המובילות על המסך: הנשים החזקות של התקשורת בישראל

מאת: אופיר פרימט, אירית אוליצקי, מעין זיגדון, אהוד כהנים, תומר ורון ועדי דקל קורן

תאוריות וגישות שונות מייחסות לתקשורת כח עצום בהבניית סדר היום של המציאות.האזרחים מעצבים את עמדתם וגישתם על פי אותו סיקור במדיה. אם אכן לתקשורת יש את הכוח והעוצמה המיוחסים לה, או אפילו חצי מהם, חשוב שיהיה לה ייצוג נכבד של הקול נשי בחברה. הנה לפניכם, 6 נשות התקשורת החזקות על מסך הטלוויזיה, על דפי העיתון או מאחורי הקלעים.

1. אילנה דיין – עיתונאית

טלעד, רשת, קשת. לפעמים נדמה שגם אם ערוץ 2 ייסגר, אילנה דיין עוד תישאר שם, מגישה את תוכנית התחקירים שלה. בשנה הקרובה תציין "עובדה" את עונתה ה־20, והאופן הנון שלאנטי כל כך שבו הפכה לישות טבעית בנוף הטלוויזיוני – זה שכולל את "האח הגדול" ו"כלוב הזהב" – הוא בהחלט הישג מרשים. מי שמחזיקה את כל המבנה המורכב על גבה – באישיותה וגם בתדמיתה הטלוויזיונית – היא דיין.

בניסיונה, במבט הבלתי מתרשם של זו שראתה הכל ובתדמית מהונדסת שנבנתה בדקדקנות על פי הסטנדרט האמריקאי, כולל משפטי מפתח מסוג "עוד דקה נשוב", מייצגת דיין את האופן שבו הציבור מבקש לצרוך את העיתונאים שלו – מקצוענים, בלתי מתפשרים ושאינם מוכנים לקבל "לא" כתשובה.

לכתבה המלאה

2. גלית חמי – עורכת ראשית של כלכליסט

באופן כמעט תמוה, בהנהגת העיתונות בישראל לא פועלות כמעט נשים. גלית חמי יוצאת דופן בזירה הזאת, ועל אחת כמה וכמה בזירה הכלכלית. חמי, העורכת הראשונה של כלכליסט, יצרה מוצר עיתונאי שאיכותו הפכה לקונצנזוס גם בקרב המתחרים, תוך הצלחה תוכנית ועסקית. גם היום המוצר שהיא מציעה הוא אולד סקול מבחינה עיתונאית – עשיר בסקופים, בפרסומים ראשונים ובלעדיים ובעבודה עיתונאית של ממש, במקביל לחדשנות מתמשכת במדיום, בפלטפורמות ובשימוש בפרינט.

"מיעוט נשים בשכבות הניהול העליונות אינו מאפיין רק את ענף העיתונות בישראל, אלא כמעט את כל הענפים במשק", אומרת חמי. "הנוכחות של נשים בתפקידים הבכירים לוקה בחסר, בין אם זה בתפקידי ניהול בכירים במגזר העסקי, הפרטי ובין אם זה בציבורי, כולל אפילו בכנסת. בעיתונות, לפחות, על אף שמדובר בעבודה תובענית, הנוכחות של נשים גבוהה יחסית לממוצע במשק: אצלנו בכלכליסט היחס עומד כמעט על 50:50. גם זה משהו שיש להתגאות בו".

לכתבה המלאה

גלית חמי | צילום: אוראל כהן

3. אורלי וילנאי – עיתונאית

למרות שאורלי וילנאי, 40, העיתונאית החברתית־אקטיביסטית, המשיכה גם השנה לנהל מדי יום את מלחמתם של המוחלשים והנדכאים, דווקא מצבה הבריאותי היה זה שגנב לה את ההצגה. "זוג או ילד", הסרט הדוקומנטרי שלה ושל גיא מרוז, בן זוגה לחיים ולעשייה, שהחל כתיעוד אישי של מאמציהם להביא לעולם ילד משותף בטיפולי פוריות, הסתיים בהפלה כואבת ושני אירועי לב של וילנאי.

מי שהרעידה את אמות הסיפים בתחילת דרכה העיתונאית בערוץ הראשון, כאשר התפטרה וחשפה הקלטות של ג'ו בראל, מנכ"ל רשות השידור בזמנו, כשהוא לוחץ עליה לצנזר את כתבותיה, והמשיכה לאורך השנים בתחקירים חברתיים נוקבים בתוכניות כמו "עובדה" ו"המשמר האזרחי", מייצגת כיום בגאון את העיתונות החדשה, כזאת שמנהלת דו־שיח ישיר ובלתי אמצעי עם הצופים.

לכתבה המלאה

4. איילה חסון – עיתונאית

איילה חסון מודה שהעבודה שלה כעיתונאית היא בגדר מאבק יומיומי. "אני נאבקת באופן קבוע ולאורך כל הדרך על כך שהכתבות והתחקירים שאני עושה יתפרסמו", היא אומרת לפורבס.

אך כעיתונאית ותיקה היא כבר מנוסה בלא מעט קרבות פנימיים בתוך המערכת העיתונאית בה היא עובדת: אחד המאבקים החריפים ביותר שניהלה באחרונה היה על פרסום גילויים חדשים בפרשת הרפז. חסון, שחשפה את מסרוני הטקסט שהחליפו ביניהם בועז הרפז ורונית אשכנזי, אשתו של הרמטכ"ל לשעבר, מודה שפרסום העובדות החדשות בפרשה המסעירה לווה בכאב ראש רב. "הפרשה הזאת הייתה עבורי מאבק לא פשוט", היא מספרת. "היו כוחות איתנים שניסו לעצור את הפרסום, להכפיש את שמי ולערער. כוחות בתוך המערכת הצבאית וגם מבחוץ – כולל בתקשורת".

לכתבה המלאה

5. רותם שדות – עורכת ראשית במקור

"לפני שידור התחקירים אני לא ישנה", מספרת רותם שדות, העורכת הראשית של "המקור", תוכנית התחקירים של ערוץ 10. "זו תחושת אחריות מאוד כבדה וזה לא קל. אנחנו נוגעים בתוכנית בגורלות של אנשים ואנחנו מתייחסים לזה בכובד ראש".

בשנים האחרונות הייתה המקור אחראית על לא מעט רעידות אדמה בקרקע הפוליטית; אם זה התחקיר שקיבל את השם "ביבי־טורס" וחשף את נסיעותיו של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו לחו"ל במימון תורמים פרטיים; התחקיר על אביגדור ליברמן שחשף הזרמת כספים מארגוני קש; או התחקיר ששודר בפברואר האחרון על התנהלות העיתון "ישראל היום". יותר מכל, מי שמזוהה עם התוכנית הוא העיתונאי והמגיש רביב דרוקר, שנחשב כיום – בעידן שבו התחקיר העיתונאי הפך כמעט למיצג ארכיוני – לאחד העיתונאים המשפיעים ביותר בישראל.

לכתבה המלאה

רותם שדות | צילום: סיוון פרג'

6. פרידה ג'אבר בראנסי – עורכת ראשית של קבוצת פנורמה

ג'אבר, 35, עורכת ראשית בקבוצת התקשורת פנורמה החולשת על פני תאגיד הפונה ליותר משני מיליון צרכנים, היא אשת התקשורת החזקה ביותר במגזר הערבי בישראל.

פנורמה הוקמה בשנת 1986 על ידי אביה של ג'אבר בראנסי, העיתונאי בסאם ג'אבר, שהיה בעברו כתב רשת ב'. כיום נחשבת המשפחה, הגרה בטייבה, לאחת העשירות במגזר הערבי בישראל, וגם אחיותיה של ג'אבר בראנסי נמצאות עמוק בתוך העסק המשפחתי.

לשבועון המודפס הנושא את שם הקבוצה הצטרף בשנת 2002 אתר האינטרנט פאנט (Panet), שהפך במהרה לאתר המוביל במגזר בארץ ואף לאחד האתרים הערביים המובילים בעולם. לפני כשנה הצטרף לקבוצה פורטל המיועד לנשות המגזר, החלטה שנבעה מהרצון להתרחב ולתת מענה למחסור בכלי תקשורת שמדבר בשפתן של נשות המגזר.

לכתבה המלאה