|
הכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של המאיון העליון נעמדה בשנת 2011 על 183,970 שקל כך שאחרי מסים מרוויח המאיון העליון בממוצע 105,885. מול הנתון הזה עומד ההכנסה החציונית בשנת 2011 שעומדת על 6,268 שקל אחרי מסים, כך עולה מפרק נוסף של מנהל ההכנסות באוצר שמתפרסם היום בפומבי רק לאחר שנחשף שוב.
על פי הדו"ח עולה כי הכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של המאיון העליון של העצמאים עמדה בשנת 2011 על 441,898 שקל כך שאחרי מסים נשארו בכיסים 276,225 שקל בכל חודש.
עוד עולה כי 49.7% מהעובדים בישראל היו מתחת לסף המס בשנת 2011. לפי הנתונים, מדובר ב-52.2% מכלל השכירים במשק וב-33.8% מהעצמאים. בשנת 2012 עלה שיעור העובדים שלא מגיעים לסף המס ל-52.3%.
רבע מהעובדים בישראל משתכרים 7,000-14,000 שקל בחודש ורק 3% משתכרים מעל 35 אלף שקל בחודש (כ-104 אלף עובדים). 58% מהעובדים בישראל משתכרים פחות מ-7,000 שקל בחודש.
צילום: רויטרס
חלוקת ההכנסות
בשנת 2011 1.8% מהעובדים, שהם כ-64,000 איש השתכרו בכ-40,000 שקל בחודש ומעלה והם ריכזו כ-13% מההכנסה ברוטו. אותו חלק שילם לשירותי הביטוח הלאומי ומס הבריאות כ-16% בלבד בשל הגבלת תשלומים אלה בתקרה. מדרגה אחת למטה, כ-6% מהיחידים, שהשתכרו בין כ-21,000 לכ-40,000 שקל לחודש ריכזו כ-20% מההכנסה ברוטו ושילמו כ-27% מסך תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. כ-8% מהיחידים, שהשתכרו בין כ-14,000 לכ-21,000 שקל לחודש ריכזו כ-16% מההכנסה ברוטו ושילמו וכ-20% מסך תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.
העשירון העליון בישראל (העשירון העשירי), כלומר 10% מהעובדים הישראלים חולשים על 40.1% מעוגת ההכנסות הלאומית (ברוטו), כמעט כמו הנתח שלוקחים עשירונים 6-9 – אותם עובדים שההכנסה החודשית שלהם נעה בטווח הרחב שבין 8,200 שקל ל־17 אלף שקל בחודש ברוטו.
במבט כולל יותר, בעוד שהעשירון העליון (10% מהעובדים) לוקח 148 מיליארד שקל מעוגת ההכנסות, חברי עשירונים 6-9 (40% מהעובדים) לוקח מאותה עוגה 161 מיליארד שקל.
ההבדל המגדרי
בשנת 2008 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של גברים הייתה גבוהה בכ-68% מהכנסתן של נשים . על פי כלכלני האוצר יש בנתון הזה בכדי להצביע על אפליית נשים בשוק העבודה אך הם מדגישים כי אין לשלול גם גורמים כלכליים אחרים (לדוגמא, ממוצע שנות ותק גבוה יותר אצל גברים).
בשנת 2011, 3 שנים לאחר מכן, ניתנה ההוכחה לכך שמערכת המיסוי יכולה להיות כלי פרוגרסיבי יעיל כאשר הכנסתם הממוצעת נטו של הגברים הייתה גבוהה יותר ב-50.8% מזו של הנשים. הגורם העיקרי לצמצום הפער על פי האוצר הינו מס ההכנסה הפרוגרסיבי.
צילום: מרק ישראל סלם
גיאגורפיה תחילה
על פי הנתונים עולה האוכלוסייה במרכז הארץ עובדת יותר, משתכרת יותר, וכתוצאה מכך, משלמת יותר מיסים משאר האזורים.
בשנת 2011, אזור המרכז ריכז כ-41% מסך האוכלוסייה עם הכנסה ממוצעת של כ-11,000 שקל לחודש. אזור זה היה אחראי על 57.8% מסך גביית מיסים ישירים.
בקצה השני נמצא אזור הפריפריה, הוא ריכז כ-31% מסך האוכלוסייה שהשתכרו בממוצע כ-7,500 שקל לחודש. אזור זה ריכז 20.2% מסך גביית מיסים ישירים. ובאמצע נמצא אזור "מרכז- פריפריה". אזור זה ריכז כ-28% מסך האוכלוסייה עם הכנסה ממוצעת של כ-9,000 שקל לחודש. הכנסתם של תושבי אזור "מרכז-פריפריה" היוותה 22.8% מסך ההכנסות ברוטו, והם שילמו 22.0% של מיסים ישירים.
גם הגיל כמובן משחק תפקיד, ההכנסה הממוצעת ברוטו עולה תחילה עם הגיל ומגיעה לשיא של כ-13,000 שקל לחודש בגילאים 45-64, לפני שהיא יורדת בגילאים מבוגרים.
האוכלוסייה בשתי קבוצות הגיל 35-44 ו-45-54 היוותה כ-38% מסך היחידים שלהם (כ-1.4 מיליון) ואלה ריכזו כ-49% מסך ההכנסות ברוטו של כלל העובדים.
|
