הכירו את האדם שלא ישתמש בפייסבוק עבור פחות ממיליון דולר

מכל האנשים אשר פגשתי במהלך חיפושי אחר ספר העוסק בנושא איסוף המידע האישי על ידי התאגידים הגדולים, אני לא חושב שפגשתי אדם אשר נוקט יותר אמצעי זהירות באינטרנט מאשר איבן מוגלן – פרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, אשר בנוסף משמש כראש המרכז המשפטי לחופש בתחום התוכנה והרשת, אשר מקדם את רעיון ה"קוד הפתוח" בארה"ב. אך כשזה נוגע למידע האישי שלו, מוגלן לא משחרר ולו פיסת מידע אחת. הוא עושה כל שביכולתו בכדי להצפין את דרכי התקשורת שלו, חוסם מודעות פרסום בדפדפן האינטרנט ואף מתחזק שרת אינטרנט פרטי. הוא משתמש בטלפון נייד ישן למדי, כזה שלא מאפשר איסוף מידע כלשהו אודותיו או אודות הרגליו השונים.

צילום: רויטרס

אלו צעדים הכרחיים, לראייתו, לפיה התאגידים המודרניים פועלים כמלקטים חסרי רחמים אשר אוספים כל פיסת מידע אפשרית אודות קהל הצרכנים בכדי להגדיל את רווחיהם. "במאה ה21, פירושו של דבר הוא שהאויב מספר אחת של כלל החברות האלו הוא האנונימיות – שכן היא פשוט לא רווחית בעולם בו ידיעת פרטים על הלקוחות שלך היא מה שגורם לעסק לעבוד", הוא אומר. "האינטרס של הצרכן והאינטרס של היצרן אינו זהה. ממש כמו שבעולם הישן האינטרס של הבקר והאינטרס של בית המטבחיים אינם זהים. הלקוח המודרני הפך להיות המוצר".

הפרופסור הרהוט והמזוקן חושש במיוחד מפייסבוק, ומסרב בתוקף לפתוח חשבון ברשת החברתית המצליחה. הוא לועג לכל אלו אשר חשים כי הם חייבים "להתקיים" בפייסבוק, בכדי להתקיים בעולם המודרני. "הגישה השיווקית של מר צוקרברג היא 'כולם צריכים לשתף יותר. אנחנו בעד פתיחות, ואנחנו בעד פרטיות'. הבעיה עם מר צוקרברג היא לאו דווקא העובדה שהוא מפעיל שירות מודיעין פרטי שיספק לך הכל בחינם – כל עוד תאפשר לו לצפות. הבעיה היא כי הוא מציג את עצמו כאילו הוא מספק לך חדר פרטי במלון – בעוד בפועל, יש לו 'חור הצצה' פרטי" ממשיך מוגלן.

"רשת ריגול פרטית" I צילום: רויטרס

אל תטעו, לא מדובר בטכנו-פוב. הוא משתמש במחשבים מאז שנת 1972 אז היה בן 13, ובתחילת הקריירה שלו עבד כמתכנת וכאנליסט בחברת IBM. גם היום, בין שלל הקורסים שהוא מלמד ניתן למצוא את הקורס "מחשבים, פרטיות וחוקה". "בשנייה בה אפתח חשבון פייסבוק, כל 'לייק' שאלחץ ברחבי הרשת כולה ישלח ישירות אליהם. אני לא מוכן לחשוף את עצמי שם. אני כן מוכן שהם יביטו 'מעבר לכתפי' בכל פעם שאני נכנס לדף אינטרנט מסוים, אבל איזו עסקה הם מוכנים להציע לי?" הוא שואל. 

"תחשוב על זה כעל משא ומתן. מיליון דולר עבור הזכות לשבת לי על הכתב ולהשקיף בכל רגע בו אני גולש באינטרנט לשארת חיי. אבל זה לא מה שצוקרברג עושה. בעצם, הוא מציע לי בית נופש הממוקם על קצה אתר הפסולת בפוקושימה. למה שארצה לקנות שם את בית הנופש שלי?".