|
ריבית בנק ישראל תישאר ברמה של 1.75% בחודשי אפריל ומאי – כך הודיע היום בנק ישראל. זו הפעם הראשונה שהבנק הכריז על ריבית דו חודשית, ובחודש הבא לא יפרסם הבנק החלטת ריבית. הסיבה לכך היא רצונו של בנק ישראל שלא לקבל החלטות בהסתמך על נתוני מקרו שעלולים להיות מושפעים מהטיות בשל תקופת החגים.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בנק ישראל ביסס את החלטת הריבית על המצב בשווקי העולם. על פי תחזית הבנק, צפויה התאוששות הדרגתית בשווקים המפותחים. הריביות במדינות המפותחות צפויות להיוותר ברמתן הנמוכה והאינפלציה בשווקים אלה בשנה הקרובה תהיה 2%.
בתחזית הבנק נכתב כי "הסביבה העולמית ממשיכה להיות מקור לסיכונים משמעותיים כלפי מטה לפעילות הריאלית בשנה הקרובה. הסיכונים העיקריים ממשיכים להיות משבר החובות באירופה והאטה בצמיחה בארה"ב עקב צעדי ריסון פיסקאלי".
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל | צילום: מרק ישראל סלם
על פי תחזית הבנק, צמיחת התמ"ג ב-2013 צפויה לעמוד על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל כמתוכנן במהלך הרבעון השני של השנה. לטענת הבנק, "תחזית הצמיחה ל-2013 נותרה דומה לזו שפורסמה בחודש דצמבר. מחד, הורדת תחזית הצמיחה של הסחר העולמי הביאה להורדת תחזית צמיחת היצוא, ומאידך, אינדיקטורים שוטפים לרביע הראשון של השנה, יבוא מוצרי צריכה, נתוני היצוא של סחר החוץ, מדד מנהלי הרכש ומדד אמון הצרכנים".
עם זאת טוענים בבנק כי בניכוי השפעת הגז, קצב הצמיחה ב-2013 צפוי להאט בהשוואה לזה של השנים הקודמות, וזאת תוך האטה בקצב הצמיחה של היצוא ובהשקעה בנכסים קבועים.
"בסביבה המקומית, קיימת אי ודאות בנוגע להתמודדות הממשלה החדשה עם האתגרים התקציביים. התחזית הבסיסית בנויה על ההנחה כי ההוצאה הציבורית תתפתח בהתאם לכלל ההוצאה ולא יהיו שינויים נוספים במדיניות המיסוי".
לגבי התקציב של 2013 אומרים בבנק: "גרעון הממשלה בפועל לשנת 1023 תלוי, בין היתר, בעיתוי שבו יתקבל חוק התקציב החדש ובגרעון הגלום בו. עם זאת, בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-23 מיליארד שקל. חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק".
"משאירים את ההחלטה לממשלה"
החלטת הריבית תואמת את תחזיות האנליסטים שצפו כי הריבית שוותר על כנה, בשל ההתייצבות במשק וכן בשל עלייה במחירים בשוק הנדל"ן. לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, "בנק ישראל זורק את התפוח האדמה הלוהט של המדיניות הפיסקאלית לפתחה של הממשלה ונמצא בעמדת המתנה".
גולן ספיר המשנה למנכ"ל בית ההשקעות סיגמא טוען כי ארבע החלטות מסיום הקדנציה נחשבות כ'זמן הפציעות' של תקופת הנגידות. אין טעם לקחת בזמן כזה סיכונים מיותרים ומאידך, ראוי להשאיר לנגיד הבא מספיק כלים להתמודדות עם האתגרים הלא פשוטים שתקציב המדינה והקואליציה החדשה ייצרו לו וזאת ללא קשר לזהותו".
עוד מוסיף ספיר: "הדילמה נותרה זהה: מחד מחירי הנדל"ן המסרבים להירגע ותרומת הריבית הנמוכה להזנתם ומצד שני, מדדי המחירים הנמוכים, ההאטה בצמיחה, החולשה ביצוא לאירופה והמיתון הכבד שם מחייבים את רמת הריבית הנמוכה ביותר כשגם כאן מלחמת המטבעות והרצון לראות שקל חלש יותר מפתים להחזיק על השקל את הריבית הנמוכה ביותר."
צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט מוסיף: האפקטיביות של הפחתות הריבית בתקופה האחרונה על מצב הביקושים במשק, נמוכה, עקב התלות ברמת הביקוש בכלכלה העולמית. עם זאת, קיים קשר בין ההפחתות להתייקרות מחירי הדיור ועליה בהיקף המשכנתאות. על מנת שהפחתות ריבית עתידיות תהיינה אפקטיביות, יש לשלבן בצעדים פיסקליים שיגדילו את היקף ההכנסות ממסים ויפחיתו חסמים למטרת שכלול התחרות והפחתת המחירים לצרכן. הגדלת כוח הקניה תאפשר את הגברת הצריכה הפרטית ותתרום לצמיחה ולהיקף המשרות במשק".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון אמר כעת צפוי שיפור גם בשוק המט"ח. לדבריו, ""עוצמת השקל אל מול הדולר מתרחשת על אף התחזקות הדולר אל מול האירו בעולם בשיעור של כ-7%-8% בחודש-חודשיים האחרונים ובמידה והדולר ישוב להיחלש בעולם, הרי הנפילה אל מול השקל יכולה אף להתעצם. העובדה שמדדי האביב גבוהים עונתית חותמת את פרק האינפלציה השלילית, ופנינו לשורה של מדדים חיוביים".
|
