חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

המקצועות שנעלמים מהעולם: נצר ליהדות דמשק שהקים עסק לאומנות היודאיקה

בגיל 13 בלבד הצטרף עזרא שעיה לעסק המשפחתי בדמשק. לאחר שעלה לארץ, הקים את "תורה מציון", עסק למוצרי יודאיקה, שם הוא משלב את עבודת היד המסורתית לצד עבודות מתקדמות כמו חריטה, גילופים בלייזר ועוד

בשנת 1947 נותרו בדמשק כ-3,000 יהודים, מהם כשמונים אחוזים פועלים ורק חמישה אחוזים סוחרים. ב-1948 התמוטטה הקהילה – יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות, רכושם הוחרם ונאסר עליהם לקיים קשרים עם ארצות-חוץ.

יהודי דמשק עסקו בעיקר במסחר זעיר ובמלאכות כמו עבודת נחושת ותפירה, והקהילה החזיקה בבעלותה מתפרה שבה עבדו נשים בלבד. רופאים, רוקחים, עורכי-דין ופקידים ב"בנק למסחר" (לשעבר "בנק זילכה") אשר היה בבעלות יהודית – הפכו לסוחרים בטקסטיל, מלאכת נחושת, ולבעלי מקצועות חופשיים.

תורה מציון | צילום: אושרית ניצן

משפחת שעיה הייתה מבין האחרונים שעלו לארץ מדמשק והגיעה ארצה ב-1993. "סיימתי ללמוד בגיל 13 והתחלתי לעבוד בעסק המשפחתי" מספר עזרא שעיה כיצד נחשף למקצוע. "בעיקר חריטת נחושת, הכנסת חוטי כסף בנחושת וריקוע".

"את עבודות היד למדתי מסבי, ובהמשך עם הדוד שלי שהמשיך את דרכו של סבי". בגיל 16 עזב עזרא את העסק המשפחתי בעקבות חילוקי דעות ופתח עסק עצמאי בתחום. כדי לתמוך בעזרא הצעיר, אביו ואמו שהיה חייטים עזבו את המקצוע והצטרפו אליו.

עזרא ובנו יוסף. תורה מציון | צילום: אושרית ניצן

אמו הייתה אחראית על שילוב הבדים בספרי התורה ואילו עזרא ואביו עמלו על יצירת כלי הכסף והנחושת. מרבית העבודות הוזמנו מהקהילה היהודית והמוסלמית והן כללו מגשים, עבודות נחושת וקישוטים שונים, יצירות לבתי כנסת, דלתות עץ משולבות בריקועי כסף, זהב או נחושת. חלק מהיצירות נשלחו לערב הסעודית וכוויית.

תורה מציון | צילום: אושרית ניצן

כאשר עלה עזרא לארץ הוא לא ידע עברית והחל לעבוד במפעל בפתח תקווה, שם יצר תשמישי קדושה ועבד במקום כחמש שנים. לאחר מכן, פתח עזרא עסק עצמאי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ואחיו וההורים הצטרפו. ב-2010 עבר עזרא לראשל"צ, ולימד את בנו יוסף בן ה-18 את רזי המקצוע.

המשפחה החליטה לקרוא לעסק החדש תורה מציון. כיום, משפחת שעיה משלבת את עבודת היד המסורתית לצד עבודות מתקדמות כמו חריטה בלייזר ו-CNC, גילופים בלייזר ועוד. "במפעל אנחנו גם מחדשים ספרי תורה וכלי כסף".

תורה מציון | צילום: אושרית ניצן

יצירות מסוימות מוקדשות לנפטרים, כאשר קרובי משפחה מחפשים להנציח את אהוביהם. ארגז לספר תורה שמשולב בו הסמל של הצנחנים, יוצר עבור משפחתו של חייל שנפל, ובית לספר תורה עם שמות של נספים בשריפה, יצר עזרא מנחושת מצופה כסף בעבודת ריקוע עם אותיות בצורת אש מצופות זהב".


הכותבת מיטל כץ בעלת מיזם הסיורים החברתי “בעקבות המקצועות שנעלמים מן העולם” – תיעוד בצילומים. צילום המיזם: אושרית ניצן.

עבודות הסיקור ניתנת לאומנים ובעלי מלאכה חינם, ומתאפשרים הודות לכרטיסים שנרכשים לסיורי המיזם. הסבר והזמנת סיורים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן