איך מדברים עם הילדים על דיאטה? פשוט מאוד: לא עושים את זה

הורים רבים שואלים אותי איך לרתום את הילד לדיאטה או איך להסביר לילדה שכדאי לה להשיל כמה קילוגרמים ממשקלה. בתרבות של היום משקל הוא נושא רגיש, בעיקר עבור ילדים ובני נוער. ההחלטה כיצד לגשת לצעירים בבעיית משקל ראויה לתשומת לב רבה. לאופן ההתמודדות של ההורים עם הסוגיה יכולות להיות השלכות חמורות על הילדים. שיתוף הילדים בתהליך הירידה במשקל דורש מהם קבלת אחריות (או חלקה) לתוצאות. גם אם נדמה ש"הם מבינים את הבעיה שלהם כשמנים", וגם אם יש להם מוטיבציה, למעשה בגילים הצעירים הם אינם מסוגלים או צריכים לקבל על עצמם אחריות כזו. הרי גם מבוגרים שעודף משקלם הוא סכנה בריאותית גדולה מתקשים לרדת במשקל והתהליך מכביד עליהם רגשית, אז מדוע לדרוש זאת מילד צעיר?

לכן אני מציעה שלא תזכירו את המילים "דיאטה" או "משקל" לידם. הוציאו מהלקסיקון גם את "עודף משקל", "השמנה", "משמין", "הרבה קלוריות" ומילים דומות. נסו להשתמש ב"יותר בריא", "תזונה" או "ארוחות". המפתח, בקיצור, הוא בריאות. לא משקל. אם כל המשפחה תסגל אורח חיים נכון, הירידה במשקל תגיע כאילו מעצמה.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ועכשיו לפרקטיקה:

1. במקום לדבר – לעשות: עם ילדים עד גיל 12 שסובלים מעודף משקל אין מה לדבר על המשקל. אמצו דפוסים המקדמים אורח חיים בריא לכל המשפחה. הגישו ארוחות סדירות וקבועות, בדיוק כמו ששעת המקלחת צריכה להיות קבועה וידועה מראש.

2. ילדים אוהבים לשחק: הבעיה היום היא שרובם משחקים במחשב ולא מזיזים את עצמם (ולא רק הם). חשוב שהישיבה מול צג המחשב או הטלוויזיה תהיה מוגבלת. ההמלצות לשעה־שעתיים ביום קשות לביצוע במציאות של ימינו, על אחת כמה וכמה אם אין לילדים תחליף מהנה המלווה בפעילות גופנית. ידוע כי חלק בלתי נפרד מירידה במשקל ומשמירה על ההישגים היא פעילות גופנית. פרט למסגרת מסודרת של חוג פעמיים בשבוע (כדורסל, מחול, ג'ודו וכדומה) רצוי לגרום לילדים לצעוד ברגל לחוגים, לחברים ולבית הספר (במקרה של הסעות – לרדת תחנה אחת קודם לזו הנדרשת). מומלץ לעודד עלייה במדרגות על פני שימוש במעלית. הקדישו חלק מסוף השבוע לפעילות גופנית משותפת: משחקי כדור, רכיבה על אופניים, טיול רגלי בטיילת, בפארק או לאורך החוף.

3. המשפחה – מפתח להצלחה: המשפחה היא קבוצה, נבחרת, שמבצעת משימות יחד. אחת מהן היא הארוחה המשותפת. במשפחות שנהוג לאכול בהן יחד יש פחות עודף משקל בקרב ילדים. ארוחה תמיד יכולה להיגמר במריבה גדולה, אבל יכולה גם להיות הזדמנות לשיתוף פעולה בין בני המשפחה: ארגון הארוחה, הכנת האוכל (חיתוך, תיבול או אפילו הוצאת הגבינות המקרר), עריכת השולחן, פינוי השולחן ועוד. כדאי להקדיש זמן ותשומת לב לארוחה כולה, לא רק ל"מה" שאוכלים (או לא), אלא גם ל"איך" אוכלים (בישיבה, בצלחת, לאכול לאט וללעוס היטב). החוויה מהארוחה תהיה טובה ונעימה יותר כשהיא מלווה בפחות מתחים סביב "מי אוכל וכמה".

4. נאה דורש נאה מקיים: יש הורים הדואגים לתזונה בריאה לילדיהם, אך לא מקפידים על התזונה שלהם, והילדים צופים כל הזמן ומחקים אותם.

5. אף אחד לא אשם: אל תצעקו, תאיימו או תענישו ילדים בגלל משקל, אוכל או פעילות גופנית. התוצאות יכולות להיות הרות אסון ממש. בושה, אשמה וכעס הם נוסחה בדוקה לכישלון עד כדי הפרעות אכילה ודיכאון.

6. התמדה: המילה "דיאטה" ביוונית היא אורח חיים. דיאטה אינה מצב זמני, אלא כרוני – כל יום, כל היום. סגלו לעצמכם ולילדיכם את דפוסי האכילה, ויפה שעה קודם. את אשר תנחילו להם בגיל צעיר הם יפנימו ויאמצו בבגרות.

הכותבת היא דיאטנית קלינית

[email protected]