אנחנו רוצים להקרין חולה אנחנו צריכים לקחת אותו אל בונקר מיוחד שבו יש את המאיץ הקווי. מדובר במכשיר ענק ששימוש בו דורש מיגון. בשנים האחרונות פותחו מאיצים ניידים שכבר לא מחייבים מיגון ואז אפשר לגלגל את המאיץ אל חדר הניתוח" מוסיף פרופ' ניסן.

לצד שילובן של הטכנולוגיות העדכניות ביותר, פועלים בשיבא על שיפור איכות השירות הניתן למטופל. "מטופל שרוצה להגיע לשיבא ועשה בירור באינטרנט, או שמע שיש מישהו שיודע לטפל בבעייתו, הוא יכול לבקש שהרופא הזה ינתח אותו ללא שום תמורה כספית", מסביר פרופ' מוטי גוטמן, מנהל המחלקה לכירורגית כללית והשתלות בשיבא.

"ההתחייבות שאנחנו נותנים היא שהמנתח הזה יהיה מה שנקרא 'מנתח אחראי' בחדר הניתוח", מוסיף פרופ' גוטמן.

"עדיין יש פעולות שכולנו עושים בצורה מצוינת, אך נוצרה התמקצעות של אנשים בתוך הכירורגיה, פעולות שהם עושים יותר טוב מאחרים. יש היום הוכחות רבות לכך שבניתוחים מסוימים – הניסיון קובע. מי שעושה יותר, כנראה עושה את זה טוב יותר. לכן היום, כשאנחנו בוחרים מנתח לניתוח מסוים, זה לא נעשה בצורה אקראית. המטרה שלנו היא לייעד את המטופל לעבור ניתוח אצל מי שיותר מומחה בתחום הספציפי שלו. היום רוב המטופלים יודעים מראש מי ינתח אותם, והכל מתבצע בפיקוח של מנהל המחלקה.

"אנחנו בית חולים מלמד ומייצרים כאן את הדור הבא של המנתחים בישראל. יש סטטיסטיקה שתוצאות של ניתוחים בבתי החולים האוניברסיטאיים בארה"ב טובות מבתי החולים הפרטיים, והסיבה היא שיש בקרת עמיתים. עצם העובדה שאתה מדריך מנתח אחר והוא שואל אותך שאלות מחייבת אותך להיות במיטבך", אומר פרופ' גוטמן.

שימוש מושכל ברובוט

בישראל פועלים 11 רובוטים מדגם דה וינצ'י, שמופעלים על ידי המנתח באמצעות ג'ויסטיקים מיוחדים. הרובוט הגיע לשיבא לפני שמונה שנים, ומאז השימוש בו רק הולך וגובר. ב־2018 ביצעו בשיבא כ־250 ניתוחים באמצעות הדה וינצ'י, המספר הגבוה ביותר בבית חולים ציבורי בישראל.

פרופ' גוטמן. מטופל יכול לבקש שרופא מסויים ינתח אותו | צילום: יח"צ

"הרובוט הוא לא המטרה, הוא אמצעי", מבהיר ד"ר דוד חזן, מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית ורובוטית בבית החולים שיבא תל השומר. "הרובוט נותן יתרון של דיוק רב ומאפשר לעשות ניתוחים יותר מורכבים, ואנחנו המערך היחיד בארץ שנותן את המענה למגוון של ניתוחים מורכבים, בזכות כוח האדם האיכותי שעובד במערך. הייחודיות שלנו הוא השימוש המושכל שאנחנו עושים ברובוט".

בשיבא קיים המערך היחיד שיש בו שלושה כירורגים מתתי־תחומים שונים המתמחים בכירורגיה רובוטית: ד"ר מרט חייקין – בתחום הקולורקטאלי, ד"ר יורי גולדס – בתחום הקיבה והלבלב וגם ד"ר דוד חזן – בתחום דופן בטן, ושט ואדרנל (בלוטת יותרת הכליה). "כך אנחנו הופכים לאבן שואבת למטופלים רבים. לשמחתי ההנהלה בשיבא דוחפת אותנו, למרות העלויות הגבוהות, להשתמש ברובוט", אומר ד"ר חזן.

בשנה האחרונה נעזרים בבית החולים במודל תלת־מימדי של כבדים כדי להכין את צוות המנתחים לפני ניתוחים מורכבים. "לישיבות לפני הניתוח אנחנו כבר מגיעים עם הדמיית פלסטיק של הכבד שננתח בעוד יומיים, ועל המודל הזה אנחנו יכולים לתכנן את הניתוח, להחליט איזה חתכים עושים ואיפה.

פרופ' אזולאי. הדמייה תלת-מימדית עדיפה על פני CT או MRI | צילום: יח"צ

"ניתוחי כבד הם ניתוחים מאוד מורכבים. ההדמיה והאנטומיה של הכבד מסובכות יותר, ולכן היא דורשת הכנה טובה יותר של הצוות", מסביר ד"ר אילון להט, רופא בכיר בהתמחות כבד, לבלב ודרכי מרה. "להדמייה באמצעות מודל תלת־מימד יש כמה יתרונות: ראשית, הוא עדיף על פני CT או MRI ביכולות הבנת ההדמייה; שנית הוא מסייע למנתחים צעירים להבין את האנטומיה וכן הוא מספק עוד מידע למטופל, דבר שמשפר את הקשר שבין הרופא למטופל", אומר פרופ' דניאל אזולאי, מנתח כבד בעל שם עולמי.

מרכז למצויינות ב־HIPEC

ניתוחי כריתת גרורות מחלל הבטן והזלפת כימותרפיה מחוממת (HIPEC) הופכים להיות נפוצים יותר בעולם הרחב. בשיבא קיים מרכז מצויינות בין־לאומי בתחום ה־HIPEC שלא רק מטפל בחולים רבים אלא גם מכשיר צוותים מרחבי העולם, הן מארה"ב והן מהודו ואוקראינה.

אחד הטיפולים החדשניים המוצעים כרגע בשיבא, בנוסף ל־HIPEC, הוא PIPAC, שיטה המתבססת על טכנולוגיה מעולם הרכב בה כימותרפיה הופכת מנוזל לתרסיס ומפוזרת הומוגנית בתוך חלל הבטן בשיטה לפרסקופית. "הטיפול מוצע למטופלים שלא מגיבים לטיפול כימותרפי, או שסובלים מתופעות לוואי קשות", אומר ד"ר אלמוג בן יעקב, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה אונקולוגית בשיבא. "הם מקבלים את ה־PIPAC בנוסף לטיפול הכימותרפי הסיסטמי. מטופל ממוצע יעבור אותו שלוש פעמים. התגובה היא שיפור באיכות החיים ועצירה של התקדמות הגידול. אין אף בית חולים מלבד שיבא שעושה את ההליך הזה בארץ".

פרופ' ניסן. הליכים שלא היה ניתן אפילו לחלום עליהם בעבר | צילום: יח"צ

פרופ' ניסן וד"ר בן יעקב, העוסקים בכירורגיה אונקולוגית שנים ארוכות ומתמחים בגידולים מפושטים בחלל הבטן, עקבו אחרי ה־PIPAC והחליטו ליישם אותה בתל השומר. "ההנהלה נתנה לנו את היכולת להניע את הכל ועכשיו נותר שדבר כזה יכנס לסל הבריאות", אומר ד"ר בן יעקב. "כל יום עם המשפחה זה עולם ומלואו, ואנחנו הבאנו משהו שעוזר לחולים במצב סופני ויכול לשפר להם את החיים. אם אנחנו יכולים לעזור בדברים כאלה, בפעולה שהיא די פשוטה מבחינה כירורגית, זה מצוין וזה נותן את הדרייב קדימה".

לשיבא מגיעות חברות מכל העולם, ומציעות טכנולוגיות חדשניות ומהפכניות שיאפשרו לבית החולים להציע טיפול מתקדם למטופליו. "לאחרונה פנתה אלינו חברה אמריקאית והציעה לעבוד עם פלזמה ג'ט – מכשיר שבמקורו נועד לשמש סכין חשמלית שגם חותכת וגם צורבת", מספר פרופ' ניסן. "אנחנו משתמשים היום במגוון מכשירים, אבל הטכנולוגיה החדשה מעניינת כי היא משתמשת בפלזמה, מצב הצבירה הרביעי של החומר – גז מיונן. הפלזמה הקרה צורבת את המקום אבל לא פוגעת ברקמה הבריאה. אחד הדברים המדהימים שגילו הוא שלפלזמה הקרה יש השפעה על תאי סרטן במקומות אחרים. אם מטפלים בגידול בנקודה א' אז גידול סרטני שנמצא בנקודה ב' מושפע מזה".

טיפול על ידי צוות רב תחומי

החשיבות של כירורגיה לא נחלשה עם ההתפתחות הטכנולוגית – אך הטכנולוגיה מאפשרת להגיע להליכים שלא היה ניתן אפילו לחלום עליהם בעבר. "מה שאנחנו רואים לאורך ההיסטוריה זה שסרטן ניתן לרפא באמצעות כריתה", אומר פרופ' ניסן. "ברוב הגידולים הסולידיים, להוציא את סרטני הלימפה והדם, אנחנו לא מצליחים להגיע לריפוי בלי ניתוח, אלא במקרים מאוד חריגים. אדם שהוא חולה במחלת הסרטן ובסוף נרפא ממנה, לאורך הדרך הוא עבר ניתוח. כדי להגיע לריפוי צריך לכרות את הגידול. הטיפול בסרטן נשאר די פרימיטיבי, אבל מה שהשתפרנו בו יותר מהכל זו היכולת להשתמש בכמה דרכי טיפול בחולה אחד. מה שאנחנו עושים היום זו ישיבה של רופאים בדיסציפלינות שונות בה דנים באפשרויות הטיפול בחולה, מתאימים ומתזמנים את הטיפולים שיתאימו לחולה. למדנו לדבר אחד עם השני.

"החזון שלנו בשיבא זה לקחת את הדבר הזה אל תוך חדר הניתוח. כלומר, לא רק לדבר על החולה ואז הצוות מתפזר. אנחנו מקימים היום בית חולים אונקולוגי, שבו כל מטופל עם גידול יתקבל על ידי כל הצוות, ותוכנית הטיפול שלו תשלב את כל הצוות – מהיום הראשון ועד להחלמה".