מנמל אשדוד להמבורג: הסטארטאפים שהנמל מנסה להפוך לשחקנים גלובליים

במשך עשרות שנים נמלים נמדדו בעיקר במספרים פשוטים יחסית: כמה אוניות נכנסו, כמה מכולות נפרקו ובאיזו מהירות. אלא שהתחרות בענף משתנה. אוטומציה, בינה מלאכותית, מתקפות סייבר והצורך לשמור על שרשראות אספקה פעילות גם בשעת משבר הופכים את הטכנולוגיה לחלק מהותי מהתשתית של הנמל המודרני.

בנמל אשדוד מנסים לקחת את השינוי הזה צעד נוסף קדימה. לצד הטמעת טכנולוגיות, הנמל מפעיל HUB טכנולוגי שבו חברות צעירות יכולות לבחון מוצרים בתנאי אמת, ובחלק מהמקרים הוא גם נכנס אליהן כמשקיע. בשבוע שעבר יצא המודל הזה מגבולות ישראל, כשנמל אשדוד הגיע לכנס All About Ports בהמבורג עם שמונה מהסטארטאפים הפועלים במסגרת ה-HUB.

המטרה לא הייתה רק להציג חדשנות ישראלית. המשלחת, בראשות יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד שאול שניידר ובהשתתפות מנהל מערך החדשנות רועי אברהמי, ביקשה לחבר את החברות ללקוחות, שותפים ומשקיעים פוטנציאליים, ולנסות לתרגם פיילוטים שנערכו באשדוד לעסקאות בשווקים בינלאומיים.

במהלך הכנס נפגשו אנשי המשלחת, בין היתר, עם ינס מאייר, נשיא האיגוד הבינלאומי לנמלים ומספנות (IAPH) ומנכ"ל רשות נמל המבורג; עם נציגים בכירים של משרד התחבורה הגרמני; עם שרי ויג'אי קומאר, מזכיר המשרד לנמלים, ספנות ונתיבי מים בממשלת הודו; ועם ד"ר מלאני לאונהרד, שרת הכלכלה, העבודה והחדשנות של המבורג.

כשהנמל הופך גם למשקיע

מאחורי הפעילות עומד מודל שחורג מהיחסים המסורתיים שבין תאגיד גדול לסטארטאפ. במקום לרכוש מוצר מוגמר מספק חיצוני, נמל אשדוד מאפשר לחברות צעירות להשתמש בתשתיות שלו כמעבדת ניסוי בקנה מידה מלא. הטכנולוגיה נבחנת בסביבה שבה טעות אינה תרגיל תיאורטי: אוניות נכנסות ויוצאות, מכולות נעות, כלי רכב עוברים ומערכות תפעוליות צריכות לעבוד מסביב לשעון.

עבור סטארטאפ שמנסה למכור טכנולוגיה לנמלים ולגופי תשתית גדולים בעולם, לקוח שכבר מפעיל את המוצר בתנאי אמת עשוי להיות נכס משמעותי. ובכמה מהמקרים נמל אשדוד לקח על עצמו תפקיד נוסף: משקיע.

בחמש מהחברות שהגיעו להמבורג השקיע הנמל, לפי הנתונים שמסר, סכום מצטבר של יותר מ-3.3 מיליון דולר. ההשקעה הגדולה ביותר מבין החברות שהוצגו היא ב-Salvador Technologies, שקיבלה מהנמל כמיליון דולר. החברה מפתחת טכנולוגיה לחוסן סייבר ולהתאוששות של מערכות תפעוליות ותעשייתיות לאחר מתקפות כופרה וכשלי חומרה. בסביבה נמלית, שבה השבתת מערכת קריטית עלולה לעצור פעילות פיזית ולא רק מחשבים, מדובר באיום בעל משמעות תפעולית וכלכלית ישירה.

Conbo, שבה השקיע הנמל 650 אלף דולר, משתמשת בבינה מלאכותית ובראייה ממוחשבת כדי להפוך מצלמות אבטחה קיימות למערך חיישנים חכם. במקום לפרוס תשתית חומרה חדשה, המערכת מנתחת את המידע שכבר מגיע ממצלמות CCTV ומייצרת תמונת מצב בזמן אמת של מסופי מכולות ומרכזים לוגיסטיים. לפי החברה, המערכת מאפשרת בין היתר זיהוי אוטומטי של מכולות ולוחיות רישוי בדיוק של יותר מ-95%.

650 אלף דולר נוספים השקיע הנמל ב-Azimut.ai, המפתחת מערכות מודיעין וניטור לזירה הימית. הטכנולוגיה מנתחת מידע המגיע ממצלמות, מכ"מים וחיישנים ומאפשרת לזהות, לסווג ולעקוב אחר כלי שיט. החברה טוענת לרמת דיוק של 99.8%.

Spinframe Technologies, שבה השקיע הנמל כ-515 אלף דולר, משתמשת גם היא ב-AI ובראייה ממוחשבת, אך לבעיה אחרת: איתור ותיעוד אוטומטי של נזקים לכלי רכב לאורך שרשרת האספקה, מנמלים ועד מרכזי הפצה.

ב-Flyz Robotics השקיע נמל אשדוד 500 אלף דולר. החברה מפתחת "רובוטים מעופפים" ותחנות עגינה חכמות המאפשרים להציב חיישנים וציוד על קירות, עמודים ומבני תשתית, לטובת משימות אבטחה, בטיחות ולוגיסטיקה.

המעבדה היא הנמל עצמו

שלוש חברות נוספות שהצטרפו למשלחת ממחישות את רוחב התחומים שאליהם מתרחב ה-HUB. Treedis מפתחת תאומים דיגיטליים וסביבות תלת-ממדיות; Audisea עוסקת באבטחה ובמודיעין ימי באמצעות בינה מלאכותית וחיישנים תת-ימיים; ו-Hyphapower מפתחת תחנות כוח ניידות ומיקרו-גרידים שנועדו לאפשר לתשתיות קריטיות לייצר ולנהל אנרגיה מקומית גם ללא תלות מלאה ברשת החשמל המרכזית.

החיבור בין הטכנולוגיות השונות אינו מקרי. הנמל העתידי הוא כבר לא רק רציף, מנוף ומחסן. הוא צומת שבו נפגשים מערכות מחשוב ותשתיות פיזיות, אנרגיה, כלי רכב, ספנות, אבטחה וסייבר. ככל שהתשתיות האלה הופכות מחוברות ואוטונומיות יותר, כך גדלה גם התלות בטכנולוגיה שמפעילה ומגינה עליהן.

"במשך עשרות שנים הכל היה סביב קיבולת ומטענים, אבל כיום מדובר במשחק שונה לחלוטין", אמר שניידר בכנס. לדבריו, "נמל שלא יכול לספק אבטחה ויעילות ולהיות טכנולוגי ומתקדם לא יכול להיות שותף אמיתי בשרשרת האספקה".

לדברי רועי אברהמי, מנהל ה-HUB הטכנולוגי הימי, דווקא האפשרות לבחון טכנולוגיה בסביבה אמיתית היא אחד היתרונות המרכזיים שמציע הנמל לחברות. "עבור סטארטאפ, המעבר בין מעבדה לשטח הוא המבחן הקריטי ביותר", אמר. "כשאנחנו פותחים בפניהן את התשתיות והניסיון התפעולי שלנו, אנחנו נותנים להן מקפצה ישרה לשווקים הגלובליים".