בקרוב בהודו: הקולג' הראשון בעולם ללימוד מקצועות השירותים והאסלות

בהודו מכנים אותו "אדון השירותים", אך ג'ק סים הוא למעשה איש עסקים סינגפורי מכובד – ומצליח במיוחד. בגיל 40 הוא כבר הספיק לפרוש מעסקיו לאחר שהקים לא פחות מ-16 עסקים מצליחים ורווחיים במגוון תחומים. מאז פרש, החליט סים להקדיש את עצמו לפעילות חברתית ברחבי יבשת אסיה, והתמקד במיוחד בבעיות התברואה והסניטריה במדינת הענק. עם השנים הוא הספיק להקים את "ארגון האסלות הבין לאומי" אשר יום הקמתו, ה-19 לנובמבר, הוכר על ידי האו"ם כ"יום האסלות הבינ"ל, ואף זכה לכבוד על ידי מגזין "טיים" הנחשב כשכונה "גיבור סביבתי וחברתי בעל השפעה בקנה מידה עצום".

אז מדוע החליט איש העסקים הסינגפורי להתמקד דווקא בתחום האסלות בהודו? "הסיבה פשוטה", הוא מסביר. "מדובר בתחום בעל השפעה אדירה שסובל מהזנחה בל תתואר". כעת, כאמור, הוא מקווה להביא לשינוי מגמה – באמצעות בית הספר הייחודי שיקום בניו דלהי במהלך השנה הקרובה. לשם השגת המימון הדרוש גייס סים את ענקית הקמעונאות הבריטית RB וגופי ענק הודיים, לרבות שיתוף פעולה נרחב מטעם הממשלה ההודית ומושלי המחוזות השונים במדינה.

"מר שירותים", ג'ק סים | צילום: באדיבות ג'ק סים

"ליותר אנשים יש סמארטפון מאשר גישה לשירותים"

מבט קצר אל עבר המספרים והנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי ארגון האסלות הבינ"ל שהקים סים מסביר היטב את המשמעות האדירה של התחום המדובר כל כך. על פי דו"ח של חברת הענק סיסקו, לדוגמא, מספר הסמארטפונים בהודו צפוי להגיע בשנת 2019 לכדי 651 מיליון (זאת מבלי לחשב את המכשירים שאינם סמארטפונים, אשר קיימים בהמוניהם במדינה). מדובר בנתון מרשים במיוחד אם מביאים בחשבון של-640 מיליון בני אדם בהודו אין כיום גישה לשירותים, אסלה או מערכת ביוב. אותם 640 מיליון בני אדם נוהגים לעשות את צרכיהם בטבע הפתוח ומביאים לזיהום מקורות מים ולהפצת מחלות ומגפות. סכנות בריאותיות אלו עולות בחיי אדם רבים: כך, למשל, מתים מדי שנה למעלה מ-2.3 מיליון ילדים בהודו לבדה בעקבות שילשולים, לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי.

לפי סים, ברחבי העולם כולו חיים עוד מאות מיליוני בני אדם ללא גישה ראויה לשירותים או לביוב – אך הבעיה ההודית היא החריפה מכולן. "אם נצליח לפתור את הבעיה בהודו, נפתור להערכתו 605 מבעיות הסניטריה בעולם", הוא טוען.

לשם כך, כאמור, מוקם כעת הקולג' המדובר והמסקרן כל כך. ראש משמלת הודו נרנדרה מודי כבר הצהיר בעבר על כוונתו להפוך את הודו ל"נקייה מהטלת צרכים בטבע" עד שנת 2019. אבל מעבר לקשיים הטכניים הנלווים להקמת מערכת ביוב בקנה מידה אדיר שכזה, נדרש גם שינוי בסיסי באורח חייהם של מיליוני בני אדם – אתגר לא פחות גדול, לפי סים.

"איך אתה לוקח בני אדם שרגילים לעשות את צרכיהם בטבע מיום היוולדם, שראו את הוריהם והורי הוריהם נוהגים באותה דרך, ומשכנע אותם להשתמש אך ורק בתאי שירותים? זה האתגר הגדול ביותר שלנו", הוא טוען. לדבריו, הפתרון חייב לכלול אלמנטים כמעט שיווקיים. "אנחנו רוצים שתאי השירותים יהפכו למותג שאנשים ישאפו אליו, למוצר יפה עם משמעות אסתטית וחברתית".

על ידי שילוב נדיר במיוחד של חוש הומר, חוש עסקי מפותח ושאפתנות שלא יודעת כץ, סים רוצה כעת לשנות את דפוסי ההתנהגות של מאות מיליוני הודים באמצעות שיטות שכבר הוכיחו את עצמן בשווקים אחרים, לרבות איפיון חווית המשתמש ועיצוב מיוחד לעידוד השימוש. לשם כך, הוא רוצה לפנות אל הרגשות הבסיסיים ביותר של המשתמשים. "אנחנו רוצים לכוון אל עבר הגאווה של ההודים", הוא מסביר. "הסטאטוס החברתי שיתלווה לאדם שיחזיק ברשותו אסלה פועלת חייב להיות משמעותי, עד כדי כך שאדם יחשוש להיות מתויג ככזה שלא מחזיק באסלה. זה עבד עם הסמארטפונים נהדר – ואין סיבה שלא נצליח להוביל מהלך כזה גם עם האסלות".

השינוי החברתי שמנסה סים לעורר בהודו נוגע לא רק לאחזקתן של אסלות – אלא גם למקצועות הקשורים אליהן. כך, למשל, הוא מדגיש כי חלק חשוב ומשמעותי בתכנית שלו הוא שינוי הסטאטוס החברתי הנלווה למקצועות ניקיון השירותים הציבוריים במדינה. "מנקי הישורתים לא יכולים להיתפס כבעלי מקצוע נחות וחסרי כישורים", הוא טוען. "אם נבנה מערכת תשלומים ותגמולים מספקת אנשים ישאפו להיות מנקי שירותים. אנחנו רוצים לתת מענה לכל אחת מחוליות השרשרת הענקית, עד שלבסוף הן יתחברו וייצרו מערך שירותים בכל המדינה".

מביא את המונח "חווית משתמש" לתאי השירותים הציבוריים | צילום באדיבות ג'ק סים

מיליוני תאי שירותים נטושים

אחד הדברים אשר סים מבין היטב כיום הוא מכלול הגורמים אשר מקשים על פתרון הבעיה – אשר כאמור רחבה הרבה יורת ממחסור התשתיות והאסלות במדינה. לפני מספר שנים החלה המדינה בפרויקט רחב היקף לפיזור מיליוני תאי שירותים ציבוריים ברחבי הודו – אך אלו ננטשו במהרה, ומתוארים כיום כ"רוחות רפאים" ובניינים נטושים. בין הסיבות לחוסר השימוש של התושבים באותם מתקנים בולט חוסר ההיגיינה והניקיון, אך לא רק: נשים הודיות, לדוגמא, לא נכנסו כלל לתאים עקב חשש כי יהפכו לזירות אונס. כעת סים מתכנן לעצב תאי שירותים במיוחד כדי למנוע בעיות שכאלה, ומקווה כי הסטודנטים בקולג' למדעי השירותים יעזרו במציאת פתרונות יצירתיים גם למגוון סוגיות נוספות. אחד הפתרונות כולל הסכם שיתוף פעולה עם כלל המחוזות בהודו, והקצאת משאבים עירוניים להקמת פטרול משטרתי אשר יפקח על תאי השירותים.

"מקבלי ההחלטות מבינים שהאינטרס הוא של המדינה", לדבריו. "המשק המקומי לא יוכל לצמוח ולגדול במדינה עם אחוזי תחלואה גבוהים כל כך". בנוסף, הוא מספר, לא תמיד קל לעסוק בנושא האסלות באופן רציני כל כך. "בוא נהיה הוגנים, קשה להתייחס ברצינות לנושא כזה. המטרה שלנו היא להעביר את נושא הצרכים והאסלות מהטאבו שהוא היום לנושא מצחיק, ואז לדיון לגיטימי. לבסוף – אנחנו רוצים שהאסלות יהפכו למקור גאווה לבעליהן, ושתאי השירותים הציבוריים יהפכו לחדר השמח ביותר בכל הודו", הוא מסכם בקריצה.