האתגר של נפאל: בהאיטי, יפן וניו זילנד עדיין מלקקים את פצעי רעידות האדמה

שבע שנים אחרי רעידת האדמה בנורת'רידג' בעמק סן פרננדו, לוס אנג'לס, הצליחו בני הזוג סוזן וקן אסלאן לסיים את בניית ביתם שנהרס ברעידת האדמה. במשך חצי שנה אחרי הרעידה הם גרו במוסך עם שני ילדיהם. אחר כך נדדו בין בתים שכורים. השכונה כולה הייתה הרוסה, בעלי הבתים ניהלו ויכוחים מרים עם חברות הביטוח ועם קבלנים נוכלים, אחד השכנים שלהם התאבד. בסופו של דבר הם עברו לבית החדש. "היום אנחנו מבינים שלרכוש אין שום ערך", אמרה סוזן לעיתונות המקומית עשרים שנה אחרי רעידת האדמה ההיא, ב-17 בינואר 1994.

רעידת האדמה בדרגה 6.7 בסולם ריכטר נחשבת לאסון הטבע בעל המשמעויות הכלכליות הקשות ביותר בארצות הברית, אחרי הוריקן קתרינה ב-2005. עלות השיקום הגיעה לעשרים מיליארד דולר, 57 בני אדם נהרגו, 8,700 נפצעו, 11 בתי חולים ועשרות מבנים ניזוקו. הרעידה עוררה תשומת לב רבה בגלל מיקומה הנוצץ, לוס אנג'לס עם אולפני הקולנוע הגדולים והכוכבים שנאלצו לשנות את תוכניותיהם. פרק בעונה החמישית של סיינפלד בוטל אחרי שהסט נפגע, כמה שחקנים עזבו בבהלה את הסט של הסדרה סטאר טרק, מייקל ג'קסון עבר להקליט בניו יורק את אלבומו "היסטוריה".

צילום: thinkstock

נפגעי רעידת האדמה בנפאל מתחילים דרך ארוכה של שיקום. חלקם לעולם לא ישתקמו. מניסיון העבר, עשרות שנים עוברות עד שאזורים שנפגעו משתקמים.

בלי דמעות

ב-22 בפברואר 2011 אירעה בניו זילנד רעידת אדמה בדרגה של 6.3 בסולם ריכטר. 185 בני אדם נהרגו, אלפי בתים ניזוקו, 8,000 מתוכם במה שנקרא האזור האדום, שטחי קרקע שלא ניתן לבנות עליהם מחדש מחשש לרעידה נוספת. ארבע שנים אחרי רעידת האדמה, מרכז העיר קרייסטצ'רץ עדיין נטוש, שורת בתי הקפה והפאבים הידועה בעיר ריקה, 9,200 תושבים, כשני אחוזים, עזבו את העיר, חברות הביטוח אישרו רק 9,000 תביעות לשיקום בתים שנהרסו מתוך 21,962 בקשות.

אמנם הוקמה בעיר רשות לשיקום, אליה הועברו 106 אלף רעיונות לשיקום של תושבי הקהילה, שעדיין מתווכחים האם להעניק לעיר המשוקמת צביון חדש או לשקמה כפי שהייתה בעבר, אבל הכסות העדכנית, הטרנדית, לא מצליחה להסתיר את ממדי האסון. שלושים מיליארד דולר יידרשו לשיקום קרייסטצ'רץ. על פי ההערכות, יעברו בין חמישים למאה שנים בטרם העיר תשתקם.

שחיתות, היעדר משאבים, חשש תושבים לשוב לאזור האסון – כל אלה מהווים מכשול בפני שיקום מהיר של אזורים שעברו רעידות אדמה. מדינות חזקות הרבה יותר מנפאל התקשו לשקם אזורים מוכי אסון. חלקן השקיעו סכומי עתק ובכל זאת לא הצליחו להשיב את מה שנהרס.

ב-11 במרץ 2011 אירעה רעידת אדמה במחוז טוהוקו ביפן. רעש האדמה העז, 9 בסולם ריכטר, נמשך שש דקות ומרכזו היה באוקיינוס השקט, ממזרח לטוקיו. רעידת האדמה חוללה צונאמי. האסון הכפול, רעידת האדמה והצונאמי, גרם למותם של 16 אלף בני אדם. עד היום למעלה מ-300 בני אדם מוכרזים נעדרים. למעלה מ-45 אלף בתים נהרסו לגמרי ו-144 אלף בתים ניזוקו. בתי זיקוק עלו באש, תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה התחממה וחלקה הותכה, קרינה רדיואקטיבית הגיעה מחוץ לכור לפי שמונה מהמותר, ו-200 אלף בני אדם בטווח של 12 קילומטרים פונו מהאזור.רעידת האדמה והצונאמי במחוז טוהוקו נחשבים לאסון הטבע הכלכלי הגדול ביותר בעולם. על פי ההערכות, שיקום האזור יעלה 235 מיליארד דולר. למרות סכומי העתק שכבר הוזרמו לאזור על ידי ממשלת יפן, מדינות וארגונים מכל העולם, המחוז עדיין רחוק משיקום.

מיד אחרי האירוע חצי מיליון בני אדם נותרו ללא קורת גג. כארבע שנים אחרי, כרבע מיליון עדיין אינם גרים במגורי קבע. כתב האקונומיסט שביקר באזור לפני חודשיים שוחח עם סומיקו יושידה, בשנות השבעים לחייה מכפר דייגים קטן שנהרס בצונאמי. 1,750 בני המקום נהרגו באסון, ביניהם בנה איסאו. ארבע שנים עברו ויושידה עדיין גרה במבנה זמני. "ללא בית וללא מזבח אינני יכולה להתאבל על בני", היא אמרה. "הדמעות עדיין לא הגיעו אלי".

התמונה דומה כמעט בכל מקום. רבים מתלוננים שיפן מתכוננת לאולימפיאדה ב-2020 ומעדיפה לבנות אצטדיון ענק בטוקיו יותר מאשר לשקם את נפגעי האסון. כך באי שינומקי גרות למעלה מ-12 אלף משפחות בבתים ארעיים, ורק 150 עברו לבתי קבע.

באופן אבסורדי, רבים עדיין משלמים משכנתה עבור הבתים שנהרסו. חלקם גם נאבקים בקבלנים חמדנים. באחת הערים סירבו קבלנים לבנות בית ספר שנהרס בטענה שהם מקבלים מהמדינה שכר נמוך מדי.

אזור פוקושימה נטוש לגמרי. גם תושבי ערים וכפרים בסביבה שרשאים לחזור לבתיהם אינם ממהרים לעשות זאת. בכפר אידטיי, במרחק של כעשרים קילומטרים מהכור, חיו 6,000 תושבים לפני רעידת האדמה. היום מגיעים לכפר כמה מאות בשעות היום כדי לעבד את האדמה, איש לא נשאר ללון בבתים הנטושים. דובים וקופים משוטטים בין הבתים. "שלושים שנה יעברו בטרם האזור ישתקם", אמר פקיד בכיר מקומי לאחרונה.

העשור האבוד

העיר היפנית קובה הייתה קרובה למרכז רעידת אדמה ב-17 בינואר 1995. 6,434 בני אדם נהרגו ברעידה שהגיעה ל-6.9 בסולם ריכטר. 150 אלף בתים קרסו, 120 רציפים ניזוקו בנמל קובה, השישי בעולם בעגינת מכליות. מסילות ברזל נהרסו, שריפות התלקחו בכל רחבי העיר. הנזק הוערך במאה מיליארד דולר.
רעידת האדמה נחשבת לאחד הגורמים להאטה הכלכלית של יפן ב"עשור האבוד" שהסתיים ב-2001. יפן והעולם כולו התגייסו לעזרת מחוז הנשן. הנמל הוחזר לפעילות במהירות שיא, בתוך שנה חזרה פעילות היבוא דרכו לנפח הקודם, בתוך 15 חודשים העיר קובה שיקמה את פעילותה הכלכלית.

צילום: thinkstock

ואולם תחקירים שנערכו מצאו שהמחוז לא התאושש מרעידת האדמה. ב-2007 תעשיית הנעליים הידועה של מחוז הנשן לא שבה לנפח הקודם למרות שעברו 12 שנים מאז רעידת האדמה. הצריכה בקניונים ובשווקים של המחוז נמוכה הרבה יותר מאשר בשנים לפני רעידת האדמה. התפוסה בנמלי המחוז מגיעה רק ל-85 אחוזים לעומת הפעילות לפני האסון.

תושבים רבים עזבו את המחוז גם בערים הגדולות וגם בכפרים הקטנים. העיירה מאנו, לדוגמה, מנתה לפני רעידת האדמה 5,500 תושבים. 19 תושבים נהרגו ברעידת האדמה. עשר שנים אחרי האסון היו בעיירה רק 4,278 תושבים. בכפר הזעיר מיקורה נהרגו ברעידת האדמה 27 תושבים מתוך 750. עשר שנים אחרי, היו בכפר רק 394 תושבים. כל מי שיכול עזב את המחוז.

רעידת האדמה בצ'ילה הותירה נזקים דומים. ב-27 בפברואר 2010 רעדה האדמה בחוף במרכז צ'ילה בדרגה של 8.8 בסולם ריכטר. הצונאמי הגיע עד סנטיאגו הבירה. 525 בני אדם נהרגו. תשעה אחוז מתושבי האזור הפגוע איבדו את בתיהם. שדה התעופה של סנטיאגו נסגר ליממה, אש פרצה בבית חרושת כימי ואדי הכימיקלים הרעילו את העיר. היקף הנזק הגיע לשלושים מיליארד דולר. מהומות פרצו, אסירים נמלטו מבית כלא בעיר קונספסיון, חנויות נבזזו, מחירי החיטה עלו בעשרים אחוזים.

חמש שנים אחרי רעידת האדמה, שנחשבת לחמישית בגודלה בעולם מבחינת נזקיה הכלכליים, צ'ילה עדיין רחוקה משיקום. רק 62 אחוזים מהמבנים בקונספסיון שוקמו. אלפים רבים עדיין גרים במבנים ארעיים צפופים. בתקשורת המקומית נכתב רבות על מצבם הנפשי הקשה של הניצולים, על ממדי הטראומה הנפשית של הילדים.

כחודש וחצי לפני רעידת האדמה בצ'ילה, עברה האיטי רעידת אדמה דומה, 7 בסולם ריכטר, 25 קילומטר מהבירה פורט או פרנס. יותר מ-200 אלף בני אדם נהרגו. עשרה מיליארד דולר הוזרמו מכל רחבי העולם בחמש השנים שעברו מאז, אבל האיטי רחוקה משיקום.השחיתות במדינה ופוליטיקה לא יציבה גורמות לכך שהכספים הרבים לא מגיעים ליעדם. 85 אלף בני אדם עדיין גרים באוהלים מתוך 1.5 מיליון שנותרו ללא קורת גג. רבים עדיין גרים במגורים זמניים. במדינה פורצות מעת לעת מהומות ומגפות. "צלקות של הטרגדיה עדיין נותרו בפורט או פרנס", אמר צלם בלגי שמתגורר בעיר בעשר השנים האחרונות לכתב המגזין טיים. "אנשים פה אומרים שהתנאים שלהם עכשיו יותר גרועים מאשר בעבר, לפני רעידת האדמה".

המודל הסיני

בסין לא ברור אם השיקום יעיל ומהיר או שהצנזורה הקפדנית הופכת אותו לכזה. ב-12 במאי 2008 נהרגו 69,197 בני אדם ברעידת אדמה קשה, 8 בסולם ריכטר, במחוז וונצ'ואן. ממדי ההרס בלתי נתפסים. 47 מיליון בני אדם נפגעו ברעידת האדמה, 18,222 עדיין מוכרזים נעדרים, 374 אלף נפצעו, כחמישה מיליון נותרו חסרי בית, 7,444 בתי ספר ולמעלה מעשרת-אלפים בתי חולים ניזוקו. 5.5 מיליון בתים באזורים כפריים ו-860 אלף בתים בערים נהרסו.

בחודשים הבאים היו באזור כמאה רעידות משנה. החזקה ביותר הגיעה ל-6.1 בסולם ריכטר. בבייג'ינג ובשנחאי פונו בנייני משרדים, בעיר שיפאנג דלפו 80 טון אמוניה. במאה הקודמת היו רעידות קטלניות יותר. ב-1976 נהרגו בסין 242 אלף בני אדם. ב-2004 נהרגו באינדונזיה 230 אלף בני אדם. ב-1920 נהרגו, שוב בסין, 200 אלף בני אדם. שבע שנים אחר כך נהרגו עוד 100 אלף בני אדם ברעידה נוספת במדינה.

למרות ממדי ההרס, סין, על פי הודעותיה הרשמיות, שיקמה את עצמה. כחצי שנה אחרי רעידת האדמה ב-2008, הממשלה הודיעה ש-200 אלף בתים נבנו מחדש, 685 אלף בתים נמצאים בבנייה ו-1,300 בתי ספר נבנו. ב-2012 הכריז הממשל הסיני שעבודות השיקום הושלמו, בעלות של 137 מיליארד דולר. 12 מיליון בני אדם קיבלו סיוע בשיקום בתיהם.

אתרי אינטרנט ממשלתיים מראים תמונות פסטורליות של כפרים משופצים. 200 אלף כפריים, על פי הודעת הממשלה, קיבלו משקים במקום אלה שנהרסו. פעילי זכויות אדם אמנם טוענים שסין מסתירה הפגנות של רבים שעדיין גרים במבנים זמניים, אבל מי מאמין להם כשאתרים ממשלתיים מתארים אמהות שאיבדו את ילדיהן אבל מיהרו ללדת תינוקות חדשים, רעירעיובעלי בתי תה שמספרים שהלקוחות שלהם נהנים עכשיו יותר.

לכתבה במעריב