“גידול בתשלומים האלקטרוניים יקטין את הכלכלה השחורה”

הנתונים לגבי היקפי הכלכלה השחורה בישראל החזירו את הדיון על המאבק בהעלמת המס לכותרות עם השקת המלשינון לפני כחצי שנה. בעוד שרשות המסים מגבירה את האכיפה נגד מעלימי מס, בויזה אירופה בטוחים שהדרך הטובה למיגור התופעה היא דווקא הגברת התשלומים האלקטרוניים.

בראיון מיוחד לפורבס טוען סגן נשיא ויזה אירופה, סטיבן פרי, כי מצבה של ישראל בתחום התשלומים האלקטרוניים הוא ממוצע ביחס למדינות אחרות באירופה. על פי נתוני הארגון, בישראל מתבצעות 135 עסקאות אלקטרוניות לנפש בשנה. המדינה המצטיינת התחום זה היא פינלנד, עם 300-400 עסקאות בשנה, ואילו איטליה היא בין המדינות הגרועות ביותר באירופה עם פי 2 פחות עסקאות שנתיות מבישראל. 

פרי מסביר כי "גידול של 10% בכמות התשלומים האלקטרוניים השנתיים עשויה להקטין את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-5%". בנוסף, לטענתו מדובר במנוע צמיחה חיוני למשק: "זה מכניס יותר כסף למערכת הבנקאית. הבנקים יכולים להלוות יותר כסף והעסקאות נעשות בטוחות הרבה יותר". 

סטיבן פרי | צילום: יח"צ

אחד התחומים החזקים בהם פועלת ויזה בענף התשלומים האלקטרוניים הוא המובייל. המטרה של הארגון היא להמיר את הארנק הפיזי של כל אחד במנגנון תשלומים דיגיטלי בתוך הסמארטפון. לדברי פרי, "השוק הישראלי הוא אחד החשובים בו ויזה אירופה פועלת. הוא מלא בחדשנות ונעשית בו פעילות רבה בתחום המסחר הדיגיטלי. שחקנים רבים בשוק הזה מרחיבים את פעילותם בתחום התשלומים האלקטרוניים". 

אחד הפרויקטים הגדולים אותם קידמה ויזה אירופה בתחום בישראל הוא שיתוף הפעולה בין לאומי כארד של בנק לאומי לחברת פלאפון, במסגרתו הושקה טכנולוגיית אלחוט שמאפשרת העברת תקשורת בטווחים קצרים. במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות מקבלים הלקוחות מדבקת NFC (המאפשרת תקשורת מהירה ומוצפנת) אשר מודבקת על גבי הסמארטפון שלהם. בנוסף ישנה גם אפליקציה של ארנק אלקטרוני אשר מסונכרנת עם כרטיסי האשראי. לטענת פרי, בקרוב יושק פרויקט דומה של בנק נוסף בישראל. נכון ל-2012 הותקנו ברחבי העולם יותר מ-144 מיליון שבבי NFC.

על פי פרי, על מנת להגביר את השימוש בתשלומים אלקטרונים, יש לשנות קודם כל את תפיסת הציבור לגביהם. לדבריו, כל המשאבים הטכנולוגיים ומרבית המשאבים הכספיים של ויזה אירופה מופנים עתה למטרה זו. "מדובר במנגנון תשלומים מהיר ומתקדם, אבל כדי שאנשים יאמצו אותו הם צריכים להבין שהם זקוקים לו. אנחנו מתמקדים בתחום המובייל כי כיום כל עולמנו נמצא בתוך מכשיר הסמארטפון. אנשים חוששים יותר לאבד את הנייד שלהם מאשר את הארנק או את המפתחות של הבית. יכולות לעבור כמה שעות עד שנבין שהארנק שלנו חסר בעוד שאנחנו בודקים היכן נמצא הסמארטפון כל כמה שניות. אם זה המצב, אז למה לא להפוך אותו גם לאמצעי התשלום העיקרי".

בהתייחס לחשש מפני חשיפת טכנולוגיות התשלום האלקטרוני, מסביר פרי כי ישנם מגוון פתרונות שנועדו למנוע את גניבת הארנק האלקטרוני. "פרטי המשתמש באמצעותם הוא משלם צריכים לעבור את אישורו מדי פעם. בנוסף יש פינקוד (קוד אבטחה) שצריך להזין מדי פעם ואנחנו גם מגבילים את כמות הכסף שניתן להעביר באופן חופשי".

צילום מסך מתוך פרסומת של לאומי כארד

פרי מוסיף כי על מנת למקסם את אבטחת התשלומים האלקטרונים, על המשתמשים לשנות את הגישה שלהם ולהקפיד על אמצעי הזהירות הדרושים. "צריך לשנות את הסיסמאות ולא להגדירן לפי שמות, תאריכי לידה או מספרים מזוהים אחרים. הציבור צריך לזכור שאין שום דבר ודאי. אנחנו מצידו מפתחים טכנולוגיה כמה שפחות חדירה אבל זה תלוי גם באיך משתמשים בה". 

ויזה אירופה שמה לה למטרה להעביר 50% מעסקאות האשראי באירופה לתשלומים דיגיטליים עד שנת 2020. "המטרה היא להכפיל את כמות המשתמשים ולהגדיל את היקף העסקאות הדיגיטליות לטריליון יורו", אומר פרי.  

על מנת שתהליך זה יצליח טוען פרי כי יש צורך גם בשיתוף פעולה של הרשויות. "אנשים צריכים לקבל תמרוץ להשתמש בתשלומים הדיגיטליים. כמו בכל תהליך של אימוץ טכנולוגיה, יש את מי שמסכים לנסות אותה מרצונו ואחרים מאמצים אותה מתוך לחץ חברתי. אבל גם שינוי בתרבות הצריכה יעזור". לדברי פרי, "צריך לעודד את הנושא בחקיקה. במקומות רבים באירופה הגבילו את העסקאות שמותר לבצע במזומן ל-10,000 יורו בלבד". 

באשר לשאר העולם, פרי סבור כי "לא כל המדינות פועלות באותו קצב ולא כולן הולכות באותו מסלול, אבל בסופו של דבר אני מאמין שכל העולם יעבור לשיטה הזאת. זה הכי בטוח והכי נכון לכלכלה".