לחשוב כמו קיסר רומאי: איך יכולה הפילוסופיה הסטואית לחזק את החוסן הנפשי שלכם?

האסכולה הסטואית החלה את דרכה במאה ה-4 לפני הספירה כשמייסדה זנון מקיטון, שהסתובב באתונה העתיקה ולימד את תורתו שהתמקדה בחוזקו של האופי הטוב, לעומת חולשתו של הרוע. במהלך המאה הראשונה לספירה, היתה נפוצה התורה בקרב הקיסרים הרומאים, שרבים מהם חונכו והודרכו לפיה.

כעת חווה התורה העתיקה עדנה ברחבי העולם, כאשר חסידה מנסים להחיותה ולהתאימה לחיים המודרניים. הכוונה היא לשלב את העקרונות הסטואיים עם עקרונות פסיכולוגיים מודרניים בכדי להציע למנהיגים בני זמננו דרך לשפר את החוסן המנטלי שלהם. 

ג'ונתן ניוהאוס, מנכ"ל חברת המדיה קונד נאסט, נשבע כי הפילוסופיה הסטואית היא המפתח ליציבות הפנימית שלו, בתעשייה המתמקדת בעיקר במראה החיצוני. ראש עיריית ונקובר לשעבר, סם סאליבן, אומר שהסטואיזם הצליח להוציא אותו מהדיכאון אליו נכנס לאחר תאונת הסקי שעבר והשאירה אותו משותק ב-4 גפיו. גם ביל קלינטון, שהתמכר לתשוקות לא כל כך סטואיות, התעניין בחוכמה הסטואית לאורך כהונתו כנשיא ארה"ב.

זנון מקיטון, אבי האסכולה הסטואית | תמונה: ויקיפדיה

ההוגה העסקי נאסים ניקולאס טאלב, משבח את הפילוסופיה הסטואית בספרו "אנטי שבריריות: דברים שמתקבלים מחוסר סדר", ספר שמארגן אירוע "השבוע הסטואי", דונלד רוברטסון, אומר שהוביל קוראים רבים אל הסטואיזם. רוברטסון, העביר סדנאות לבניית חוסן נפשי עבור מנהלים בחברת הדלק "של". הסדנאות הנקראות "איך לחשוב כמו קיסר רומאי" מבוססות על חייו של המלך הפילוסוף מרכוס אורליוס שבמרכזם 5 אידיאלים סטואיים:

1. זהו מיד את מה שמעבר לשליטתכם

מנהיג סטואי יודע שרק המחשבות והכוונות שלו נמצאות באמת בשליטתו. כל השאר הוא בלתי נשלט. "כל מי שנמצא בעמדת כוח חייב להבין מהר מאוד את הפרדוקסליות שבמעמדו: מנהיגים צריכים להפעיל כוח שפעמים רבות אינו נמצא בידם", אומר רוברטסון. "איך אפשר לקבל את מגבלות הכוח שלנו מבלי לשקוע לפאסיבית?"

"אנשים לעיתים מבלבלים סטואיזם עם הכנעה, אך זה נובע מהבנה מאוד שטחית של מהותה. בעבר, סטודנטים של התורה הסטואית היו בנים של משפחות עשירות, קוסמופוליטיות. רבים מהם הפכו לשליטי אימפריות או ליועצי מסחר ומלחמה של שליטים גדולים.

"אף מנהיג סטואי מעולם לא ישב בחוסר מעש. זה פשוט לא באופי שלהם". הפוליטיקאי הרומי בן המאה הראשונה לפני הספירה, קאטו מאוטיקה טען שסטואי הוא כמו קשת שמשקיע את כל יכולותיו בכיוון הקשת ויריית החץ, אך מודע לכך שמהרגע שהחץ נורה, אין לו שליטה על מה שקורה – המטרה יכולה לזוז והחץ יחמיץ אותה.

המנהל הסטואי צריך להשקיע מאמצים רבים כדי לכוון היטב, אך הוא חייב לקבל את מה שקורה לאחר מכן בקור רוח מוחלט.

2. פחד, כעס ורגשות אחרים הם בחירה אישית, ואינם קשורים לנסיבות חיצוניות

במאמר שהתפרסם ב-Harvard Business Review, בשם "בניית חוסן", דן הפסיכולוג מרטין סליגמן, מאוניברסיטת פנסילבניה במושג "חוסר אונים נלמד" המדבר על מצב בו אנשים הנתונים לסביבה מאוד מלחיצה קורסים בסופו של דבר אל פאסיביות מוחלטת – זהו ההפך הגמור מהאמונה הסטואית בכוח פנימי.

ג'יימס סטוקדייל, הוא חייל אמריקאי שמטוסו הופל במלחמת ויאטנם. הוא הוחזק במשך שבע שנים במחנה עינויים ויאטנמי, במהלכן פרק את שתי כתפיו, ריסק את רגלו פעמיים ושבר את גבו. למרות כל מה שעבר גופו, סיפר סטוקדייל שנים לאחר שהשתחרר, כי רוחו נשארה לאורך כל התקופה חופשיה לחלוטין.

באמצעות ערוצים חשאיים, המשיך סטוקדייל, שהיה קצין בכיר, לפקד מכלאו על קבוצה של 75 טייסים שנכלאו גם הם, וגדלה עם הזמן עד ל-450 איש. לאחר המלחמה זכה במדליית הכבוד -אות הגבורה החשוב ביותר של צבא ארה"ב.

ג'יימס סטוקדייל. המשיך לפקד גם מהשבי | צילום: ויקיפדיה

לפני המלחמה חישל עצמו סטוקדייל כאשר במהלך לימודיו באוניברסיטת סטנפורד, חשף אותו פרופסור לפילוסופיה אל הסטואים, ובמיוחד אל הפילוסוף היווני אפיקטטוס. "אפיקטטוס נהג לומר לתלמידיו שאי אפשר להיות קורבן של אחר, ניתן להיות רק קורבן של עצמך. הכל תלוי בצורה שבא אתה שולט ברוחך".

מנהל סטואי מבין שלא משנה אילו נסיבות כאוטיות מקיפות אותו, יש לו שליטה מלאה על הרגשות שלו עצמו ועל העושר של עולמו הפנימי.

3. חיו חיים המתמקדים בעקרונות, ולא בעושר, יוקרה, משפחה או כוח

עבור המנהיג הסטואי, המטרה לא מקדשת את האמצעים. הם בונים את חייהם סביב 4 מעלות עיקריות: חוכמה, אומץ, מתינות וצדק. אם מנהיג בונה את חייו סביב כל דבר אחר, הוא צפוי להתאכזב מכיוון שכל דבר מלבד אלה, הוא בן חלוף.

זה לא פשוט ליישם זאת בסביבה מחוספסת כמו וול סטריט או עמק הסיליקון, אך איש העסקים הסטואי יודע שאם שאיפותיו מתרכזות במשהו אחר חוץ מ-4 המעלות המרכזיות, הוא משול ל"כלב הקשור לעגלה ונאלץ ללכת לכל מקום אליה היא פונה", כפי שתיאר זאת הפילוסוף היווני קלאנתס שחי במאה ה-4 לפני הספירה.

זה לא אומר שהסטואים לא נהנים משבחים, אהבה או הצלחה כספית, אך מבחינתם אלה הם העדפות ולא דרישות על מנת לחיות חיים מאושרים. פילוסוף אמתי, לפי הסטואי, קראטס מתבאי, הוא זה ש"לא רואה הבדל בין מוביל חמורים ובין גנרל".

המסע של חיים חשוב יותר מכל מטרה חומרית , כי המסע הוא החיים. אם אתם מרגישים לכודים בסביבת עבודה הדורשת התנהגות לא אתית, גורו סטואי היה מייעץ לכם כי עדיף שתפרשו מאשר שתישארו בסביבה השוחקת את מחויבותכם לעקרונות.

מנהיג סטואי עושה כל שביכולתו בכדי להצליח , אבל לא יתפשר על עקרונותיו במרדף אחר הצלחה חולפת.

4. אנשים שאינם מתנהגים כראוי, אינם ראויים לתגובה רגשית שלכם

מכיוון שלסטואי יש שליטה מלאה על תגובתו לגירויים שליליים, הוא בוחר להתנתק מבחינה רגשית כאשר מישהו בוחר לפתוח בריב.

"האתגר עבור הסטואים תמיד היה לחיות בחברה המורכבת מאנשים שסובלים מכיוון שהם מעריכים דברים חומריים או מעמד חברתי, מבלי להראות חסרי רגישות כלפי סבלם.

סטואיות היא פילוסופיה דטרמיניסטית , מה שאומר שהעוסקים בו מאמינים שכל פעולה חיצונית היא תוצאה בלתי נשלטת של נסיבות שהובילו לפעולה זו. אם אנשים מתנהגים בגסות, זה בגלל משהו שלא מתפקד בצורה תקינה בפנימיותם. זה נמצא מחוץ לשליטתו של הסטואי. יחד עם זאת, הדברים מורכבים יותר כאשר מדובר בשאלות של שכר ועונש.

"מערכת משפט פלילי צריכה לטפל בפושעים כאילו הם טעו בטיפשות לגבי הדברים החשובים ביותר בחיים", אומר רוברטסון. " צריך לחפש בעיקר דרכים לשקם ולחנך אותם, או אולי להרתיע אותם, אבל לא להעניש כנקמה. הסטואיקנים היו רואים בזה תגובה מטופשת ואכזרית לאלו המבצעים עוולות. זה גורם לנו להיות כמוהם".

מנהיג סטואי נשאר קר רוח לנוכח עבירות של אחרים. הוא מגיב באופן מוגזם, ואם זה תפקידו, אז כל פעולת ענישה שהוא מבצע כנגד אדם, במקשת לתקן את הבעיות שמאחורי המעשה ולא סתם לפגוע.

הקיסר מרקוס אורליוס. סטואי הוא כמו מתאגרף, שנשקו הוא חלק ממנו | צילום: ויקיפדיה

5. בצעו מדיטציה יומית על מנת להפיח חיים חדשים במחויבותכם לעקרונות

כל יום הוא התחלה חדשה, וסטואי מנקה את מחשבותיו על ידי קריאה או הרהור , תהליך המכונה לעתים "היגיינה קוגניטיבית". בכל בוקר זה עוזר לו להיזכר בעקרונות הסטואיים, ובכל ערב, זה עוזר לו לזהות טעויות ולהרגיש גאווה בריאה בהישגיו הראויים.

מה שמרתק בניסיון המחודש לנקות את האבק מהתורה הסטואית העתיקה, הוא הניסיון להוציא אותה מהרמה הפילוסופית אל החיים האמתיים. זו גם הייתה כוונתם של ההוגים המקוריים שראו בפילוסופיה דרך חיים ולא תחום אקדמי תיאורטי.

הקיסר אורליוס דמיינוסטואי דימה את הסטואי למתאגרף, לא סייף. הסייף מרים את נשקו ומניח אותו שוב, אך נשקו של המתאגרף הוא חלק ממנו. כל שעליו לעשות הוא לקפוץ את אגרופו.