|
האם קרה לכם שהגעתם לראיון עבודה, והרגשתם שאתם המתאימים ביותר למשרה – אך לא התקבלתם? לפי מחקר חדש, האפשרות הזו לא מופרכת. על פי המחקר, שבוצע בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, מנהלים ואנשי גיוס לא תמיד בוחרים את האדם המתאים ביותר למשרה, אלא שוכרים מועמדים שהיו רוצים לבלות עימם זמן, שהם חושבים שיוכלו להיות חברים שלהם.
המחקר, שבוצע על ידי פרופ' לורה ריוורה, בחן את דפוסי ההעסקה בבנקי ההשקעות המובילים, בפירמות עו"ד ובחברות ניהול. ריוורה ראיינה 120 מנהלים במהלך שנתיים, ומצאה כי "המראיינים הסתמכו על תחושת הנוחות האישית שלהם מול המרואיין, והעדיפו מועמדים שחשו עימם בנוחות על פני מועמדים אחרים עם יכולות קונטיביות טובות יותר או כישורים טכניים מתאימים יותר למשרה".
צילום: IngImage / ASAP
במילים אחרות, המנהלים שכרו מועמדים אליהם הם מתחברים. לפי ריוורה, "במובנים רבים הם בחרו מועמד לתפקיד באופן דומה לזה שבו בוחרים חברים או שותפים רומנטיים".
ריוורה ציינה כי מרבית העובדים במחקר שלה מתארים את החברות שלהם ככאלה שיש להן אישיות מובחנת, אשר נובעת מתחביביהם ומאופיים של העובדים. לדוגמא, חלק מהחברות הן "ספורטיביות", ואחרות "אינטלקטואליות". ריוורה מצטטת מנהלי גיוס בחברות ייעוץ, אשר אומרים כי הם "רוצים אנשים שמתאימים לא רק לאופן שבו אנו עושים דברים, אלא גם למי שאנחנו".
כך, למשל, מנהל גיוס בפירמת עו"ד דחה מועמד מתאים לאחר שהתבונן על תחומי העניין בקורות החיים – לקרוס, סקווש, חתירה… "ולא נראה לי שהוא יכול להתאים לחברה שלנו. אנחנו יותר קשוחים". היא מציינת דוגמא נוספת על אדם שדחה מועמד שהביע עניין בספרות מהמאה ה-18 ובסרטי אוונגרד, משום שהוא היה "אינטלקטואלי מדי".
|
|
