|
הנפילה של שי אגסי השנה הייתה קשה וכואבת. רגע אחד הוא נחשב ליזם מבריק, גאון מחשבים שהתעשר בגיל 33, חבר הנהלת SAP העולמית, אחד מ־100 האנשים המשפיעים בעולם של מגזין טיים, אחד מעשרת המנהיגים הבולטים בעולם של כתב העת סיינטיפיק אמריקן, מי שזכה לחיבוק חם מנשיא המדינה שמעון פרס ומראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מי שמשלב באישיותו את יצחק רבין והנרי פורד – לפי הניו יורק טיימס. רגע לאחר מכן – הוא המנכ״ל המודח בבושת פנים, המגלומן ששכח להתחבר למציאות וגרר את החברה שהקים לתחתית. החלום ושברו.
במארס השנה הצליח אגסי להעלות לכביש את מושא חזונו, המכונית החשמלית של בטר פלייס. זה לקח חמש שנים ועלה 750 מיליון דולר. אגסי הוכיח את כוחו ביחסי ציבור ובפתיחת דלתות, גייס את המיליארדר עידן עופר ואת נשיא רנו־ניסאן קרלוס גוהן, השיג הנחה יוצאת דופן במיסוי ובלעדיות על מערכת ההטענה, אבל גם צבר הפסדים שהגיעו לכחצי מיליארד דולר והתחייבויות רבות שספק אם החברה תעמוד בהן.
אגסי | צילום: רויטרס
קל לתמצת את הנפילה של אגסי: אנשים לא קנו את המכונית. רבות מהבטחותיו לא התממשו. לא עלו לכביש 100 אלף מכוניות עד סוף 2010 (למעשה, נמכרו פחות מ־500 עד היום); המכונית לא זולה יותר ממכונית בנזין; העלות השוטפת לא זולה בהרבה מבנזין; לא הוקמה רשת של 120 תחנות הטענה בישראל; לא הוקם מפעל סולארי לייצור חשמל בירדן; לא הוחזרה ההשקעה בחברה בתוך 18 חודשים. השאלה שנותרה תלויה באוויר היא האם בטר פלייס אחרי אגסי תצליח לצבור מומנטום, או שתסיים את דרכה מרוקנת ודוממת.
|
|
