האם בקרוב תוכל המשטרה לחסום לכם את הגישה לרשת?

עם הזמן נדמה שיותר ויותר זכויות נלקחות ממשתמשי האינטרנט. בעוד שברוב המקרים מדובר במילים מסויימות בהן טוקבקיסטים אינם יכולים להשתמש, או בחובה לחשוף את זהותם האמיתית, הצעת חוק חדשה מעניקה סמכויות רבות יותר למשטרת ישראל כך שתוכל לחסום אתרים בעצמה ללא כל צורך בפנייה לקבלת צו מבית המשפט.

הצנזורה על האינטרנט

ביום שני האחרון, עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שהוגשה על ידי משרד המשפטים, המיועדת להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עברות. בשפה מעט פחות משפטית, הצעת חוק זו מאפשרת לקצין משטרה (מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל שהוא בדרגת תת-ניצב ומעלה) לחסום גישה לאתרי אינטרנט – ללא צו בית משפט ועל פי שיקול דעתו בלבד. כמובן שלא מדובר בכל אתר אינטרנט שהוא, אלא רק כאלה בעלי יסוד סביר לחשש שמשמשים לביצוע עברות מסויימות.

הצו שיונפק יחייב את ספקי הגישה לאינטרנט ולעיתים אף את מנועי החיפוש עצמם להפסיק באופן מיידי את פעילותם של אתרי הימורים מקוונים, אתרים בעלי תכנים פדופיליים או כאלו המאפשרים מכירת סמים מסוכנים. בשלב הראשוני של הצו, החסימה תהיה לתקופה מוגבלת של עד 30 ימים, אך הקצין יוכל להאריך את הצו בבית המשפט.

כמה כוח ראוי לשים בידי המשטרה? | צילום: shutterstock

המטרה העיקרית מאחורי הצעת החוק המדוברת היא להלחם נגד אתרי ההימורים השונים הפועלים בישראל. זאת לאחר שבחודש מרץ 2013 נקבע כי למשטרת ישראל אין את הסמכות להורות לספקיות לחסום את הגישה לאתרים המדוברים. בעוד שהמטרה העיקרית מאחורי צו זה היא כמלחמה נגד אתרים המעודדים הפרה של החוק, הענקת כוח כה רב למשטרה עלולה לעלות לנו, הגולשים, הרבה מאוד.

לכן אין זה מפתיע שיו״ר איגוד האינטרנט, עו״ד מי-טל גרייבר שוורץ, תקפה את אישור הצעת החוק החדשה ואף הזהירה מפני מתן סמכויות מוגזמות לרשויות החוק, שיתנו להם כוח בלתי מוגבל להפעלת צנזורה ברשת. עו״ד שוורץ ציינה כי "הצעה זו הופכת את המשטרה באופן פורמאלי לצנזורה של רשת האינטרנט. איגוד האינטרנט הישראלי סבור כי יש לפעול למצות את הדין כנגד פעילות פלילית ברשת. מובהר, כי אין בגישת איגוד האינטרנט הישראלי כדי לעודד פעילות פלילית או כדי לראותה כלגיטימית, אך אנו מאמינים כי אם יש צורך בחסימת גישה לאתר אינטרנט, כפעולה חריגה ונדירה, הרי שחסימה כזו צריכה להיעשות במשורה, לעיתים נדירות ואך ורק באמצעות צו שיפוטי שיינתן מלכתחילה."

עוד הוסיפה כי "אין כל סיבה לאפשר למשטרה להורות לחסום את הגישה לאתר שלא באמצעות צו בית משפט וזהו כלי שהאפקטיביות שלו כלל לא מוכחת. אנו חוששים כי במהרה צו לחסימת גישת תושבי המדינה לאתרים, או חלק מהם, יופנה כלפי כלל ציבור משתמשי האינטרנט בישראל. בפועל, מתוקף הצו, נדרשים ספקי אינטרנט ומנועי חיפוש לתפקד כזרועו הארוכה של השלטון לצורך הטלת צנזורה על הרשת, באופן הפוגע בזכויות היסוד של הציבור".

למעשה, במידה והחוק אכן יעבור בקריאה שלישית ויכנס לתוקף תהיה זאת הגבלה חקיקתית של חופש הביטוי – אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. החוק, אם יזכה לפירוש רחב יותר של המשטרה, עשוי להפוך את האצבע לקלה יותר על ההדק להסרת אתרי אינטרנט וכאן גם מקור הבעיה.

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים:

האם נריץ בקרוב אפליקציות אנדרואיד על חלונות?

Cartcrunch הישראלית מגייסת 1.2 מיליון דולר