במרוץ מתמיד: מינהל הסייבר בתעשייה האווירית מגביר את הקצב

"לפני שלוש שנים לא היתה עדיין הבנה בעולם עד כמה איום הסייבר גדול ודורש תכונות מסוג אחר", אומרת פשין. מאז, המינהל בראשותה פיתח את היצע הפתרונות הטכנולוגיים של החברה בתחום והעמיק את המחקר, הפיתוח ושיווק הפרויקטים ברחבי העולם – במה שהוביל את התעשייה האווירית למיצובה כאחת משחקניות הסייבר המובילות ברמה הבינלאומית.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מהו האתגר המשמעותי ביותר כיום בעולם הסייבר?

"הסייבר הוא עולם מאוד דינמי. בקרוב המקרר יתחיל לדבר איתי, יכולת שכולנו היינו רוצים אותה, אבל בפועל רמת הסיכון מטורפת. אם אני יכולה להגיד למקרר שלי מה לעשות, אז גם התוקף שלי יכול. יש יותר איומים, יותר מידע, קשה לנו למצוא את הידיים והרגליים, והרבה יותר מערכות מחוברות. יש מערכות קריטיות, כמו חשמל, שהן ייעודיות וחלק מהחיים שלנו, שהופכות ליותר ויותר מחוברות לעולם הסייבר, ואם ארגונים כמונו לא יוכלו לתת את הפתרונות, אז בסופו של דבר הסכנה שבה אנו חיים תלך ותגבר. זו המהות של מה שאנחנו עושים".

התעשייה האווירית, שהיא החברה הביטחונית הגדולה בארץ, מתנהלת כחברת הייטק לכל דבר, שמפתחת פטנטים במגוון תחומים. ב־2015 מחזור המכירות שלה עמד על 3.7 מיליארד דולר, כאשר 80% מההזמנות מיועדות לייצוא. כיום הסייבר הוא תחום ליבה של התעשייה האווירית, ולאחר שזיהתה כי הוא עומד להפוך לזירת הלחימה העתידית, היא עוסקת גם בפיתוח אמצעים מבצעיים בתחום. אלו נעים מאימון וסימולציה, דרך מחקר ואנליזה, תחקור, הפקת מידע ומודיעין, ועד להתראה מוקדמת, סיכול, הגנה ותגובה.

התעשייה האווירית גם מפעילה ארבעה מרכזי מחקר ופיתוח בתחום הסייבר (שניים בארץ, אחד בסינגפור ואחד בשוויץ) והכוונה היא להקים מרכזים נוספים.

לדברי פשין, אין היום אף חברה שמסוגלת לתת מענה מקצה לקצה לעולם הסייבר. "זה ברור לנו ולכולם בעולם, ולכן שיתופי פעולה הם מאוד משמעותיים". לכן עומדת התעשייה האווירית בראש מאגד הסייבר – מאגד רשמי של משרד הכלכלה, שכולל עוד שש חברות ישראליות מובילות בתחום, ביניהן ורינט וצ'ק פוינט. "המטרה היא להיות מסוגלים להציע ללקוחות שלנו פתרונות מקצה לקצה על טהרת התעשייה הישראלית", היא מציינת, "אנחנו רואים בעצמנו שחקן חשוב בקידום תעשיית הסייבר הישראלית כולה".

לא קופאים על השמרים. פשין | צילום: התעשייה האווירית

האסימון נופל

כשמדברים על האיומים בעולם הסייבר, עולה שאלת תפקידה של המדינה בהיערכות אליהם. אבל אז עולה גם שאלה נוספת, מי אחראי להגן על המדינה? "ברור שהצבא צריך להיות מסוגל להתמודד עם איומי סייבר. אבל מה עם תשתיות קריטיות? האם המדינה יכולה לכפות עליהן להתמודד עם האיומים? זה נושא שמתחבטים בו בעולם".

בעיה נוספת שפשין מעלה, היא מה שנקרא שיוך. "אפשר לתקוף אותי דרך כל מיני רשתות ומדינות, ואני לא אדע מאיפה המתקפה הגיעה, ולכן לא אדע איך לתקוף בחזרה. כדי לפתור את זה אפשר להסתייע ברגולציה פשוטה, כך שספקי תקשורת יזהו ויעבירו את המידע. אבל עדיין לא נתנו מענה לנושא הזה, העולם עדיין מבולבל במה שקשור לשאלה איפה עובר הגבול בין ההגנה לבין הפרטיות של האזרחים". מלבד זאת, צריך לחשוב גם על הטכנולוגיות שרוצים להשתמש בהן. "בשנה האחרונה", היא מציינת, "החלה מגמה של מדינות שנופל להן האסימון, ומגיעות למסקנה שהן חייבות לרכוש את הטכנולוגיות המתאימות, ללמוד את המתודות המתאימות ולהכשיר את כוח האדם המתאים".

אם בוחנים את ישראל, פשין סבורה שהיא נמצאת במצב לא רע יחסית למדינות אחרות, כי היא יודעת להיערך לאיומים. "האסימון נפל בשלב יחסית מוקדם, יש פה תהליך שנמשך יותר מעשר שנים של היערכות נושא הסייבר".

לדבריה, "אם מסתכלים שנתיים-שלוש קדימה, העולם ייראה הרבה יותר טוב מבחינת הסייבר – בטוח, יציב ומוסדר מבחינת רגולציה. בתוך המכלול הזה יהיה מקום רק לשחקנים שהתחום נמצא בליבה שלהם, כמו התעשייה האווירית". אם נחזור לאיומים הקודרים שלפיהם כל תוקף יוכל להשתלט על המקרר שלנו ולהפוך את חיינו לסיוט, התחזית של פשין יכולה להישמע ורודה. אך היא מיד מדגישה, "זה לא אומר שקופאים על השמרים, אלא כל הזמן מגבירים את הקצב, רצים קדימה ומחפשים. בסופו של דבר כל אחד בתחום צריך לראות לאן העולם הזה הולך, ומה הולך להיות המקום שלו בו. מי שלא יודע לבחור קדימה, שיבחר תחום יותר מסורתי".

תעשייה לא מאוזנת

את דרכה בתחום הסייבר החלה פשין ביחידת 8200, ובין השאר היתה מנכ"לית ווטרפול וכיהנה בתפקיד בכיר בורינט. את ניסיונה הרב בעולם ההייטק היא מביאה לא רק לעבודתה בתעשייה האווירית, אלא גם לתפקידה כמנכ"לית שדולת ההייטק בכנסת. "תעשיית ההייטק בארץ עוברת גלים. עכשיו היא בשנים מאוד טובות, אבל ב־2008 כמעט לא היה כסף", מתארת פשין ומדגישה, "למען הסר ספק, המחזור הזה יתרחש שוב".

לדבריה, כיום בהייטק קשה מאוד להתבגר, מה שידוע בכינוי "תופעת בני 45+". "אנשים שבוחרים במסלול ההייטק ומגיעים לגיל מבוגר, חלקם יוצאים ממנו מסיבות שונות, כדי להקים סטארט־אפ למשל, ואחר כך הם רוצים לחזור, ומוצאים עצמם מול כוח צעיר. התוצאה היא שחלקם עושה ייעוץ כזה או אחר ואחרים אוכלים חסכונות", היא אומרת ומוסיפה שעוד לא נמצא פתרון לבעיה. "לזכותן של התעשיות הביטחוניות אפשר לומר שהמצב הוא לא כזה. אני מסתובבת ברחבי המפעל שלנו ורואה את השיער הלבן. צוות ההנהלה הבכיר אצלי במינהל הוא כולו מעל 55, והניסיון הזה מוסיף לנו המון".

בעיה אחרת בעולם ההייטק היא שהחברות בארץ לא גדולות מספיק. "זה יוצר תעשייה לא מאוזנת, אין הרבה חברות שקיימות עשרות שנים. ומה מהנדסים רוצים לעשות? להיות יזמים. הם לאו דווקא רואים את מסלול ההתפתחות כהגעה לתפקיד מנכ"לות בסוף, כי התעשייה קטנה. הרבה אנשים שהולכים להיות יזמים לא באמת מצליחים להיות יזמים ומפסיקים לייצר, יוצאים מהתעשייה, וכך אנחנו חוזרים לבעיה הראשונה". לכן פועלת שדולת ההייטק כדי לייצר פתרונות, יחד עם הממשלה והכנסת.

לדירוג המלא של הנשים המשפיעות בישראל 2016