Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

הכירו את המיליארדרים מאחורי האפליקציות סיגנל וטלגרם

הבריחה מווטסאפ וסגירת הרשת החברתית פרלר הביאו את ההמונים אל סיגנל וטלגרם – שמציעות תקשורת מאובטחת ואנונימית. כמה שווים המיליארדרים מאחוריהן?
אברהם בראון

ב-2018 עשה בריאן אקטון, המייסד המיליארדר של ווטסאפ כמה צעדים נועזים. מספר חודשים לאחר שפרש מפייסבוק הוא ביטא את דעתו על החברה בציוץ המפורסם “It is time. #deletefacebook”. זה קרה לאחר שהפייסבוק, שרכשה את ווטסאפ נתקלה בביקורת ציבורית ערה בנוגע למדיניות שיתוף המידע שלה.

בערך באותו הזמן העביר אקטון 50 מיליון דולר לארגון ללא מטרות רווח שנקרא קרן סיגנל ומינה עצמו למנכ”ל. מטרת הארגון: לממן אפליקציה בת שלוש שנים שמאפשרת העברת מסרים מוצפנים מאדם לאדם.

סיגנל הציעה תקשורת פשוטה וקלה והבטיחה אנונימיות מוחלטת. עם המימון החדש היא יכלה להשתחרר מהצורך להכניס כסף מפרסום – דבר שאקטון שנא בפייסבוק. הוא ראה בחזונו אפליקציה שתאפשר “תקשורת פרטית ונגישה בכל מקום”, כפי שתאר לפורבס ב-2018. בגדול, האפליקציה הביאה אתה תוצאה המיוחלת. היא פופולרית במיוחד בקרב עיתונאים ואקטיביסטים כמו אלה שתכננו את מחאות “Black lives matter”. אבל האופן אירוני, האפליקציה הופכת כעת למפלט עבור משתמשים שמרניים הרבה יותר – בדיוק כפי שקרה לפייסבוק. הם נמשכים אליה מאותה הסיבה שהגורמים האקטיביסטיים הגיעו אליה במקור – היא לא מאפשרת שימוש בתוכן ההודעות ושיתוף שלו, למשל עם גורמי אכיפת חוק.

“השימוש בסיגנל ובטלגרם הוא מסוכן מאוד. האפליקציות האלה מושכות כרגע גורמים מעודדי שנאה שהועפו מפלטפורמות אחרות, או שגרמו להם להרגיש שם לא בנוח”, אומר הארי פרננדז, דירקטור בארגון ללא מטרות רווח “Change the Terms”, שעוקב אחר הפצת תוכן שנאה ברשת. “וזה מדאיג שלא נראה שיש להן איזושהי תשתית למישטור של הפלטפורמות שהן מציעות”. ההצפנה שלהן מקשה על האפשרות להצביע על איזו פעילות מתקיימת בהן ואקטון לא הגיב לטענות האלה.

המעבר לסיגנל וטלגרם מגיע לאחר שאנשים רבים בעלי דעות שמרניות מרגישים תחת התקפה ברשת בעקבות חסימת חשבונותיו של הנשיא טראמפ בפייסבוק וטוויטר. גם אמצעים אחרים שהיו פופולריים עבור האוכלוסייה הזו, כמו אפליקציית המדיה החברתית Parler, מצאו עצמם תחת התקפה. Parler למשל נסגרה לאחר שאמזון סגרה את השרתים שלה, בטענה שהיא שימשה להמרדת ההמון שעלה על הקונגרס. בתוך אלה, סיגנל עולה כתחליף פופולרי וכך גם טלגרם, עוד אפליקציה מוצפנת שמגובה בכסף של מיליארדר.

אף אחת מהן היא לא תחליף אמיתי לטוויטר או פייסבוק. הן אפליקציות של מסרים אישיים ולא פרסום להמונים, ועדיין הן מציעות משהו שטוויטר ופייסבוק לא מציעות: אנונימיות מוצפנת ומדיניות תוכן חופשי – יתרון גדול למי שרוצה לארגן הפגנה או התקוממות גדולה מבלי שהשלטונות ידעו על כך.

Parler. הגיעה לסוף דרכה מוקדם מהצפוי. צילום: shutterstock
Parler. הגיעה לסוף דרכה מוקדם האפליקציה נסגרה, הקהל מצא מפלט בפלטפורמות אחרות | צילום: shutterstock

שתי האפליקציות הגיעו לראש רשימת ההורדות מהחנות של אפל בשבוע שעבר. סיגנל רשמה במ-6 עד ה-10 בינואר יותר מרבע מיליון הורדות בממוצע ביום, בעוד שטלגרם רשמה נתון של 1.1 מיליון.

אך מעבר לעלייה העצומה בפופולריות שלהן, שתי האפליקציות חולקות דבר משותף נוסף: שתיהן פועלות הודות לצעירים עשירים ואידאליסטים. במקרה של סיגנל זה אקטון (48) ששווה 2.5 מיליארד דולר. במקרה של טלגרם זה פבל דורוב הרוסי בן ה-36, ששווה 3.4 מיליארד דולר.

גל ההורדות של השבוע האחרון קשור כמובן גם לעובדה שווטסאפ שינתה את מדיניות השימוש והפרטיות שלה ועוררה מהומה גדולה. אבל, זה רק חלק מהסיפור. “וויל פרטין, אנליסט ב-Data&Society, חברת מחקר רשת שמנטרת שיח שנאה ימני. הוא אומר שיש משבר דוברותי אצל שתי האפליקציות כאשר קבוצות בעייתיות מבססות עצמן בפלטפורמות שלהן והן (סיגנל וטלגרם) לא אומרות על כך דבר. “טלגרם הפכה למפלט הגדול ביותר לאלה שמחפשים פלטפורמת תקשורת שמחויבת לפרטיות ואבטחה”, כתב גורוב בפוסט בטלגרם. “אנחנו לוקרים את האחריות הזו מאוד ברצינות. לא נאכזב אתכם”.

“תמיד יש תנועת נגד”

סיגנל הושקה לראשונה ב-2014 על ידי מומחה אבטחה שפעל תחת השם מוקסי מרלינספייק. טכנולוגיית האבטחה הכמעט בלתי ניתנת לפיצוח שהוא הציג הפכה מיד ללהיט ומשכה התפעלות רבה בקרב קבוצות שונות – החל במיליארדר ג’ק דורסי, מייסד טוויטר, ועד אדוארד סנואודן שאמר שהוא משתמש בסיגנל מדי יום.

אקטון היה מהנדס תוכנה ביאהו ועזר את החברה בשל חוסר הנוחות שחש מהפוקוס שהושם בחברה על “עשיית כסף” (“להתעסק עם מודעות זה מדכא”, הוא אמר לפורבס ב-2014. “אתה לא הופך את החיים של אף אחד לטובים יותר כשאתה גורם לפרסום לעבוד טוב יותר”). הוא ועמיתו לעבודה יאן קום עזבו ב-2008 ולקחו שנה הפסקה לחופשה בדרום אמריקה. לאחר מכן ניסו להתקבל לפייסבוק ונכשלו ואז הקימו את ווטסאפ ב-2009. שלוש שנים לאחר מכן מכרו את החברה שלהם לאותה פייסבוק תמורת 22 מיליארד דולר.

בפייסבוק חבר משותף הכיר בין אקטון ומרלינספייק. השניים התחברו ועבדו יחד על כמה שיפורי אבטחה לווטסאפ.

בכל פעם שיש תסיסה או בחירות מתוחות, נראה שיש הזדמנות עבורנו לבנות קהל”, אמר אקטון בספטמבר בראיון למגזין טיים. “יש בזה משבו מריר כי הרבה פעמים הפיקים שלנו מגיעים מאירועים רעים. זה כאילו, ‘וואו, הולך לנו ממש טוב, אבל העולם עולה בלהבות'”.

תומכי טראמפ פורצים את המחסומים בכניסה לבניין הקונגרס בוושינגטון. צילומים: ALEX EDELMAN / AFP via Getty Images
ההסתערות על הקונגרס. גם אירועים מסוג זה יוכלו להיות מקודמים בקלות בטלגרם ובסיגנל | צילומים: ALEX EDELMAN / AFP via Getty Images

דורוב וטלגרם מגיעים מאיזור אחר של העולם שגם בו לא חסרות מערבולות. החברה הראשונה שלו VKontakte, “הפייסבוק הרוסית” הושקה ב-2006. חמש שנים אחר כך הוא הסתבך עם השלטונות הרוסיים כאשר סרב להשתיק אנשי אופוזיציה בפלטפורמה שלו, לפי הוושינגטון פוסט. זמן קצר לאחר מכן הוא ברח מרוסיה לאחר שהמשטרה חקרה אותו על תאונת פגע וברח, שהוא מתאר כלא מקרית.

החזון של דורוב לגבי טלגרם תואם בדיוק את הצרכים של קבוצות אופוזיציה כאלה שרוצות לחולל שינוי מבלי שהשלטון יפיל אותם. זמן קצר לאחר שהשקה, גם קבוצות עם מטרות פחות נאצלות גילו את ערכה ודורוב בילה שנים בניסיון להוציא את דעאש מהפלטפורמה שלו.

טראמפ שמתחזק נוכחות גם בטלגרם ממשיך לתקשר שם עם הקהל שלו אמצעות עמוד קבוצה פתוח לציבור, אבל בניגוד ללמעלה מ-100 מיליון עוקבים שהיו לו בפייסבוק ובטוויטר, כעת הוא יכול לפנות רק לכחצי מיליון עוקבים. ביום שלישי הוא פרסם תגובה חדשה בטלגרם: “אני חושב שענקיות הטכנולוגיה עושות דבר נורא…למדינה שלנו. אבל תמיד יש תנועת נגד”.

צילום תמונת קאבר: bloomberg/gettyImages, Techcrunch