מעקב צמוד: הכל על המכשירים האישיים למעקב אחר מדדים בריאותיים – והשוק העצום מאחוריהם

מכשירי מדידת בריאות אישיים – אביזרים דיגיטליים לבישים העוקבים אחר משקל, לחץ דם, קלוריות ופעילות יומיומית – מייצרים הרבה באזז תקשורתי. למרות זאת, מרבית הפריטים מסוג זה יצטרפו בקרוב לטכנולוגיות "מגניבות" אחרות המנסות לענות על צורך שטרם קיבל מענה אמיתי – אך לא מצליחות באמת לעשות זאת. מתברר, כך נראה, שהנתונים הסטטיסטיים ה"חיוניים" האלה אינם כה חיוניים, אחרי הכל.

לרכישת גיליון הרופאים הטובים בישראל – לחצו כאן

נשאלת השאלה האם קיימים מצבים רפואיים – שטרם זכו למענה, או קיבלו מענה חלקי בלבד – שבהם מכשיר בריאות אישי יכול לחולל שינוי גדול ומשמעותי בחייהם של אנשים? לדברי טים ברנשטיין, מנהל תפעול ראשי ב-yet2, חברה שמסייעת לעסקים למצוא ולרכוש טכנולוגיות חדשות, קיימים, נכון להיום, שני צרכים אמיתיים שאינם זוכים למענה ועשויים להיות רלוונטיים: האחד, טכנולוגיות בלתי פולשניות לניטור סוכרתי רציף של גלוקוז, והשני, טכנולוגיות קלות ללבישה הקשורות למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

מכשיר למדידת רמת הגלוקוז בדם, שעתיד להפוך למיושן | צילום: thinkstock

עיקרון הרצף

מקל האצבע ללקיחת טיפת דם לבדיקה עשוי להיראות כמו משהו פשוט מאוד למי שאינו מצוי בכך (נסו לעשות זאת שש פעמים ביום במשך כמה שנים, ותחזרו אליי), אבל כל דבר שמנקב את העור יכול לגרום זיהום. דקירת אצבע מפעם לפעם אינה מדויקת כמו מוניטור רציף, היות שתזמון לקיחת הדם לעולם אינו עקבי לחלוטין – ומדובר בלא יותר מתמונת מצב רגעית.

כיום, ניטור רציף מצריך גישה רציפה אל מתחת לעור, ולכל חדירה תת-עורית יש אורך חיים מוגדר של כמה ימים בלבד, אז צריך להסירה ולהכניס מחדש במקום אחר כדי למנוע זיהום. מקל האצבע והדור הנוכחי של ניטור גלוקוז רציף אינם עושים את העבודה. זוהי בעיה כפולה של תאימות וסדירות – ביצוע הבדיקה מלכתחילה (תאימות), וביצועה על פי לוח זמנים ספציפי מאוד (סדירות). שיטות רציפות ובלתי פולשניות צריכות לעבור כברת דרך בטרם יפתרו את שתי הבעיות.

ברנשטיין מתייחס למכשירים לניטור בלתי פולשני של גלוקוז של החברות OrSense ו-Grove Instruments, שניהם מקרינים אור דרך הגוף (אצבע או תנוך אוזן) כדי לגלות ולמדוד גלוקוז בדם. לדבריו, "המכשירים הללו אינם קרובים אפילו להשיג את הרגישות הנחוצה כדי לתת מענה לצורך הזה, אולם הם מבשרים על פתרונות מוצלחים בעתיד הלא כל כך רחוק".

COPD היא קבוצה של מחלות ריאה המקשות על הנשימה. כאן הצורך כולל ניטור של דום נשימה בשינה, מד דופק וניטור תנועות נשימתיות. כל הטכנולוגיות הללו קיימות בסביבה הקלינית (וישנם מדי דופק קטנים לאצבע), אבל לא בגודל או בצורה המאפשרים שימוש ביתי נוח או לבישה על בסיס רציף.

מטופלי COPD רבים מבקרים במרפאות מדי רבעון כדי לבדוק קיבולת חיונית מאולצת (FVC), מדד של קיבולת הריאות. קיימת סכנה גדולה שירידה פתאומית ב-FVC תתרחש בין הביקורים במרפאות, ואפילו ירידה קטנה של 10% מקו ההתחלה יכולה להצביע על תהליך של אירוע גדול שנמצא בהתהוות – ואפילו לנבא מקרה מוות.

"יש לנו לקוח אחד", אומר ברנשטיין, "שמחפש ספירומטר (מד נשימה) לשימוש ביתי, בעל יכולת דיוק שתזהה את הנפילות הקטנות הללו ב-FVC בין הביקורים במרפאה". במרפאה, אחות או רופא יכולים להדריך את המשתמש ולוודא שהוא אכן מרוקן את הריאות לגמרי, ככל הניתן, במשך זמן מסוים. מדריכים אלה אינם נמצא עם החולה בבית, כך שהספירומטר יצטרך לבצע גם את תהליך ההדרכה בעצמו; ללא מדריך קל לוותר כשצריכים לאלץ את כל האוויר לצאת החוצה.

צרכים בלתי פולשניים חשובים נוספים כוללים מתקן נישא קטן שיכול לספק תמונה של פגיעת ראש בזמן אמיתי. חובשים, למשל, יוכלו להשתמש במשהו מעין זה בשטח. טכנולוגיות נוספות לשימוש ביתי עשויות להיות שימושיות באבחון חיידקים ווירוסים, באמצעות דגימת רוק.

מידע אישי

אפל הכריזה לאחרונה על אפליקציית הבריאות שלה לאייפון, שתפעל כלוח מחוונים עבור נתוני הבריאות והכושר שהיא ואפליקציות נוספות – הנתמכות על ידי כלי הפיתוח HealthKit של אפל – אוספות מחיישנים וממכשירים אחרים. האפליקציות הללו אמורות להתחיל להופיע בקרוב. לפי אפל, נתוני הבריאות יוצפנו ויאוחסנו בענן, ומשתמשי האפליקציה יוכלו לשתף את הנתונים הללו באופן סלקטיבי עם ספקי שירותי הבריאות – רופאים או מרפאות מסוימים.

אבל האם באמת נחוץ לבצע אוטומציה של איסוף הנתונים הזה תוך שימוש במכשירי בריאות אישיים, או שבסופו של דבר, הם יהיו לאופנה חולפת? מכמה מחקרים שבוצעו בעבר עולה, כי מטופלים, שקיבלו גלולות שמסוגלות לתעד את מועד הנטילה המדויק, מבלי לדעת שהן מסוגלות לעשות כן, לא תיעדו במדויק מתי נטלו את הגלולה. התברר כי מטופלים נוטים להעריך את התאימות שלהם יתר על המידה, לעתים באופן משמעותי.

כך שהאוטומציה של איסוף נתוני בריאות תניב כנראה אבחונים מוקדמים יותר וטובים יותר, וכן תחזוקת בריאות טובה יותר, לצד מאמץ מופחת עבור אנשים – כגון אלה הסובלים מסוכרת או מ-COPD.

לטענת ברנשטיין, הפכה סין בחמש השנים האחרונות לשוק חדש בתחום ניטור גלוקוז ו-COPD. "מציאת פתרון עבור שני הצרכים הללו הופכת קוסמת במיוחד, כשניתן להוסיף שליש מאוכלוסיית כדור הארץ כשוק פוטנציאלי", הוא אומר ומוסיף, כי "זו הסיבה לכך שאחסון נתוני בריאות עשוי להפוך לענף צומח חדש שכדאי לעקוב אחריו".

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל

לרכישת גיליון הרופאים הטובים בישראל – לחצו כאן

צילום שער: יוסי אלוני