|
מה שבאמת מדהים לאחרונה בשוקי העולם הן לא התנודות החזקות, אלא המידה שבה נגידי הבנקים המרכזיים תורמים להן. כל הדלפה מכיוון הבנקים, במסיבת עיתונאים, בהצהרה או בעיתון, תופסת מקום מרכזי וזוכה לפרשנויות חוזרות ונשנות – והכול בזמן אמת ובדרך כלל בתוך שניות. תלות המשקיעים במחשבותיהם ובפעולותיהם של הבנקים המרכזיים אינה דבר חדש, אבל דומה שהיא הגיעה לגבהים אבסורדיים שאין להם מקבילה.
השאלה הגדולה היא מדוע? התשובה הברורה מאליה היא שהטרנד הזה מונע על ידי התערבות רבה יותר בשווקים מצדם של בנקים מרכזיים, דרך הקלה כמותית ועל ידי מדיניות של שיעורי ריבית אפסיים. אבל הידיעון "אסיה קונפידנשיאל" מעלה חשד כי יש כאן יותר מזה, וכי תחום הפסיכולוגיה יכול לספק כמה רמזים. לדוגמה, ישנן עדויות מתועדות רבות לכך שאנשים נוטים לציית לרשויות, במיוחד בעתות משבר. האם זה יכול להסביר לפחות חלק מהתנהגות המשקיעים כלפי בנקים מרכזיים? שווה לחקור את זה, במיוחד בהתחשב באמון הגלוי שנותנים שוקי המניות והאג"ח באנשי הבנקים המרכזיים בעולם. גם מודעות לאפשרות של הטיות אצל משקיעים, כולל אצלכם, יכולה להציב אתכם צעד אחד לפני האחרים.
קוראים עתידות אצל הבנק הפדרלי
האם הבנק הפדרלי של ארה"ב יאט את התמריצים או לא? זוהי אחת מהשאלות הגדולות במוחותיהם של משקיעים במהלך החודש האחרון. תחילה עלו שמועות על מאמר של וול סטריט ג'ורנל, הרומז לכך שהפד התווה אסטרטגיה להאטה בהרחבה הכמותית. יום לאחר מכן התפרסם המאמר עצמו, ואישר את השמועה. מאז, חברים שונים בבנק התבטאו בפומבי, חלקם דוחפים לכיוון סיומה של תוכנית ההרחבה, אחרים להמשכה. פרסום הפרוטוקולים של ועדת השווקים הפתוחים של הפד (FOMC) ביום רביעי, סיפק לנו קצת יותר רמזים. האומנם?
תחילה נעיף מבט בכמה מהפסקאות העיקריות מהפרוטוקולים:
"כמה מן המשתתפים הביעו נכונות לווסת את זרם הרכישות כלפי מטה כבר עד הפגישה של יוני במקרה שהמידע הכלכלי שיתקבל עד למועד זה יראה הוכחות לצמיחה בת-קיימא וחזקה בצורה מספקת; אולם הדעות היו חלוקות באשר לאופי ההוכחות הנחוצות והסבירות של תוצאה כזו. אחד המשתתפים העדיף להתחיל בהפחתת קצב הרכישות באופן מיידי, בעוד שמשתתף אחר העדיף להעמיק את ההקלה המוניטרית כבר בישיבה הנוכחית… רוב המשתתפים הדגישו כי חשוב שהוועדה תהיה מוכנה לשנות את קצב הרכישות שלה כלפי מעלה או מטה לפי הצורך".
או למשל:
"…באופן כללי המשתתפים ממשיכים לצפות שהאינפלציה תנוע קרוב יותר ליד ה-2% בטווח הבינוני. למרות זאת, כמה משתתפים הביעו דאגה מכך שהאינפלציה מצויה מתחת ליעד של הוועדה, וטענו שהתפתחויות המחירים העתידיות מצריכות בחינה מדוקדקת… שני משתתפים הביעו השקפה שלפיה ייתכן כי יהיה צורך בתגובה מוניטרית נוספת, במקרה שהאינפלציה תרד עוד יותר. כמו כן צוין, כי גם בהיעדר ירידה נוספת באינפלציה, הימשכות האינפלציה הנמוכה עלולה להציב איום להתאוששות הכלכלית, באמצעות עליית נטל החוב למשל".
מבולבלים? לא פלא, ובטוח שגם השווקים היו מבולבלים. מדד S&P 500 עלה כתוצאה מההערות הללו, ואחר כך נפל בגלל אותן הערות בדיוק.
מצמצם או מרחיב? ברננקי | צילום: רויטרס
למשקיעים רבים התחוור כי ההצהרות הללו לא הביאו איתן כמעט שום מידע טרי. בעצם, הפד יחליט תוך כדי תנועה. אם הכלכלה תשתפר, הוא יפחית את התמריצים. אם הכלכלה לא תשתפר, התמריצים יישארו כפי שהם עתה.
אולם זה לא עצר את הפרשנים מלעשות שימוש בפרוטוקולים כדי לתמוך בהשקפותיהם. השוורים טענו שכלכלת ארה"ב משתפרת ושלמרות שעשוי לחול צמצום בהרחבה הכמותית, לא תהיה לדבר השפעה כלכלית שלילית. הדובים טענו שכלכלת ארה"ב מראה סימנים של האטה, ואין סיכוי שהבנק יפחית את התמריצים. במילים אחרות, הפרוטוקולים התאימו לכולם, ולאף אחד, משום שהם היו פתוחים לפרשנויות רבות.
יש שני דברים שאליהם כדאי לשים לב בנוגע לתגובה לפרוטוקולים. ראשית, היא מוכיחה את הכוח יוצא הדופן שיש כיום לפד על השווקים. מדהים לחשוב שקודמו של ברננקי, אלן גרינספן, זכה לקיתונות של ביקורת על חלקו ביצירת בועת האשראי. ואפילו שברננקי אחז במושכות בזמן שלפד לא היה מושג קלוש על הבועה הממשמשת ובאה, המוניטין שלו, ושל הפד, לא רק נותר ללא פגע, אלא אף השתפר.
העולם הביזארי של יפן
המשקיעים עוקבים אחר כל צעד של הבנק הפדרלי, ודבר דומה הם עושים עם הבנק המרכזי ביפן ובמידה מסוימת זה הופך לקומדיה.
הממשלה החדשה מינתה במארס יו"ר חדש לבנק, הרוהיקו קורודה. קורודה קיבל מנדט להדפיס כמויות עצומות של כסף כדי לקנות אג"ח ומניות, במטרה להמריץ מחדש את הכלכלה ולהביא לסיומן של 15 שנות קיפאון.
הסיפור חימם את המשקיעים, ששלחו את המניות לזינוק של כמעט 40%, ואת הין לצניחה של 18% השנה. זאת למרות שהתמריצים החלו רק לאחרונה, ועדיין אין הוכחות להצלחת המהלך או לכישלונו.
אולם במהלך השבוע החולף קיבל האור החיובי של הסיפור תפנית חשוכה יותר. ב-22 במאי, בדבריו על העלייה החדה בתשואות אג"ח ממשלת יפן (JGB), אמר קורודה כי יש לצפות לרווחים בדמות תשואות כשהכלכלה תשתפר. הבעיה היא שקודם לכן הוא אמר, כי הבנק המרכזי שם לו למטרה להוריד את שיעורי הריבית. דבריו שלחו את מדד Topix לצניחה של 6.9% באותו יום, הירידה הגדולה ביותר זה שנתיים. ותשואות האג"ח הראו תנודה יומית של 17.5 נקודות בסיס, ונגעו לזמן קצר בשיא שנתי של 1%.
לאחר מכן, ביום הבא, לאחר עלייה נוספת בתשואות האג"ח, אמר קורודה שהתמריץ שעליו כבר הוכרז על-ידי הממשלה מספיק, אולם הודה שעליו לתקשר טוב יותר עם השווקים. שוק המניות התנודד בפראות בזמן שקורודה דיבר ולאחר מכן, עם תנועה יומית של 6%, אולם סיים את המסחר בעליות קלות.
הבעיה היא, כמובן, שהמשקיעים נתנו אמון מוחלט ביכולתו של קורודה לחולל שינוי בכלכלה, וכעת הם מטילים ספק באמון הזה. השאלה היא מדוע גילו המשקיעים אמון כזה מלכתחילה.
המשקיעים נתנו אמון מוחלט בבנק המרכזי | צילום: רויטרס
כמו כן, ההתמקדות בכל צעד של הבנק פירושה עשוי להיות שהמשקיעים מתעלמים מגורמים רלוונטיים יותר. לדוגמה, אם הבנק המרכזי ביפן יצליח במטרתו להעלות את האינפלציה ליעד של 2%, פירוש הדבר ששיעורי הריבית יעלו. כשהריבית המשולמת על החוב הממשלתי שקולה ל-25% מהמחזור של יפן, כל עלייה בשיעורים יכולה להתגלות כשטנית. אם הבנק המרכזי לא יצליח, נטל החוב הממשלתי העצום יילך ויגדל, ושוקי האג"ח עלולים להתמרד בסופו של דבר. זה נראה כמו מצב שאפשר רק להפסיד בו, ואם כך הוא הדבר, לכל צעד של הבנק יש פחות ופחות חשיבות.
השפעה של הטיות קוגנטיביות
מה עומד אפוא מאחורי האובססיה של המשקיעים בנוגע לבנקים מרכזיים? ברור שהימצאותם של הבנקים המרכזיים בשוקי האג"ח והמניות (ישירות ובלתי ישירות) גדולה יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה הקרובה. אין ספק שהמשקיעים נאלצים להתמודד עם זה. התנהלות נורמלית של שוק שוב איננה נורמלית. על המשקיעים להפוך למומחים במדע המדינה במשרה חלקית כדי לצפות את תנועות השוק.
אבל האם זה הכול? ייתכן כי המשקיעים פונים להטיות פסיכולוגיות עתיקות יומין בניסיון להתמודד עם הסביבה החדשה. כמובן, יישום פסיכולוגיה בפיננסים, הידוע ככלכלה התנהגותית, אינו דבר חדש. זהו תחום צומח של מחקר, מתוך ההכרה שרוב המשקיעים רחוקים מלפעול בצורה רציונלית כשזה מגיע לשווקים.
כך או כך, להלן חמש הטיות פסיכולוגיות שעשויות להסביר חלק מהאובססיה האחרונה לגבי פעולותיהם של בנקים מרכזיים.
1. ציות לסמכות. מחקרים הראו שאנשים מצייתים לסמכות, במיוחד במהלך משברים קיצוניים. סטנלי מילגרם ערך את הניסוי המפורסם ביותר בנושא ב-1963. ההקשר של הניסוי היה שבתקופה של אחרי מלה"ע ה-2, תהו רבים כיצד אנשים רגילים יכלו לבצע פשעים שלא ניתן לתארם. מילגרם רצה לבחון זאת במעבדה, כדי לראות כמה רחוק יסכימו אנשים ללכת כשדמות סמכותית תורה להם לפגוע באדם אחר. התשובה המזעזעת הייתה: רחוק מאוד. זו אמנם דוגמה קיצונית, אולם הלקח למשקיעים הוא שאנשים רבים יעשו לעתים קרובות מה שדמויות סמכותיות אומרות להם לעשות, בין אם בצורה גלויה, ובין אם אחרת.
2. קונפורמיות, או עקרון העדר. המחקר הידוע ביותר בנושא זה נעשה בידי סולומון אש בשנות ה-50, שהראה כי אנשים יתכחשו להוכחות שאותן הם רואים במו עיניהם, כדי להיות כמו האחרים. זה מרמז על כך שקבוצות מפעילות השפעה עצומה על קבלת החלטות אינדיבידואלית.
3. קונפורמיות קבוצתית. מהסעיף הקודם נובע כי אנשים מתאימים עצמם בצורה חזקה יותר לאחרים שנמצאים באותה קבוצה יחד איתם. אם אתם כלכלנים, סביר יותר שתסכימו עם חשיבתם ופעולותיהם של כלכלנים אחרים.
4. קונפורמיות תרבותית. תרבויות קולקטיביסטיות, במיוחד באסיה, הן קונפורמיסטיות יותר בהתנהגותן. זאת משום שנון-קונפורמיזם נתפס כסטייה. שיעורי הקונפורמיות הממוצעים נעים בין 25% ל-58% בתרבויות קולקטיביסטיות, בהשוואה ל-39%-14% במה שקרוי תרבויות אינדיבידואליסטיות. זה מסביר הרבה על יפן.
5. דבקות בנורמות חברתיות. אנשים אחרים משפיעים עלינו אפילו כשהם לא שם. מחקרים של רוברט סיאלדיני מראים שרוב האנשים מושפעים בעוצמה מהמחשבה על איך ינהגו אחרים באותה סיטואציה, במיוחד אם אינם בטוחים כיצד לנהוג. לדוגמה, ההחלטה אם לקנות מניות מושפעת לעיתים קרובות מההשקפה של החברה לגבי רכישה כזו. זה מבטיח השקעה גרועה!
אלו הן רק חלק מההטיות שייתכן כי תורמות להישענות הכבדה של השווקים הפיננסיים על דבריהם ומעשיהם של אנשי הבנקים המרכזיים.
הבנה של ההטיות הפסיכולוגיות הללו היא קריטית אם אתם מאמינים שהן עומדות מאחורי לפחות חלק מהתנהגות המשקיעים בעת האחרונה. מודעות להטיות פירושה שאתם יכולים לפעול כדי לצמצם אותן למינימום אם הן משפיעות על קבלת ההחלטות שלכם. צמצום ההטיות הפסיכולוגיות יכול להוביל להחלטות השקעה רציונליות ואובייקטיביות יותר. וליתרון על האחרים.
|
