Forbes Israel Logo
איך הופכים רעיון ליוניקורן? כנס היוניקורנס של פורבס : צילום: ינאי אלפסי
איך הופכים רעיון ליוניקורן? כנס היוניקורנס של פורבס : צילום: ינאי אלפסי

מאפס למיליארד בשישים חודשים: איך הופכים רעיון ליוניקורן? כנס היוניקורנס של פורבס

"הסכומים ירדו, יהיה קשה יותר לגייס - ושימרו על המזומן" ⋅ למרות ההמלצות הזהירות הללו - התחזיות של משתתפי כנס היוניקורנס הבאים של פורבס היו אופטימיות: תעשיית ההייטק התבגרה, צברה ניסיון והביקוש לעוד טכנולוגיות חדשות תמשיך לגדול
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

"אנחנו רואים באופן טבעי את החיבור בין המותג של פורבס לבין הסטארט־אפים המבטיחים ביותר בישראל", אמר עורך התחקירים הראשי של פורבס ישראל, איתי זהוראי, בפתח הכנס המיוחד שהתרחש החודש במשרדי מיתר עורכי דין שברמת גן. באירוע נחשפה גם נבחרת היוניקורנס הישראלים הבאים של פורבס לשנת 2022.

בכנס השתתפו רקפת רוסק עמינח, שותפה מנהלת בקבוצת Team8; אבי אייל, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Entree Capital; יבגני דיברוב, מייסד שותף ומנכ"ל Armis Security; איתי פרישמן, רענן לרנר ושירה עזרן – שותפים, מיתר עורכי דין.

הנורמליות החדשה

שירה עזרן ורענן לרנר, שותפים במיתר, ערכו סקירה כללית בה העמיקו בתנודתיות השוק, דיברו על התמורות שחלו בשנתיים האחרונות וגם הציגו תחזית להמשך.

בתחילת דבריה ביקשה עזרן לחזור לחודש מרץ 2020 – פרוץ מגפת הקורונה. "הלקוחות, שהיו לקראת סגירת עסקאות, החלו להילחץ בשל התמהמהות המשקיעים. אלה חששו להשקיע בחברות חדשות שמא יצטרכו את הכסף עבור חברות הפורטפוליו שלהם.

אולם, ב־2021 סך ההשקעות בהייטק כבר עמד על 25 מיליארד דולר, כמות היוניקורנס עמדה על 23 וכמות החברות שהנפיקו בוול־סטריט עמדה על 23. לא ראינו את זה המון שנים".

לדבריה, הישיבה בבתים היוותה מעין אקסלרטור. "היא נגעה בכלל התחומים שמסורתית לא חשבנו שנגיע אליהם כל כך מהר בדיגיטציה, כמו בריאות וחינוך". כמו כן, ראתה עזרן בריבית הנמוכה כסיבה נוספת: "הקרנות שגייסו והגדילו משנה לשנה את הקרן היו צריכות להוציא את הכסף על השקעות. זה בא לידי ביטוי בכך שבשנתיים האחרונות התחלנו לראות בכל סבב Seed משקיע אמריקני שמגיע לישראל ושמזרים כסף לענף".

כנס היוניקורנס שהתרחש החודש במשרדי מיתר עורכי דין שברמת גן | צילום: ינאי אלפסי

לרנר המשיך את דבריה, והתייחס למצב השונה כיום: "מי שמשקיע בשוק ההון מפסיד בשל המפולת; הריביות בעולם עולות ויש פחות כסף זמין; אי יציבות גאופוליטית משפיעה על כלכלת העולם והדבר האחרון – הקורונה עדיין כאן ויש לכך השלכות. העולם עדיין לא חזר לתפקד כמו שצריך.

"הצד החיובי של זה כולל ביקוש גובר לטכנולוגיה ואימוץ טכנולוגיות חדשות; יש הרבה כסף – גויסו טריליונים על ידי הקרנות, וברמת המיקרו, יש הרבה מאוד יזמים מוכשרים בישראל, התעשייה יותר בוגרת ובעלת ניסיון רב.

"אלה יחד מובילים לנורמליות החדשה, או חזרה לשפיות", אמר לרנר, "שפיות טובה ומאוזנת. לפי כל קנה מידה ממשיכה התעשייה לצמוח, לצד החששות. אז מה מומלץ ליזמים לעשות? תגיעו עם ציפיות ריאליות – יקח יותר זמן לגייס כסף והסכומים קטנים יותר, זאת הסיבה שהמשקיעים יותר סולידיים, וכך גם הערכות השווי ירדו. דבר נוסף, אנחנו ממליצים ליזמים לשמור על המזומן לאורך זמן ולהיות שמרנים יותר. נקודה אחרונה – חשבו לטווח ארוך ובנו מודל עסקי בהתאם עם הערכה ריאלית".

רענן לרנר, מיתר | צילום: ינאי אלפסי

מרעיון ליוניקורן

עורך הטכנולוגיה של פורבס ישראל, אלעד בלובשטיין, הוביל רב שיח מיוחד – "מאפס למיליארד בשישים חודשים: איך הופכים רעיון ליוניקורן?". בפאנל לקחו חלק אבי אייל מקרן Entree Capital, יבגני דיברוב מחברת Armis Security ואיתי פרישמן, ממחלקת ההייטק וההון סיכון, מיתר.

"העולם היום השתנה", פתח אייל, מי שנבחר השנה לרשימת ה־Midas העולמית של פורבס אשר מדרגת את משקיעי ההון סיכון הטובים בעולם. "הדבר היחיד שנשאר אותו הדבר ב־11 השנים שאני משקיע, ומאז שיסדתי את החברה הראשונה שלי – הוא שהמשמעות של חברות טובות זה יזמים טובים, אנשים שמוכנים לעבוד קשה לטווח ארוך מאוד, שלא מבזבזים כסף, ורק לאחר מכן, עם הרבה מזל, מצליחים לאורך הדרך".

דיברוב, שהחברה שלו כבר גייסה 600 מיליון דולר, וששוויה מוערך בכ־3.5 מיליארד דולר, ביקש להסביר איך יזמים בוחרים את המשקיעים הנכונים: "הרעיון בסופו של דבר לא משנה, מה שמשנה הוא הצוות. הכימיה בין האנשים שמקימים את החברה וכמה הם הולכים לעבוד קשה, ובנוסף לזה – הדרכה נכונה מהקרנות ומהמשקיעים.

פאנל "מרעיון ליוניקורן". מימין: פרישמן, דיברוב, אייל ובלובשטיין | צילום: ינאי אלפסי

כדאי שיהיה דירקטוריון שתומך תמיד, ולא נמצא שם רק בימים הטובים. דירקטוריון שמביא ערך, קשרי לקוחות, אסטרטגיה. היה לנו את המזל ב־Armis לבחור את השותפים שלנו, ולאו דווקא את השמות הכי נוצצים אבל אנשים שרצינו להיות איתם עשר שנים קדימה".

"שני דברים עיקריים השתנו בארץ", הוסיף פרישמן, שבמסגרת תפקידו מעניק ליווי משפטי גם להייטקיסטים וגם למשקיעים. "יזמי הטכנולוגיה הישראלים התקרבו יותר לשוק. לפני עשור היו קודם בונים את המוצר, ואז בודקים אם יש לו התאמה בשוק. כיום, האקוסיסטם הישראלי מאפשר גישה לשוק. בנוסף, התחברו לישראל האנשים המקצועיים הכי טובים לא רק מסביב להייטק, כמו: מכירות או שיווק. בשנים האחרונות, כשהגיע הכסף הגדול, הליווי התומך מסביב גרם לקפיצה מאוד גדולה".

מימין: עומר דגני, סמנכ"ל שיווק ומכירות ילין לפידות, והילה גולדנברג, מנכ"לית UBS ישראל | צילום: ינאי אלפסי

איך אתם רואים את העתיד בתחום, לאן אנחנו הולכים?

פרישמן: "זה קשור לסוגי החברות. החברות הגדולות, אלה שבשנים האחרונות גייסו הרבה מאוד כסף – הן יסתדרו, הן יוכלו להמשיך לצמוח. יכול להיות שהצמיחה לא תהיה אותו הדבר, כי דברים בשוק הגלובלי ישתנו – אבל יש להן את המשאבים לצמוח. חלק ממה שחברות יצטרכו לעשות זה כל מיני מהלכים על מנת להצדיק את השווי שלהן.

אנחנו הולכים לראות הרבה יותר רכישות של חברות ישראליות שירכשו חברות ישראליות אחרות. זה לא יקרה במהירות בתקופה הקרובה כי כולם נמצאים במצב של המתנה, ורוצים לראות לאיפה השוק הולך. פעם חברות ישראליות גדלו ונמכרו, ועכשיו חלק מהגדילה שלהן לא מתרחשת רק באופן אורגני אלא גם בקנייה של חברות אחרות".

מימין: רן קלי, יו"ר קבוצת קלי | צילום: ינאי אלפסי

אייל: "יש עתיד קרוב ויש עתיד רחוק. בעתיד הקרוב אני מאמין שהולך להיות הרבה דם. ולפחות בששת החודשים הבאים – אנחנו נראה ירידות ונפילות. אני חושב שהחל משנה הבאה, הכל יתייצב. ולאט לאט ייוולדו סטארט־אפים חדשים, פתרונות חדשים לבעיות. כרגע, לא יהיה קל למכור חברות כי חברות גייסו בשווי מטורף, והמניות של חברות רוכשות ירדו. עכשיו זאת תקופה קשה, אך לטווח הארוך נראה צמיחה".

דיברוב: "אין ספק שזאת תקופה מאוד מעניינת, מה ששמנו עליו דגש בשנה האחרונה הוא לא רק צמיחה, אלא לוודא שכל מחלקה עובדת ביעילות – אם זו מחלקת המכירות, המוצר השיווק וכן הלאה. הדגשים האלה עזרו לנו להיות יותר יעילים בתור חברה". 

עופר סמדרי, Torq (מימין) ויבגני דיברוב. Armis | צילום: ינאי אלפסי

"הסייבר במלחמת רוסיה אוקראינה מתנהג כמו צבא"

שווין של חברות הסייבר הישראליות רק עולה, ולא מעט מהן כבר עברו את רף מיליארד הדולר. במסגרת רב השיח שנערך בכנס ניסה יבגני דיברוב, מייסד שותף ומנכ"ל Armis Security, להסביר את הגורמים להזרמת המזומנים המאסיבית לתחום.

"ההתקפות בעולם הסייבר גדלו והקורונה הקפיצה את זה. היו תקיפות על בתי חולים במהלכן אנשים איבדו את חייהם. התקיפה על המרכז הרפואי הלל יפה שבחדרה, היא דוגמה מקומית, ונראה שעד היום יש לה השלכות.

"כמו כן, המצב הגיאופוליטי החמיר, רוסיה תוקפת את אוקראינה גם באמצעות הסייבר – זאת עוד זירה שפועלת כמו כל חיל, משני הצדדים. אל חיל האוויר ואל חיל הרגלים מצטרף גם חיל הסייבר.

אפרת כהן־שלם (מימין) וגיא ריינר. Aido | צילום: ינאי אלפסי

"אם מנסים לנתח את השוק הישראלי – כאן יש ריכוז טאלנטים מאוד גדול, והמון יזמים שפועלים כבר בפעם השנייה בעולמות האלה, ומנסים לייצר חברות גדולות. אני קורא לזה 'מהסטארט־אפ ניישן לסקייל־אפ ניישן' – אם פעם המטרה הייתה להימכר – היום המטרה היא לבנות חברות גדולות", אומר דיברוב.

מהלל יפה נמסר בתגובה: "המרכז הרפואי הלל יפה הודיע על חזרה לפעילות שגרתית כחודש ימים לאחר מתקפת הסייבר שעבר באוקטובר האחרון. לא הייתה פגיעה בחיי אדם בשום שלב".

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא