|
קנסינגטון, אזור היוקרה הלונדוני, הוא מיקום מוזר לסטארט־אפ טכנולוגי. אבל עלי פארסה, מייסד ומנכ"ל Babylon Health, מתגאה בכך שהוא הולך בדרכים בלתי שגרתיות. במשרדו בקומה השלישית, משרד רחב ידיים שכולו מרחב פתוח אחד, התקרות מעוטרות בפרחים מלאכותיים, ומהנדסי תוכנה חוצים משטח דשא מלאכותי כדי לקחת משהו מקערת הפירות. חום הגוף שמייצרים עשרות המתכנתים והמעצבים שממלאים את המשרד הגדול תורם לאווירה הטרופית. "הוא פה רק חודשיים", מסנן פארסה בן ה־53 מתחת שפמו ומצביע על מתכנת ששרוע על ספת איקאה בצבע חול. הוא מצביע על שני חברי צוות אחרים. "אני אפילו לא יודע מי אלה".
הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
בבילון צמחה במהירות רבה, עם מעט מאוד שיווק. פארסה מפקח על צוות של 350 מתכנתים וצוות קטנטן של עשרה אנשי מכירות, שאחת מהם היא אשתו. אבל תוכנת הייעוץ הרפואי שהחברה מספקת מצאה את דרכה לסמארטפונים האחרונים של סמסונג גלקסי ולאחת האפליקציות הסיניות הפופולריות ביותר, WeChat. הסטארט־אפ גייס 85 מיליון דולר ממשקיעים, כולל המייסדים של חברת ה־AI של גוגל, DeepMind, ומצפה להכנסות של עשרות מיליוני דולרים כבר ב־2018. לקוחות, כמו ברקליס ו־Bupa, משלמים דמי מנוי רבעוניים כדי לקבל גישה לרופאים של בבילון ולתוכנת הייעוץ הרפואי, שבאמצעותה יכולים הצרכנים לחקור את מצבם הרפואי.
ניטור מערכות הגוף באמצעות בינה מלאכותית | צילום: Babylon Health
בלי לקום מהספה
המשקיעים נמשכים להצלחה של פארסה בקידום מערכת הבריאות הבריטית (ה־NHS), המערכת הלאומית שנודעה לשמצה בשל השירות הלא יעיל שלה. רבים ניסו להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את מצבה של ה־NHS, ורובם נרתעו מהמנגנון הארכאי שכולל 17 אלף ועדות, הקובעות כיצד לחלק תקציב שנתי של 164 מיליארד דולר. פארסה הצליח להשיג התקדמות משמעותית. התוכנית שלו מציעה ייעוצי וידאו עם רופאים באמצעות אפליקציה סלולרית וכוללת צ'אט־בוט אינטליגנטי, שהופך חכם יותר מדי יום ונותן ייעוץ רפואי (על אף שהוא עדיין לא מעניק אבחונים). בסוף יוני הודיעה בבילון שהבוט שלה הגיע ל"מקום הראשון בעולם" בזיהוי סוגיות רפואיות בצורה מדויקת כמו מומחה אנושי. רופאים בריטים מקבלים ציון ממוצע של 72% בבחינות של הרויאל קולג', MRCGP. הבוט של בבילון קיבל 81%.
לפני שנתיים נפגש ה־NHS עם מאות חברות שביקשו להחליף חלק מספקי השירות העיקריים. ביניהם היתה בבילון, שבאותה עת הבוט האבחוני שלה עדיין לא היה קיים ממש. "הם היו כנים לגבי מה הם יכולים לעשות ומה הם לא יכולים לעשות", אומר סאם שו, שישב בפאנל ששמע את ההצעה של בבילון. היום ללמעלה מ־26 אלף תושבים בצפון לונדון יש גישה ל־NHS דרך האפליקציה של בבילון, והם זוכים לפגישות בווידאו סלולרי, בתיאום מראש, מרשת של 250 רופאים שמקבלים משכורת ועובדים במשרה מלאה בבבילון, רובם מהבית, תמורת שכר שנתי של כ־112 אלף דולר. המרשמים של המטופלים נשלחים לבית המרקחת הקרוב ביותר למקום מגוריהם, או שהם יכולים להגיע לאסוף אותם מרופאים של בבילון באחת משש מרפאות בעיר, אם הם צריכים (כ־10% עושים זאת).
כ־20 אלף איש נוספים נמצאים ברשימת ההמתנה במטרה להחליף את המרפאות הרגילות שלהם באפליקציה של בבילון, ו־NHS שואפת להעביר 26.5 מיליון דולר מהמרפאות הפיזיות שמאבדות את המטופלים האלה ולשלם לבבילון בתמורה לדרישה הגוברת.
NHS משלם לבבילון כ־80 דולר בשנה עבור כל מטופל, סכום זהה לזה שהיה משלם עבור מרפאה. פארסה מודה שהוא לא גובה מהמדינה פחות, אבל מטופלים מקבלים שירות נגיש יותר, ועם הזמן הממשלה תחסוך כסף במקומות אחרים. זאת בעיה פוטנציאלית בהמשך הדרך, אם שירות רפואי דיגיטלי נוסף ייכנס לתמונה ויציע את מרכולתו במחירים נמוכים יותר.
אבל פארסה מציין, שכשליש מהמשתמשים של בבילון רואים את הרופאים הווירטואליים מחוץ לשעות העבודה של המרפאות, בלילות או בסופי שבוע. רוב האנשים האלו היו ניגשים לחדר מיון בעלות גבוהה יחסית לקופת החולים, של 130 דולר לביקור. באנגליה הביקור בחדרי המיון של בתי החולים הוא בחינם, ורבים מתייחסים אליהם כאל מרפאות כלליות בשעות הערב. פארסה הקים בינתיים עסק צדדי מכניס של מכירת רישיונות לתוכנת הצ'אט-בוט שלו, אבל שולי הרווח הגבוהים יותר שמורים למתן טיפול מקצה לקצה לספקי שירותי בריאות כמו ה־NHS.
המשימה: מוח של רופא
עכשיו, עם עסקה מתגבשת של 100 מיליון דולר למכירת רישיון התוכנה, הוא מתכנן להשתמש בכספים החדשים כדי לעבות את צוות המכירות הקטן שלו. ממשרדי החברה הקטנים בסן פרנסיסקו ובניו יורק, הוא גם מנסה להציע את בבילון כחלק מהפתרון למערכת הבריאות האמריקאית הסבוכה והיקרה עד אימה (ארה"ב מוציאה 3.3 טריליון דולר מדי שנה על שירותי בריאות, שליש מההוצאה העולמית).
חברות ביטוח אמריקאיות, כמו Aetna, UnitedHealth ו־Kaiser Permanent, כבר עובדות עם חברות רפואיות מבוססות גישה מרחוק, וכעת ניתן לקבל החזר על שירותיהן ביותר מ־30 מדינות. אחת החברות הגדולות בתחום זה היא Teledoc, שפועלת מניו יורק. הרווחים שלה הוכפלו במחצית הראשונה של 2018 ועומדים על 89.6 מיליון דולר, אחרי שמספר המנויים שלה עלה ל־20 מיליון.
בשוק הצפוף הזה בבילון היא האופציה העתידנית מכולן. פארסה השקיע מיליוני דולרים בבינה מלאכותית בניסיון לשחזר את מוחו של רופא, עם בסיס הידע הנרחב ומנוע הסקת מסקנות. רק 15% מהמשתמשים של בבילון פוגשים בסופו של דבר רופא פנים מול פנים, אבל באותו אופן שבו אובר בונה מכוניות אוטונומיות כדי להחליף נהגים, הוא רוצה שפחות אנשים יראו רופאים בווידאו ויותר יפתרו את הבעיות שלהם באמצעות הצ'אט־בוט הנבון של בבילון.
הבוט מציע ייעוץ מקצועי לפני הייעוץ עם הרופא, ומאז השקת החברה ב־2014, היתה ירידה של 40% בבקשות לשיחות וידאו, מפני שהמערכת נהיית חכמה יותר, לפי בבילון. "אין אף אחד בעולם שבנה את הפלטפורמה הזאת, מקצה לקצה, בבינה מלאכותית", אומר פארסה.
בסיליקון ואלי פארסה נשמע כמו עוד מהפכן טכנולוגי, אבל עם התלבושות הצבעוניות שלו והחיבה להגזמות ("אם נפעל כמו שצריך… אנחנו אמורים להיות אחת החברות הגדולות בעולם"), הוא נשאר בבריטניה המעונבת.
המתחרים שלו, ואפילו המשקיעים, מכירים את התכונה הזו. "עלי, בפועל, לא מבחין בין היום למחר", אומר אחד המשקיעים הראשונים שלו. "מה שהוא באמת מספר לך עליו, זה משהו שייבנה בעתיד". פארסה הוא "איש של שואו", מוסיפה קלייר נובורול, המייסדת של המתחרה, Ada Health, שמודאגת שההתרברבות בנוגע לכישורי הרובו־דוקטור של בבילון (בהנחה שהוא לא יפעל כמובטח) תשחק את האמון בתחום הרפואה־מרחוק.
קהילת המשקיעים השמרנית של בריטניה מעדיפה הימורים בטוחים יותר, כמו Kry, שירות רפואה־מרחוק שוודי קטן עם מכירות שנתיות שמוערכות בכ־20 מיליון דולר. Kry לא משקיעה בבינה מלאכותית משוכללת, אבל גם לא מעוררת ויכוחים פוליטיים בנוגע לסוף עידן הביטוח הרפואי המסובסד, אומר המשקיע של בבילון, חוסיין קאנג'י מ־Hoxton Ventures. "באנגליה מי, לעזאזל, יחתום לו על הצ'ק?".
כשמציגים את הדברים בפני פארסה, פניו מתקדרים. המבקרים שלו הם אנשים פריווילגים, "שאבא ואימא מימנו להם את דרכם לאוניברסיטאות הטובות ביותר", הוא אומר ומשחק בעצבנות עם הטבעת המתכתית שאמורה למדוד את הדופק שלו, שנראה כי עלה קצת. "הם מעולם לא לקחו סיכון אישי. ואז הם באים לאנשים כמונו, שנאלצנו למצוא את הדרך לצד השני של כדור הארץ בכוחות עצמנו, להתפרנס במו ידינו, על גבול העוני".
באוטובוס מאיראן
פארסה נולד וגדל במחוז גילאן שבצפון איראן, למשפחה מהמעמד הבינוני שהחזיקה בית פרטי ולקחה את פארסה ואחותו לחופשות בים הכספי. הם גם היו אקטיביסטים שמאלנים, ופארסה הפך למנהיג הנוער של מפלגת האופוזיציה כשהיה נער, עניין מסוכן מאוד בימים שלפני המהפכה של 1979, כשהשאה השליך לכלא אקטיביסטים – במקרה הטוב. כשהאייטוללות סגרו את האוניברסיטאות, אביו של פארסה הסיע אותו לגבול, כשהוא מחופש לאיכר אפגני, במטרה לפגוש שם מבריח. פארסה בן ה-17 התאפק שלא לחבק את אביו לשלום ונכנס לאוטובוס שהסיע אותו צפונה, לאפגניסטן, דרך קאראצ'י, פקיסטן. שם הם פגשו דוד שהטיס אותו לעולם אחר: סוונסי, וויילס.
בין הגבעות המשתפלות והכבשים, פארסה למד לדאוג לעצמו – והצטיין בכך. הוא לימד את עצמו אנגלית באמצעות ספרים מהספרייה ועבר את בחינות התיכון הבריטיות, בעודו חי מדמי רווחה. אף שציוניו אפשרו לו להתקבל לאוקספורד ולקיימברידג', הוא חשב שיוכל להשפיע יותר בבירה הבריטית ולמד הנדסה ביוניברסיטי קולג' לונדון. הוא צלל בחזרה אל הפוליטיקה הסטודנטיאלית, הצטרף לאיגוד הסטודנטים הלאומי, אסופה של ועדי סטודנטים, ונאבק עם אחרים בדיבייטים. מאירי ג'ונסון היתה סטודנטית אקטיביסטית, בלונדינית, סקוטית־קנדית, כשפגשה את האיראני עם המבטא הלא ברור באחת הפגישות האלה, ב־1989. "הוא השמיע את הביקורת שלו נגד צפון קוריאה", היא נזכרת. "הוא יצא נגד סמכות".
הם נסעו יחד ברחבי אירופה להפגנות ואז התחתנו. אחרי שהשאיר את ימיו כסטודנט שמאלני מאחוריו, פארסה הפך לבנקאי השקעות בסיטי, מייעץ לעסקות מיזוג ורכישה בתחום התקשורת והטלקום לקרדיט סוויס ולגולדמן זאקס. הוא עזב את הבנקאות ב־2003 והקים את Circle, חברה לשירותי בריאות שניהלה בתי חולים למטופלים פרטיים מטעם ה־NHS. ב־2011 החברה הונפקה, כשההכנסות השנתיות מסתכמות ב־265 מיליון דולר. אחרי שנה הסתכסך פארסה עם ההנהלה, אחרי שניסה לקדם יוזמות מסוכנות מדי, ולפי אדם שמכיר את הסיטואציה, הוא פוטר. "הם לא אהבו את זה שהוא מוחצן כל כך", אומר ג'ונסון, שמנהל את השותפויות בבבילון. "הוא בוחר קרבות שנויים במחלוקת".
עוד לא שם
הבינה המלאכותית תמיד מלווה בשאלה מהו ההחזר האמיתי על ההשקעה? ל־NHS היסטוריה של ניסיונות להפחית עלויות באמצעות החלפה של מומחים בעובדים זולים יותר. ב־2010 החליפה הממשלה את קווי החירום, שהיו מאוישים על ידי אחיות, בצוות של טלפנים שדקלמו תסריטים קבועים. המטרה היתה להוריד את העלות פר מטופל מ־27 פאונד ל־6 פאונד. "זה היה אסון", אומרת ג'ין צ'לינר, המנהלת לשעבר של השירות המקורי. המחקרים מראים שככל שמציבים צוות מיומן קרוב יותר לדלת הראשית, כך התוצאה טובה יותר למטופלים. במקום להוביל להפחתת עלויות, אחוז ההפניות היקרות למרפאות ולחדרי המיון עלה מ־12% ל־20% ומעלה", לדברי צ'לינר.
דבר דומה עלול לקרות לרובו־רופאים של בבילון, אף על פי שאנשים רבים רגילים כבר להתייעץ עם ד"ר גוגל לגבי הבעיות הרפואיות שלהם. "אני מדלגת על המיון וניגשת ישר לשיחת הווידאו עם הרופא", אומרת לורה וין, לונדונית בת 25 שמשתמשת במנוי של בבילון, שעולה 80 דולר לשנה, כדי לקבל את התרופות שהיא צריכה למיגרנות ולחום. "אם הייתי מבינה את יתרונות המיון של בבילון, הייתי משתמשת בו יותר".
החוויה של וין מנוגדת לטענה של בבילון, שלפיה אנשים מעדיפים לוותר על שיחות וידאו עם רופאים. התשובה לכך היא כמובן להפוך את הצ'אט־בוט הרפואי של בבילון לכל כך אינטליגנטי ומעניין, עד שאנשים לא ינסו לעקוף אותו, כמו שהם בדרך כלל עושים כשהם נתקלים במענה ממוחשב אצל נותן שירותים. אבל לבבילון יש עוד דרך ארוכה. בסתיו 2017 בחן מרצה בנושא בריאות מקוונת במכון לידס למדעי הרפואה את בבילון כנגד המתחרים שלה, Ada ו־Your.MD, בשורה של מחלות, תוך שימוש במידע קליני מ־NHS. "התוצאות היו די ברורות", הוא אומר, "בבילון לא הצליחה כל כך".
בטוויטר רופאים ומשתמשים מפרסמים בעליצות תגובות מביכות מהצ'אט-בוט, כולל אחת שאבחנה בטעות התקף לב פוטנציאלי כהתקף חרדה.
דובר מטעם בבילון מתעקש שהמערכת משתפרת כל הזמן, ומצביע על מחקר עכשווי כהוכחה. עד סוף 2018 בבילון תמכור גישה למוחו המלאכותי של הרופא שלה, שיכול לשמש גם כתזונאי וכפסיכולוג. "בסופו של יום, אנחנו חברת טכנולוגיה". לטענתו, ליבה של אמזון מעולם לא היה במחשוב ענן, אלא בקמעונאות. לבבילון, שרוצה להיות לא פחות גדולה בעתיד, יש פרספקטיבה דומה. "הלב שלנו מוקדש לשירותי רווחה".
הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
|
