“הלב החליף את ‘היד הנעלמה’; ישראל יכולה וצריכה להוביל את תחום ההשקעות החברתיות בעולם”

כהן, כאמור, יודע דבר או שניים על תחום היזמות החברתית ברחבי העולם – וגם על הנעשה במדינת ישראל. המיליארדר היהודי אמנם נולד בקהיר וגדל מגיל צעיר באנגליה, אך הוא מחובר מאוד לנעשה בארץ, דובר עברית שוטפת, ורואה בקידום תחום היזמות החברתית בארץ הקודש כשליחות של ממש. את עיקר פעילותו בארץ הוא מרכז בחברת " social finance Israel" שהקים לקידום תחום ההשקעות החברתיות ובאמצעות קרן ההשקעות "פורטלנד טרסט", אשר משקיעה סכומי עתק בקידום הכלכלה הפלסטינית ובקידום שיתוף פעולה בין יזמים ישראלים ופלס'.

"קרנות חברתיות הן השקעה בטוחה יותר"

את תחום היזמות וההשקעות החברתיות כהן ואנשיו הקימו למעשה מאפס. הם אלו אשר הניחו את התשתיות, יצאו במסעות שכנוע מתישים, וקידמו את הפעילות ברחבי העולם צעד אחר צעד. כעת, הוא מאמין, קרב במיוחד היום בו ההשקעות החברתיות יהפכו ל"מיינסטרים" של ממש – ולחברות קבועות בתיקי השקעות ברחבי העולם.

"כשהתחלנו לפעול בתחום בשנת 2000, לא היה כלום. אפילו שם לא היה לזה", הוא מספר. "אבל ידענו כבר אז שהמטרה חייבת להיות לסייע ליזמים שפותרים בעיות חברתיות שונות, לתת להם את הכלים והסיוע שנתנו לחברות הטכנולוגיות בשנות ה-90. היום, 15 שנים אחרי, אנחנו רואים התקדמות אדירה. אני מסתובב בכל העולם, נפגש עם אנשים בכל הדרגים, וכולם מכירים את התחום, רוצים לקחת בו חלק. זה אולי ייקח עוד קצת זמן, אבל אנחנו בהחלט בדרך".

"בדרך הנכונה". כהן | צילום: יח"צ

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר אשר קידם כהן בבריטניה היה השקת אגרות החוב החברתיות הראשונות. מדובר בשורת הסכמים אשר בדומה לאג"ח המסורתיות מאפשרים למשקיעים לקבל החזרים וחלוקה ברווחים, על בסיס מנגנון של "תשלום לפי הצלחה". אותם הסכמים הונפקו לציבור ולקרנות ההשקעה מטעם מיזם ספציפי אשר פעל בכדי לפתור בעיה חברתית ברורה – ולהרוויח מכך גם כסף. הסיפור המוכר ביותר (וגם הראשון לפרוץ את הדרך) היה האג"ח שהנפיק למיזם לשיקום אסירים משוחררים באנגליה. "ראינו שאחוזים גבוהים מהאסירים המשוחררים במדינה חוזרים לכלא תוך פרק זמן קצר", הוא מספר. "והבנו שיש כאן פוטנציאל לשינוי. עם השקעת כספים וניהול נכון, האמנו שניתן לצמצם את המספר באופן משמעותי. האימפקט החברתי ברור, אבל גם המדינה חסכה כך סכומי עתק שנחסכו מהצורך לכלוא עוד ועוד אסירים חוזרים". איך היו התגובות כשרק הצעת את הרעיון? "היינו בפגישה אצל שר המשפטים", כהן נזכר. "והוא אמר לאנשיו משפט יפה שמלווה אותי מאז: 'אני יודע שלא אמורים לעשות שום דבר בפעם הראשונה, אבל אנחנו הולכים על זה'. זו הייתה נקודת המפנה".

הפרויקט אכן יצא לדרך ונחשב להצלחה גדולה. מאז הונפקו עוד עשרות אג"חים של מיזמים חברתיים ברחבי העולם, וכהן פועל בכדי לשחזר את הצלחת ההשקעות החברתיות שהקים באנגליה גם בישראל. הרעיון בבסיס ה"אני מאמין" שלו פשוט: במקום להשקיע בחברות אך ורק על פי פוטנציאל הרווח הכלכלי שהן מגלמות, חייבים להשקיע בחברות אשר ישלבו בין רווח כלכלי לבין השפעה חברתית חיובית. "היזמים והמשקיעים של היום מייצגים דור חדש, אחר", הוא טוען. "הם כבר לא מסתפקים ברווח כלכלי, הם רוצים גם להרגיש שעשו איזשהו שינוי". לראייתו מדובר במהפכה של ממש, אשר ממדי ההשפעה שלה יובנו כראוי רק בעוד מספר שנים. "במאה ה-19 דיברו על רווח. במאה ה-20 כבר הוסיפו למשוואה את הסיכון – ונוצרו קרנות ההון סיכון. במאה ה-21 אפשר להוסיף עוד גורם למערכת – הוא האימפקט החברתי של הפעילות". אתה בעצם מתאר את השלב הבא באבולוציה של הקפיטליזם. "אדם סמית' (אבי הקפיטליזם – ג.ק) דיבר על 'היד הנעלמת' שמאזנת את כוחות השוק. אנחנו מדברים על 'הלב הנעלם' שפועל כיום, ודואג שההשקעות יניבו תועלת חברתית".

אך הרווח החברתי, לדבריו, הוא רק חצי מהסיפור. "משקיע שיבחר לשים את כספו בקרנות ובאג"חים חברתיים ייהנה גם מרווח גדול, ובעיקר – מיציבות", הוא מסביר. למה הכוונה? לפי כהן, דווקא קרנות ההשקעה והאג"חים החברתיים יוכלו לשמש כ"תעודת ביטוח" עבור המשקיעים. "אלו כלים מאוד ייחודיים שלא מושפעים ממצב המשק, מהחלטות הריבית או משאר הגורמים שאנו מכירים כיום. הרי לא משנה מה יהיו ביצועי המשק, מספר האסירים המשוחררים יישאר יציב. מספר החולים יישאר כשהיה, וכך גם מספר העבריינים, הנושרים ממערכת החינוך וכו'. הבעיות החברתיות יישארו, ובעידן של חוסר יציבות פיננסית – זה כלי בעל ערך".

לידיעת הקורא משה כחלון

בשנים האחרונות כהן וציוותו פועלים כדי לקדם את הפעילות ברחבי העולם ולדבריו, ההתקדמות ניכרת. נקודת המפנה, להרגשתו, הייתה כשממשלת בריטניה החליטה לעמוד מאחורי המהלך ולהביא את תחום היזמות החברתית לפורום החזק ביותר בעולם – מדינות ה-G8. "באמצעות הפורום הקמנו סניפים מקומיים ב-8 מדינות ברחבי העולם (רוסיה הושהתה באותן שנים מהפורום, ולכן אוסטרליה תפסה את מקומה – ג.ק). תפקיד אותם סניפים היה לקדם את הפעילות דרך הדרגות הבחירות ביותר של מקבלי ההחלטות. זה גם קידם את המודעות וגם עזר לנו להבין טוב יותר מה אנחנו בעצם עושים, ואיך מדינות שונות מתייחסות לתחום אחרת. בארה"ב, למשל, היה מאוד קשה לצאת מהתפיסה של רווח כלכלי. באירופה קיימת תחושה שאם אתה לא מפסיד כסף אתה לא באמת חברתי. כל מקום והניואנסים שלו".

בשנים האחרונות הקים משרד גם בישראל, שמקדם את התחום בזירה המקומית ולמול מקבלי ההחלטות במשק. לתפקיד המנהל גייס כהן את ירון נוידרפר, אשר צבר ניסיון רב במשרד האוצר ובצמרת הכלכלית של המדינה לאורך שנים, ולא סתם. לפי כהן, האתגר הגדול ביותר בישראל כיום הוא הצורך בשכנוע מספר גדול של גורמים להירתם למהלך. "זה לא גורם מאשר אחד ויחיד", הוא מסביר. "אנו רוצים להנפיק אג"ח למניעה ודחייה של סכרת סוג 2, אז צריך לדבר עם משרד הבריאות. ועם קופות החולים. ועם הביטוח הלאומי, וכמובן האוצר. ולכל גוף יש את התפיסה שלו. זוכר את המשפט של שר המשפטים הבריטי, ש'לא עושים שום דבר בפעם הראשונה'? אז פה זו תפיסה מאוד חזקה".

יציל את הפקולטות להנדסה? נוידרפר | צילום: יח"צ

גם נוידרפר עצמו, אשר כאמור מכיר מקרוב את מסדרונות משרד האוצר, מסכים עם הטענות, אם כי לדבריו "זה לגמרי מובן. אני לגמרי מבין את כל אותם גורמים. הבעיה היא תמיד בפעם הראשונה, כולם מפחדים לטעות ורוצים לעשות את זה כמו שצריך, הכי נכון שאפשר. אין לי ספק שאחרי שננפיק את האג"ח הראשונה, הבאות בתור יהיו קלות בהרבה".

מהלך נוסף אשר מקווים בחברה לקדם בארץ הוא גיוס "כספים רדומים" מהבנקים השונים. "באנגליה, הממשלה הורתה לבנקים להעביר לנו 600 מיליון דולר מכספים רדומים (כספים אשר נמצאים ברשות הבנקים ללא מידע על בעליהם החוקיים במשך זמן רב – ג.ק) לצורך מימון הפעילות. הכספים האלו אפשרו להתניע את המהלך, וזכו לתשואה גדולה בסופו של דבר. אנחנו מקווים להתניע מהלך דומה גם בישראל, ולהשתמש בכסף כדי להקים חברת השקעות שתפעל אך ורק בתחום החברתי".

בין גילוי מחלת הסוכרת לפקולטות להנדסה

"זה משרד קטן, אבל עם מוח גדול", מספר כהן בגאווה על פעילות השלוחה הישראלית, אשר פועלת מתל אביב כדי לקדם ולפתח את תחום ההשקעות החברתיות בארץ. האג"ח הראשון אשר בחברה מקווים להנפיק במהרה הוא של מיזם ישראלי פורץ דרך למניעה ודחייה של מחלת הסכרת בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה לחלות במחלה (טרום-סוכרתיים), אשר יוכל להציל ולשפר את חייהם של מיליונים ברחבי העולם – ולחסוך לקופות החולים וחברות הביטוח סכומי עתק. בינתיים, אנשי המשרד כבר עובדים במרץ על הפרויקט הבא – בדמות מיזם מיוחד לטיפול בבעיית הנושרים מלימודי ההנדסה במוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. "יש פה הרבה בעיות, כי כל מוסד אוסף נתונים אחרים", מסביר נוידרפר. "יש מוסדות שטוענים שבכלל אין בעיה כזו. אבל הנתונים מלמדים ש-45% מהסטודנטים להנדסה נושרים במהלך הלימודים. אם נצליח להוריד את האחוז הזה ל-30% נוכל לסייע לאלפי אזרחים שיכנסו למעגל העבודה, ובגלל שאלו מקצועות עם ביקוש גבוה הסיכוי שהם אכן יימצאו עבודה עולה בהתאם. כמובן שהמשק ירוויח סכומים אדירים מריבוי מהנדסים בשנים הקרובות, כך שהאימפקט – הן החברתי והן הכלכלי – הוא אדיר. וזה עוד בלי לחשב את ההשפעה של הורה אקדמי על הדור הבא ושאר השלכות ארוכות טווח".

אז מה השלב הבא של הפעילות? "השלב הבא שלנו יהיה להטמיע את הפעילות גם בקרב הקרנות הגדולות ביותר, בהן קרנות הפנסיה וההון סיכון המובילות", אומר כהן. "במשך 5 השנים האחרונות הוכחנו את הטענות פעם אחר פעם, כל מקרי המבחן הוכיחו את עצמם כיעילים. בקיץ אנחנו מתכננים להקים רשת עולמית שתשמש קורת גג לכל הארגונים המקומיים, נקבל מדינות חדשות ונמשיך להרחיב את הפעילות ולהפוך אותה לממוסדת יותר".

"תראה איזו הזדמנות יש פה לישראל", מסכם נוידרפר. "כמה פעמים כבר מזמינים את ישראל להימנות עם אריות התחום, לצד מדינות ה-G8, להוביל את השינוי בעולם? זו הזדמנות אדירה שתוכל לסייע למשק הישראלי להמשיך ולהתקדם". גם כהן, אשר כאמור ראה כבר דבר או שניים במרוצת השנים, אופטימי. "אני מאמין שבעוד 10 שנים נראה את קרנות ההשקעה הגדולות משקיעות סכומים משמעותיים בקרנות האימפקט. גם כשהתחלנו עם קרנות ההון סיכון בשנת 1972, לקח עשור עד שהגענו לפעילות בהיקף מיליארד דולר. כשעזבתי את הקרן היא כבר ניהלה 10 מיליארד. שינויים תפיסתיים לוקחים זמן, וזה בסדר. אבל אין לי ספק שאנחנו בכיוון הנכון".