|
ביום ראשון הקרוב צפוי להסתיים רשמית עידן שאול אלוביץ' בבזק: הוא, בנו אור וכלתו אורנה יפרשו מהדירקטוריון, ואת מקומם יתפסו שלושה דירקטורים מטעמו של בעל השליטה המיועד, נתי סיידוף. בעקבות הפרישה מהדירקטוריון יתחילו הליכים נוספים של מכירת מניותיו של אלוביץ' ומימוש נכסיו האחרים. רוכש השליטה בבזק יזדקק לאישורי הרשויות, הממונה על ההגבלים, משרד התקשורת ומערכת הביטחון, והליכים אלה צפויים להימשך כמה חודשים.
השליטה בבזק הייתה פסגת שאיפותיו של אלוביץ' במשך שנים רבות, אבל בימים אלה, הפרישה הכפויה מהדירקטוריון היא האחרונה בדאגותיו, והיא מתגמדת אל מול החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה.
הסתבכותו של אלוביץ', שנחשפה לציבור רק בסוף השנה שעברה, חשפה פנים שונות מהפרסונה המוכרת שלו כאיש עסקים הוגן שמעולם לא הסתבך בחובות. "איש הגון וצנוע, מילה שלו היא מילה", העידו עליו אנשי עסקים.
שאול אלוביץ' בדיוני הארכת המעצר השבוע | צילום מסך: יוטיוב
גם אם בשם חזקת החפות נניח לרגע בצד את החשיפה המדהימה של החשדות הפליליים נגדו, מסמכי בית המשפט חושפים התנהלות עסקית הרחוקה מהתדמית המהוגנת, ופעולות מסוימות שמייחסים לו הבנקים גובלות בהונאה. אלוביץ' פעל בניגוד להתחייבויות שנתן. חובותיו עולים בהרבה על ערך הנכסים שמנסים כעת הבנקים לממש, ובראשם אחזקות משורשרות של 10% מחברת בזק. בפרשת בזק הוא הימר על החזר חובות על משיכת דיבידנדים שדלדלה את משאבי החברה. עסקים אחרים שלו היו עתירי סיכון, והוא הפסיד בהם מאות מיליוני שקלים. חברות הסלולר והאלקטרוניקה שלו מצויות זה זמן רב בפשיטת רגל בפועל.
אלוביץ' הפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה. בתחילת העשור הקודם החזיק כמעט כל מנוי סלולרי שני בישראל מכשיר נוקיה שאלוביץ' ייבא לישראל. מאות המיליונים שהרוויח מנוקיה אפשרו לו לצאת להרפתקאות עסקיות מסמרות שיער. הוא הקים חברה כושלת להשקעות בהייטק, החל לפתח עסקי נדל"ן ונכנס לתחום הלוויין והאנרגיות המתחדשות. ב־2001 הוא יזם את הקמתה של חברת אופק, שהתיימרה לספק שירותי אינטרנט מהיר וטלפון ביתי על תשתית אלחוטית. הפרויקט קרס ואלוביץ' הפסיד עשרות מיליוני שקלים. הרפתקה נוספת הייתה חברת הלוויין yes. החברה הפסידה מאות מיליוני שקלים מיומה הראשון. אלוביץ' פיצה את עצמו על ההפסדים באמצעות עסקות בעלי עניין: הוא מכר ליס ממירים ואגב כך נכנס לשותפות בחברת חלל שסיפקה ליס את שירותי הלוויין.
כשרכש אלוביץ' את השליטה בבזק, כבר יבש מעיין הרווחים שלו ביורוקום. בקיץ 2007 השיקה אפל את האייפון ושינתה את העולם. נוקיה איחרה מאוד להבין את השינוי, וכשניסתה להגיב היה מאוחר מדי: היא נעלמה משוק המכשירים הסלולריים ועמה התפוגגו רווחי יורוקום. כשהגיעה ההזדמנות לרכוש את בזק, אלוביץ' יכול היה לרכוש רק נתח קטן מהחברה, וגם זה באמצעות פירמידה עסקית ושעבוד נכסים שהוערכו ככל הנראה בשווי מופרז.
סיפורו של אלוביץ' מזכיר לא מעט את סיפורו של אליעזר פישמן, גם בכל הקשור בהתנהגות הבנקים. לאחר שקרסו עסקיו של פישמן, נטען שהבנקים נקטו כלפיו יד רכה לנוכח קשריו האישיים הטובים, בעיקר בבנק הפועלים. גורמים במערכת הבנקאית טוענים שהיחס לאלוביץ' היה דומה. בנק הפועלים היה הבנקאי העיקרי של אלוביץ' זה 15 שנים. יש אומרים שקריסתו של אלוביץ הייתה מתעכבת בכמה שנים נוספות אלמלא התחלף בשנה שעברה מנכ"ל הבנק.
ב־2010, זמן קצר לאחר עסקת בזק, התחילה חברת האחזקות של אלוביץ', יורוקום, לפגר בתשלום. הוא הציע לבנק הסדר לפריסה מחדש של חובותיו והאשים את התקלה בשיגור הלוויין עמוס כ"כוח עליון" המקשה על עמידה בהתחייבויותיו. בנובמבר 2016 התקרבו סכומי הפיגורים של אלוביץ' למאה מיליון שקל. מבדיקה שערך הבנק התברר כי בניגוד להתחייבותו של אלוביץ', שועבדו לטובת דיסקונט מניות של חברת אינטרנט זהב. אלוביץ' טוען שלא הפר את ההסכם ופעל בהסכמת הבנק.
שאלת יושרתו של אלוביץ' כלפי הנושים היא קריטית: על פי עדות הבנקים בבית המשפט, היקף החובות של אלוביץ' עולה "מאות מונים" על ערך נכסיו. המשמעות היא שאלוביץ' יכול להחזיר רק חלק קטן מחובות שלו. הבנק היחידי שיקבל כנראה את מלוא החוב יהיה בנק המזרחי, שהלווה כסף לחברת הנדל"ן.
החוב של חברות הסחר במוצרי אלקטרוניקה ומכשירים סלולריים מסתכם ב־400 מיליון שקל, רובו לבנק דיסקונט. הנכסים העיקריים של חברות אלה הם זיכיונות יבוא ומלאי מוצרי אלקטרוניקה. גורמים שבדקו עסקה אפשרית העריכו את שווי הנכסים בפחות ממאה מיליון שקל.
אלוביץ' לא יפרע את חובו, אבל הוא ומשפחתו יישארו ככל הנראה אמידים בזכות נכסים פרטיים רבים שנותרו מחוץ להסדר כיוון שלא שימשו ביטחונות כנגד ההלוואות. שווי ביתו של אלוביץ' בשכונת אפקה בצפון תל אביב נאמד על ידי מתווכים באזור ביותר מ־20 מיליון שקל.
במקרה של אליעזר פישמן ונוחי דנקנר, הבנקים לא הסתפקו בנכסים ששועבדו נגד החובות ודרשו להחרים גם נכסים אישיים, ודנקנר נאלץ לוותר על ביתו בהרצליה פיתוח.
"האפשרות לרדת לנכסים אישיים של אלוביץ' אינה עומדת כרגע על הפרק", אומר עו"ד איל אייכל, מהנאמנים שמונו לחברת יורוקום דיגיטל ותקשורת סלולרית. "כל עוד אין טענה שהוא פעל להברחת נכסים שנועדו לשמש ביטחונות כנגד ההלוואות, אפשר לקחת את הנכסים ששועבדו כחוק בלבד".
היוזמה של גרונר
למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר יש יוזמה יפה: מדי שנה מפרסמים משרדי הממשלה את תכניות העבודה שלהם, וצוות מיוחד במשרד בודק את עמידתם ביעדים. קובץ התוכניות הוא מכשיר חשוב ליצירת מחויבות לעמידה ביעדים, והזדמנות לציבור לבחון את הפער בין הכוונות הטובות לבין הישגי הממשלה. מרבית היעדים שמציגים המשרדים אינם נוגעים לציבור הרחב. לרוב מתחייבים המשרדים לעשות מה שהם רגילים: להקים ועדות, לייצר דוחות, לקבל ולהגיש המלצות ושאר פעולות שברוב המקרים אינן מביאות כל תועלת ומעלות בעשן את כספי המסים.
תחנת החשמל בחדרה | צילום מסך: יוטיוב
בספר שפורסם השנה בלט יעד מופלא ושאפתני במיוחד של משרד האנרגיה: עד 2030 יפסיקו תחנות הכוח לזהם את האוויר. הייתה זו הכרזה מפתיעה למדי: ישראל היא מהמדינות הנחשלות בעולם המערבי בתחום השימוש במקורות אנרגיה שאינם פולטים זיהום, ויתרה מכך, אף מדינה אחרת לא הצליחה לעבור לאנרגיה נקייה בלבד.
ואכן, בהמשך הדוח מתברר שגם למשרד האנרגיה אין מושג ירוק כיצד עוברים לשימוש מלא באנרגיה ירוקה. הכוונה היא, מסבירים במשרד, שעד 2030 יוחלף השימוש בפחם, הנחשב לדלק מזהם מאוד, בגז טבעי, שהוא דלק מזהם מעט פחות. אשר לאנרגיה נקייה ולדיווח אמת, נמשיך לקרטע גם בשנים הבאות.
לאתר מעריב
|
