הטעויות של מוסקבה. סטיב פורבס בטור מיוחד: מה הוביל את רוסיה למשבר הנוכחי?

על מנת לעצור את ההתרסקות של הרובל הרוסי, העלה ביום שני בלילה הבנק הרוסי המרכזי את הריבית מ-10.5% ל-17%. עד כה, איבד המטבע הרוסי השנה מחצית מערכו מול הדולר. הצעד הדרסטי הזה מדגים כיצד נפילת מחירי הנפט פוגעים במוסקבה הרבה יותר מאשר הסנקציות הפושרות שהושתו עליה על ידי המערב לאחר הפלישה לחצי האי קרים.

המהלך של הבנק גם הדגים שרוסיה, כמו כמעט כל מדינה בעולם כיום, אובדת עצות בנוגע למדיניות מוניטרית. מוקדם יותר השנה, שילם הבנק המרכזי 75 מיליארד דולר על מנת לתמוך ברובל הרעוע בשוקי המטבע בעולם. ההתערבות כשלה והבנק אפשר מאז למטבע לצוף לו, או יותר נכון, לטבוע. אך הצלילה החופשית של אתמול, אילצה את רוסיה לעשות משהו דרמטי, ולכן הוחלט על הזינוק העצום בריבית שאמור היה למשוך סוחרים לקנות את הרובל ולהרוויח ריבית גבוהה פי כמה וכמה מכל דבר אחר בעולם המטבעות. כמובן, שהמחיר הגבוה הזה רק יכווץ עוד יותר את הכלכלה הרוסית החלשה גם כך.

ההימור של הבנק לא צלח והרובל המשיך בצניחה שלו גם אתמול בכ-20%. אחרי הכל, מי ירצה לקנות משהו שערכו הנופל ימחק במהרה כל רווח מריבית? רוסיה הגיע למצב הזה גם מתוך התעלמות מהמציאות אך גם מתוך דבקות באמונה התפלה הקיינסיאנית שהוזלת המטבע, מעלה את הייצוא ולכן מזניקה את הכלכלה.

מדיניות מוניטרית לא נכונה הובילה את רוסיה למצבה כיום | צילום: thinkstock

כפי שציין מומחה המטבע נתן לויס בטורו האחרון בפורבס, אף מדינה מעולם לא השיגה שגשוג מתמשך על ידי הורדת ערך המטבע שלה. יחד עם זאת, אפילו לפני שפוטין נכנס לקרים, מוסקבה לא הסתירה את כוונתה להנדס את ערך הרובל מעט מטה על מנת לתמוך בייצוא (זו אגב היתה האסטרטגיה של משרד האוצר האמריקאי והפדרל ריזרב בתחילת שנות ה-2000 – מדיניות שהביאה לבועת הנדל"ן). הטעות של רוסיה, כאשר ניסתה מוקדם יותר השנה להעלות את ערך הרובל, היתה כפולה:

כוונות. הממשלה, מפוטין ומטה, היתה צריכה לחזור ולהצהיר שהרובל צריך להיות בדיוק כמו הזהב, ושהבנק המרכזי יעבוד בנמרצות על מנת להותיר אותו צמוד לדולר על ערך קבוע. אם השווקים חושבים שאתה טנטטיבי אפילו מעט, סוחרים יתקפו. גישת ה"בערך" של רוסיה היתה קטלנית.

בלי סטריליזציה. רוסיה ביצעה טעות הרסנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב על ידי בנקים מרכזיים מאז מלחמת העולם השנייה: כשהיא קונה רובלים בשוק העולמי, היא מיד מנפיקה אותם מחדש לתוך השוק המקומי. מה שהבנק הרוסי לקח ביד אחת, הוא מחזיר בשנייה. במילים אחרות, אספקת הרובלים נותרה ללא שינוי. הבסיס המוניטרי הרוסי (הרזרבות של הבנק והכסף שנמצא בסירקולציה), לא התכווץ.

כלכלנים מכנים את התרגיל האידיוטי הזה סטריליזציה. במהלך משבר, כאשר סוחרים מריחים מטבע חלש, זה הכרחי שהבסיס המוניטרי יופחת. זה יכול להיעשות על ידי שימוש ברזרבות, כמו הדולר והיורו על מנת לקנות את המטבע שנמצא תחת מתקפה. בנק מרכזי יכול גם להשתמש בנכסים מקומיים כמו אגרות חוב ממשלתיות על מנת להשיג את אותן תוצאות: למכור אותן ולהוציא את הכסף ששולם תמורתן מחוץ לסירקולציה. סוחרים מרגישים מיד שאי אפשר לעמוד בפני צעד כזה. מדינה כמו רוסיה, אפילו במצבה הנוכחי, יכולה לנהל נכסים כך שתהדוף כל ספקולטור.

מה שמוזר הוא שזה בדיוק מה שרוסיה עשתה ב-2009. הבנק צמצם את הבסיס המוניטרי ונפילת הרובל נעצרה. בוודאי שלכלכה הרוסית יש עוד בעיות מבניות חמורות בנוסף לרובל הצונח, אך הישועה נמצאת בידיה של מוסקבה. זה דורש כמובן ידע, והקפצת הריבית ביום שני, מעידה על כך שהוא חסר.