Forbes Israel Logo

כבר לא הזיה: כך הפכו סמים דיסוציאטיביים לדבר החם בעולם הרפואה

הסוף לדיכאון? כך סמי ההזיה סחפו את עולמות הטיפול | צילום: Shutterstock
הסוף לדיכאון? כך סמי ההזיה סחפו את עולמות הטיפול | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
אחרי הקנאביס מגיע כעת תורם של סמי ההזיה שנמצאים בתפר שבין עולם המחקר והפסיכיאטריה. הפוטנציאל הטיפולי עצום – משדרוג טיפולים פסיכולוגיים ועד תחליף לפרוזק – וכך גם הפוטנציאל העסקי

בין חממות המחקר לכיתות הלימוד, במבנה מעבדות חד קומתי בפקולטה לחקלאות ברחובות, עומד איתי הכט, בחור צעיר שרעמת ראסטות לראשו, עליה מונחים משקפי השמש שלו. "ראיתם את זה? כאן הכל קורה", הוא מצביע לכיוון מכל שבו מעורבב נוזל שנראה כמו סיידר תפוחים.

מהמכל הזה מקווה הכט, המנכ"ל ואחד ממייסדיה של חברה צעירה בשם PsyRx, להביא בשורה למאות מיליוני בני האדם שסובלים מדיכאון ברחבי העולם, באמצעות שני חומרים מרכזיים: פסילוסיבין – החומר הפעיל בפטריית הזיה שזהו גם שמה, ואיבוגאין – חומר המופק משורשי צמח האיבוגה הנדיר.

באמצעות שיטה ייחודית שפיתחו הם הצליחו לייצר בתנאי מעבדה פסילוסיבין, ובעתיד גם איבוגאין, ברמה טובה מספיק כדי שישמשו כחומר גלם לתעשיית התרופות. כמו כן עובדים בחברה על פיתוח תרופה שמשלבת בין אחת התרופות המוכרות והמאושרות ממשפחת נוגדי הדיכאון (SSRI) יחד עם מינון מזערי של איבוגאין, שהוכח שגם הוא מסייע נגד דיכאון.

"לפני כמה שנים פסילוסיבין נכנס למיינסטרים. אחת החברות הגדולות בארה"ב פיתחה פרוטוקול טיפולי עם מטפלים, לפיו מקיימים סדרת מפגשים, ובאחת הפגישות נותנים למטופל את הפטרייה", אומר ד"ר קובי בוקסדורף, מייסד־שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של PsyRx. "זהו חומר משנה תודעה, ובדיקות הדמיה גילו שאחת התופעות היא פעילות חשמלית יותר גדולה במוח.

ד"ר הולצר. "החומר שלנו תמיד יצא אותו הדבר, ובאיכות גבוהה" | צילום: יוסי אלוני
ד"ר הולצר. "החומר שלנו תמיד יצא אותו הדבר, ובאיכות גבוהה" | צילום: יוסי אלוני

מישהו תיאר את זה כמו שלג, שאם הולכים עליו נוצרים סימנים – הרעיון של הפסילוסיבין הוא להחליק אותו. זה בעצם מדגים טיפול בבעיות נפשיות. אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום סבל מבעיות גמגום ובאחד הסשנים שלו שכנע את עצמו שעליו להפסיק לגמגם. הוא קם בבוקר ולא גמגם יותר. הפסילוסיבין, יחד עם שאר החומרים משני התודעה, מאפשרים לעשות את זה נכון".

הסוף לדיכאון?

המלחמה בדיכאון מתגברת בשנים האחרונות. שוק תרופות המרשם נוגדות הדיכאון ברחבי העולם מוערך ב־50 מיליארד דולר בשנה, בעוד שכל שוק בריאות הנפש מגלגל 100 מיליארד דולר במכירות שנתיות. על פי ארגון הבריאות העולמי, 322 מיליון איש סובלים מדיכאון ו־100 מיליון מתוכם סובלים מדיכאון עמיד לטיפול – כלומר ניסו תרופות ללא הקלה.

"בשנה שעברה יצא דו"ח שבארבעת חודשים הראשונים של הקורונה קצב הגידול קידם אותנו 13 שנים קדימה מבחינת היקפי הצריכה של המטופלים. אם ב־2017 דיברו על 17 מיליארד דולר הכנסות מחברות לטיפול בדיכאון, לאחר פרוץ המגפה הצפי הוא שההכנסות יגיעו ל־30 מיליארד דולר", אומר הכט.

התקווה היא שחומרים משני תודעה, כמו פסילוסיבין, LSD (אסיד) או MDMA (אקסטזי), יוכלו להחליף את התרופות המוכרות בשוק, כמו פרוזק ואחרות, כמעט ללא תופעות לוואי והן משפיעות במהירות (בין 24 ל־48 שעות במקום כמה שבועות).

גיליון הרופאים הטובים בישראל 2021

לרכישת גיליון הרופאים הטובים בישראל 2021 במהדורה מודפסת או דיגיטלית

אך הפקת הפסילוסיבין איננה פשוטה. פרופ' מגי לוי, חוקרת בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ומי שאחראית על המחקר ב־PsyRx, מסבירה את התהליך בעודה מחזיקה בידיה צלחות פטרי שבתוכן מעין שיערות לבנות – התפטיר, שהוא למעשה החלק התחתון של הפטרייה שנמצא בטבע מתחת לפני הקרקע.

"זו המסה הלא פורייה. קשה להגיע לתנאי הגידול המתאימים לקבלת גוף הפרי [הפטרייה המוכרת לנו שמופיעה מעל פני הקרקע, א.ב] וזה יכול לקחת הרבה זמן. לכן אנחנו נמנעים מגידול גוף הפטרייה, ומנצלים את היכולת לגדל את החומרים הדרושים לנו בתוך התפטיר. באמצעות מניפולציות שאנחנו מפעילים על תנאי הגידול אנחנו גורמים לו להוציא יותר חומר. זה גם היתרון והחדשנות שלנו – אנחנו לא מגיעים לגוף הפרי. בדומה לכך נעשה גם באיבוגאין. רק שהוא צמח, ופסילוסיבין היא פטרייה".

"האלטרנטיבה היא לגדל פטריות בערוגה, אבל שם זה לא הדיר", מוסיף ד"ר אשר הולצר, יו"ר החברה. "זה יעבוד כמו אבטיח – פעם הוא יוצא מתוק ופעם לא. כאן זה ייצור תעשייתי, כשאנחנו מייצרים חומר ביולוגי ולא סינתטי, ותמיד הוא יצא אותו הדבר, ובאיכות גבוהה".

"האיבוגאין נמצא בקליפה של שורש הצמח, אבל צריכים לעבור בין 10־7 שנים עד שאפשר לקצור את החומר מהשורש", מסביר הכט. "הצמח גדל בשלוש מדינות באזור מסוים בקו המשווה: קונגו, קמרון וגבון, והוא בסוג של סכנת הכחדה. ככל שעוברות השנים עולה הדרישה אליו, וקשה לקנות אבוגה".

"האפריקאים גילו אותו לפני מאות שנים", מוסיף ד"ר הולצר. "ב־50 השנים האחרונות השתמשו בו לגמילה מהירואין. אנחנו רוצים להשתמש בו בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון כדי לשפר את התרופה. היא פועלת על מנגנון הפיצוי במוח, אותו מנגנון שגם עוזר לנו להיות שמחים, אז כשמסתכלים על זה – יש הרבה מאוד בין גמילה לדיכאון. אנחנו משתמשים באיבוגאין כנגד דיכאון כתוספת לתרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזק. גם הבן של הנשיא ג'ו ביידן נגמל באמצעות איבוגאין".


הכתבה המלאה פורסמה במהדורת 2021 של גיליון הרופאים הטובים בישראל

באנר הרופאים הטובים בישראל 2021
לרכישת גיליון הרופאים הטובים בישראל 2021 במהדורה מודפסת או דיגיטלית

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא