אחרי האישור הסנאט: "ארה"ב עצרה את המצוק אך מה עם תקרת החוב?"

ברחבי העולם מנסים עדיין לעכל את ההסכמות שהושגו לגבי המצוק הפיסקלי ואת השלכותיהן על המשק האמריקאי והעולמי. גם הכלכלנים והאנליסטים בישראל התייחסו היום למה שמסתמן כפתרון, לפחות זמני, למחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים.

"אי הוודאות ירדה מעט ואולי חזר קצת האמון ביכולת של קובעי המדיניות להגיע להסכמות", סבור אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי באגף הנכסים והמחקר של כלל פיננסים. "בכל מקרה מדובר ברמות מיסים והוצאות שהיו גם בעידן קלינטון, רמות שאפשרו אז למשק האמריקאי צמיחה יציבה הרבה יותר. הציפיות הן לעלייה מהירה יותר ויותר בתוצר, עד לקצב שנתי של 2.8% ברבעון הראשון של 2014".

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

"מס העשירים הוא במקרה הטוב קישוט פוליטי, וברגע יחזיר את המצוק", מוסיף כהנוביץ'. "התכנית שכוללת בין השאר העלאות מיסים לאמריקאים העשירים ביותר תצליח אולי לקשט את ההסכם. את העלייה בתקבולי המס ישלם שאר הציבור האמריקאי, דרך מיסי הדיבידנדים ומס רווחי ההון שיעלו גם הם, אם דרך החסכונות הרגילים או הפנסיוניים שלהם".

 "אם לסכם את ההסכם, כולם משלמים יותר מיסים", חותם כהנוביץ'. "אולם הבעיה הבאה כבר דופקת בדלת: תקרת החוב. במבנה הגרוע של הממשל בארה"ב כיום כל פגישה כזאת בין החוב לתקרה שלו הופך למאבק פוליטי אידיאולוגי בין ימין לשמאל".

גבעת הקפיטול, מקום מושבו של הסנאט | צילום: רויטרס

ברוך כהן, מנהל דסק השקעות חו"ל באילים קרנות נאמנות, התייחס גם הוא לאישור ההסכם בארה"ב: "ההסכם שהושג אתמול הוא חלקי ומהווה פסק זמן זמני בלבד במאבק בין הרפובליקאים לדמוקרטים. ההסכם כולל הסכמות רק בסוגיות העלאות המס והקיצוצים שנכנסים לתוקף מיד בתחילת השנה. את סוגיית תקרת החוב השאירו הפוליטיקאים לסביבות חודש מרץ, מה שיחייב הסכמות משמעותיות יותר לגבי הקיצוץ בתקציב, כאשר חוסר הסכמה בעניין עלול לגרור את ארה"ב למשבר פיסקלי חדש".

"בחודשים הקרובים ארה"ב תיאלץ לנקוט צעדים קיצוניים בעקבות ההגעה לתקרת החוב", טוען יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. "ממש כמו בסרט הוליוודי זול, האמריקנים דואגים כי איום הצוק הפיסקלי יסתיים בזמן פציעות ובהגדרה 'סוף טוב הכול טוב'. הרפובליקנים והדמוקרטים בלעו כל צד 'ארגז צפרדעים' וצפויים לחתום על הסכם שניתן היה לחתום עליו כבר לפני מספר שבועות".

"בנתונים הקיימים הגירעון התקציבי האמריקני ימשיך לצמוח בקצב מאיים", ממשיך פגוט, "אולם, העולם הכלכלי ימשיך לדבוק במסורת בת היענה ולממן את כלכלת ארה"ב בתשואות אפסיות, בעידודו של הבנק המרכזי האמריקני המווסת את מחירי השוק של איגרות החוב הממשלתיות ואיגרות החוב מגובות משכנתאות".

"התנודתיות בשוק ההון המקומי והזר במהלך הרבעון הראשון תעלה" | צילום: רויטרס

למרות השמחה, מתריע פגוט מפני סוגיית תקרת החוב שלא נפתרה ועלולה לייצר את המשבר הבא: "ארה"ב אינה יכולה לגייס החל ממחר בבוקר חוב נוסף, שכן הגיעה לתקרת החוב המאושרת בסך כ-16.4 טריליון דולר. החל ממחר ובחודשיים הקרובים תאלץ לנקוט צעדים קיצוניים של עצירת הפרשות סוציאליות לעובדי ציבור על מנת להצטייד בכ-200 מיליארד דולר שיאפשרו לה לממן את פעילותה בחודשיים הקרובים". 

בשורה התחתונה, מסביר פגוט כי "העובדה שסוגיית תקרת החוב תחליף את סוגיית הצוק הפיסקאלי במפת האיומים הכלכלית בארה"ב צפויה לכרסם באמון הצרכנים האמריקני ולגבות אף היא מחיר לא מבוטל מקצב הצמיחה בצריכה הפרטית האמריקנית". 

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מעריך כי "הדיל עליו הוסכם הלילה למעשה 'סגר' את נושא העלאות המס, ובכך יצר ודאות לגבי המשמעות הכלכלית מבחינת משקי הבית. הדיון על הקיצוץ בתקציב נקבע לסוף פברואר – תחילת מרץ, מועד בו אמורות רזרבות התקציב של האוצר להיגמר, ולכן היקף הקיצוץ בתקציב יקבע במקביל להגבהת תקרת החוב. בכך כבלו אובמה והרפובליקנים אחד את השני בצורה שתחייב אותם גם בעתיד להגיע להסכמות התלויות זו בזו". 

"דחייה זו של ההכרעה בנושא החוב בארה"ב למרץ", מסכם קליין, "יחד עם הבחירות באיטליה בפברואר והבחירות בישראל בסוף ינואר, והמאבק התקציבי שיתלווה אליהם, תומכים כולם בעליית התנודתיות בשוק ההון המקומי והזר במהלך הרבעון הראשון".