|
למי שעוד היה ספק ביחס לכתובת לניפוח בועת הדיור, בא ספרו החדש של הנגיד לשעבר דוד קליין ומטיל את מרב האחריות על הנגיד הקודם סטנלי פישר. לד"ר קליין אין ספק שהריבית האפסית הריצה את הציבור להשקעה בדיור.
כל זה ידוע וכבר נכתב. באוצר יכלו לנצל את דברי ד"ר קליין ולהשתלח בבנק ישראל.
רק בשבוע שעבר, כשדומה היה שתהליך הפחתת הריבית נבלם, הורידה הנגידה את
הריבית ב־ 0.25% נוספים והוסיפה שמן למדורה. קרנית פלוג, כמו פישר, קשובה
פחות לשוק הנדל"ן ומתמקדת בתעשייה, שתרומתה לתוצר ולתעסוקה מהותית יותר.
השבוע בכנס דה־מרקר הזהירה הנגידה שאם הביקושים יימשכו, תשקול הטלת מגבלות
נוספות על שוק המשכנתאות. מנתונים שחשפה השבוע מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, התברר שמחירי הדיור מהווים 25% מסל ההוצאות למשפחה, העומד על 13,496 שקל בחודש. הנתונים נכונים ל־ 2010 , כך שהיום המצב גרוע יותר. מנכ"ל בנק איגוד הפורש, חיים פרויליכמן, מעריך שמחירי הדיור גבוהים בכ־ 20% מהמחיר המכונה "שיווי משקל".
בינתיים אף אחד לא מחכה שפתרונותיו של שר האוצר יאיר לפיד יבשילו. סוגיית הדיור
מהווה חומר בעירה מצוין לתדלוק המתקפות עליו, כיוון שהוא ניצב בחזיתה. שלשום נערך כינוס חירום של פורום התכנון, שכותרתו משבר הדיור. לאירוע הוזמנו נציגי אגף התקציבים, שסירבו להגיע.מאידך, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, השתתף, וכמובן גם השר לשעבר משה כחלון, שהשבוע בישר על חזרתו לפוליטיקה.
כחלון ממצב את עצמו במשבצת המושיע הכלכלי־חברתי, וסוגיית מחירי הדיור היא הדלק הממריץ אותו. אם עד הבחירות הבאות המחירים לא יירדו, מפלגת כחלון החדשה תלבלב בעיקר על חשבונה של יש עתיד. שלשום יצאה לדרך גם שדולת הח"כים בראשות סתיו שפיר, יחיאל בר ואורלי לוי־אבקסיס להגנה על שוכרי הדירות. הם יוזמים חקיקה לפקח על מחירי השכירות המאמירים. באוצר נשקלים מנגד תמריצי מס לקרנות נדל"ן מסוג " REIT " שישקיעו בדיור להשכרה.
# # #
בשבוע הבא ישלים לפיד את שנת כהונתו הראשונה כשר אוצר. לוח הזמנים פועל לרעתו. מחירי הדיור מבחינתו הם הקרב על הבית, ולכן הוא מגלה אפס סובלנות למכשולים שבדרך – וכאלה יש למכביר. התוכניות שגיבש שאפתניות: הסכמי גג עם רשויות מקומיות לבניית מאה אלף יחידות דיור במרכזי ערים, כולל פינוי מחנות צה"ל, והליך חקיקה נוסף בשיתוף משרדי השיכון והפנים שיאפשר הפקעת קרקעות מחקלאים ללא צורך בניהול מו"מ. לחקלאים יוצע פיצוי, אך אם יסרבו ההפקעה תיכפה עליהם. באוצר גם מנסים לפתות ראשי ערים באמצעות תשלום מענקים מיוחדים עבור בנייה מוגדלת.
כל זה טוב ויפה, אלא שהבשלת הצעדים עלולה להתארך עד שלוש שנים ובינתיים הבחירות הבאות יהיו בפתח. לזוגות הצעירים הנאנקים תחת הנטל אין זמן, והאוצר חייב להציג פתרונות דחופים. על רקע זה בקרוב יופעלו צעדים ממוקדי מטרה להקלת הנטל: המטרה היא מצד אחד להפחית את כדאיות הרכישה של דירות יד שנייה, ובמקביל להקל את נטל הרכישה על זוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה.
הזמן פועל לרעתו. לפיד | צילום: רויטרס
אז מה עושים? החזרת המע"מ לרוכשי דירות הוצעה על ידי שר השיכון אורי אריאל, אך זו בעייתית. עלותה נאמדת בשלושה־ארבעה מיליארד שקל. שנית, כיצד האוצר, הנלחם במע"מ הדיפרנציאלי, יאשר הטבת מע"מ נוספת?
בכל מקרה המע"מ לרוכשים, כמו הפטור ממע"מ באילת, לא יגולגל במלואו לקונים. האפשרות שנבדקה להפחתת הריבית לזכאים מ־ 3% ל־ 2% , כמוה כניסיון לכבות את
שריפת המחירים בבנזין. מבין כל החלופות הומלץ על דעת היועץ המיוחד לקבינט הדיור
אורי שני, וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, לאמץ את פתרון "מחיר המטרה".
האוצר יקבע את מחיר היעד לדירות בקרקעות שבבעלות המינהל, והקבלנים יציעו במכרז את המחיר עבור הקרקע. 80% מהדירות ייועדו לכ־ 6,000 זכאי משרד השיכון. הדירות יימכרו בהנחה של 15% , והזכאים יקבלו אישור שיזכה אותם בהטבה של 120 אלף שקל.
העלות נאמדת ב־ 1־ 1.5 מיליארד שקל, אבל באוצר מעריכים שההוצאה לא תעלה על חצי
מיליארד שקל. נזכיר שמענקים של מאה אלף שקל לרכישת דירות בפריפריה ניתנו לפני
שלוש שנים על ידי שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס. 60 אלף שקל הועברו לרוכשים ו־ 40
אלף לקבלנים. אלא שתוכנית אטיאס היטיבה עם הקונים בשוליים ולא בלמה את המחירים.
הפעם, הפחתת מחיר הדירה החדשה תלחץ גם את מחירי הדירות מיד שנייה.
הטיפול הכירורגי בדירות יד שנייה יקבל טיפול משלים: הגדלת מס הרכישה לדירה
שנייה או שלישית. הגדלת המס והחשש מירידת מחירי הדירות ימריצו את המשקיעים
הספקולטיביים למכור את הדירות. למרות הספקנות שהושמעה השבוע בענף
הבנייה ביחס לסיכויי ההצלחה, באוצר משוכנעים שהפעם תשיג התוכנית את היעד.
קבינט הדיור שאמור היה להתכנס השבוע לאישורה יקיים את הישיבה ב־ 24 במרץ,
לאחר שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מארה"ב. במשרד השיכון ובאוצר מעודדים מפרסומי הלמ"ס על הגידול בקצב התחלות הבנייה ב־ 2013 , שהסתכם ביותר מ־ 43 אלף ושעשוי להגיע למספר היומרני של 47 אלף. הנגידה פלוג מגלה אופטימיות זהירה ומקווה שזו
תחילתה של מגמה. עצם הפרסומים על אודות צעדים וציפיות הציבור שהפעם באמת משהו
עומד להשתנות, יביאו לשינוי המיוחל.
גן העדן הפנסיוני
למרות ההכחשות בדבר הכוונה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה לגברים מ־ 67
ל־ 70 ולנשים מ־ 62 ל־ 64 , הרוחות עדיין לא נרגעו. מקור התסכול הוא שבמקביל לפגיעה
המסתמנת במאות אלפי מבוטחים חסרי הגנה (אגב לאן נעלמה ההסתדרות), תמשיך קבוצה של יותר מחצי מיליון מעובדי המגזר הציבורי לקבל פנסיה מבוטחת.
אבל יש קבוצה של עשרות אלפי מבוטחים במגזר הפרטי שימשיכו לחיות בגן עדן. מדובר
במבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות, המאוזנות אקטוארית. הסיפור הולך כך: הקרנות
הוותיקות שזכו לתנאי חיסכון פנסיוניים מועדפים נסגרו למצטרפים חדשים בתחילת
1995 ובמקומן נפתחו החדשות.
עשר שנים מאוחר יותר הפעיל שר האוצר דאז בנימין נתניהו את הרפורמה בחיסכון
הפנסיוני, בתואנה שצריך להציל את הקרנות הגירעוניות. התוכנית כללה תספורת חסרת
תקדים של כ־ 30% – למעלה מחצי מיליון מבוטחים. במסגרתה הועלה גיל הפרישה
לגברים מ־ 65 ל־ 67 ולנשים מ־ 60 ל־ 62. הפרשות המעסיקים והעובדים לחיסכון
פנסיוני הוגדלו, נקבע תשלום דמי ניהול על ידי הגמלאים וגזירות נוספות.
אבל היו כמה קרנות "מאוזנות" שחמקו מהגזירות. אברהם הירשזון, יו"ר ועדת הכספים
של הכנסת לשעבר, לחץ, ובאוצר הוחלט להחריג את מבוטחי הקרנות המאוזנות. אחת
מהן הייתה קרן "העל" של הסתדרות העובדים הלאומית, שהייתה מחוברת להירשזון. אחרות
היו "קרן גלעד" של עובדי המגזר הדתי ו"קרן עתודות" של הקיבוצים. בעוד מבוטחים
במבטחים, במקפת ובקג"מ ספגו את המכות הקשות, קרנות "המקורבים" צחקו כל הדרך
לפנסיה.
גיל הפרישה יועלה? | צילום: shutterstock
מהאפליה לטובה נהנו 19,400 מבוטחי קרן "עתודות" מבוטחים (חברי קיבוצים) ועוד
4,800 מקבלי פנסיה. בקרן "גלעד" כ־ 10,000 מבוטחים הכוללים את עובדי אוניברסיטת
בר־אילן, הפועל המזרחי, תנועת אמונה ועובדי מוטורולה ועוד, שחמקו מהגזירות ופורשים לפנסיה בגיל 65 .
לפני שלוש שנים נמכרה קרן "העל" שנהנתה מהטבות דומות לבית ההשקעות פסגות. הנהלת הקרן, שרצתה לקבל מהאוצר רשת ביטחון פיננסית שתעניק ביטוח מירידת
התשואות, הייתה מוכנה בתמורה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה ל־ 67 . מנכ"ל "גלעד",
יואב ערמוני, בגיבוי יו"ר הדירקטוריון שאול יהלום, ניסו לפני חודשים אחדים להוביל
מהלך דומה ולקבל באותם תנאים את רשת הביטחון.
אלא שבדירקטוריון "גלעד" לא אהבו את יוזמת המנכ"ל ונעמדו על הרגליים האחוריות.
את המאבק הוביל חבר הדירקטוריון, אחיעזר שאקי, בגיבוי מקצועי של מאיר שביט, הממונה לשעבר על שוק ההון באוצר. ההנהלה מצדה הצטיידה בחוות דעת נגדיות של פרופ' אמיר ברנע ובן ציון זילברפרב. בסופו של דבר טורפד המהלך לשמחתם של מבוטחי "גלעד". עדיין לא ברור עוד כמה שנים יחיו מבוטחי "גלעד", "עתודות" ואחרים בגן העדן הפנסיוני, ומה יקרה אם החקיקה תשונה וגיל הפרישה יועלה בצורה גורפת ל־ 70 .
הזדמנות פז
השבוע נחשף כי איש העסקים צדיק בינו בוחן את מכירת חברת האנרגיה פז. בינו הוא
איש עסקים לא שגרתי הרואה כמה צעדים קדימה. גם הפרסומים בעיתוי הנוכחי אינם
מקריים. "הכל בשליטה", הוא נוהג לענות לשאלה "מה העניינים?".
בחודשים שלפני אישור חוק הריכוזיות השקיע בינו מאמץ יוצא דופן במטרה לטרפד
את החלת החוק עליו, כך שיהיה רשאי להחזיק הן בפז והן בבנק הבינלאומי. בעבר
הניב מאמץ כזה תוצאות, אלא שהפעם, שלא כהרגלו, הוא לא הצליח. הנגיד לשעבר סטנלי
פישר סימן מראש את הבינלאומי כקורבן לחוק הריכוזיות, ושום מאמץ לא סייע לשינוי
רוע הגזירה.
על רקע זה ומסיבות נוספות הגיע בינו למסקנה שאין טעם בהמשך החזקותיו – לא
רק בפז, אך גם בבינלאומי. לו היה יכול, הוא היה מעמיד מיידית על המדף גם את השליטה
בבנק, אלא שנכון להיום שום משקיע נורמלי לא יעז להתקרב לבנק המפוקח מכל צדדיו
ועבריו.
בינו התחיל במכירת מניות שאינן חלק מגרעיני השליטה בחברות. הוא מכר בבורסה
חלק ממניות פיבי (בעלת הבינלאומי) וחלק ממניות פז. בהמשך החל במשיכת דיווידנדים.
היקף המימושים בשנה האחרונה נאמד ב־ 850 מיליון שקל.
מוכר. צדיק בינו | צילום: יח"צ
מדוע הוא מעוניין למכור? זה אינו קשור להפגנה שארגן השבוע מול ביתו חנוך ליבנה,
יו"ר ועד עובדי הבינלאומי. בינו אינו מתרגש מהפגנות כאלה. זה גם לא נוגע לבעיות
נזילות. הונו של בינו הוערך השבוע על ידי המגזין הבינלאומי "פורבס" ביותר ממיליארד
דולר. הנתונים לא הוכחשו. בינו הוא אחד הנזילים ביותר בישראל. איש העסקים יוצא הדופן
הגיע למסקנה הפשוטה שהוא מיצה את עצמו ושווה כעת למכור.
פז החלה לפני שנתיים סבב השקעות ענק (בין השאר בבית הזיקוק באשדוד) שהושלם.
על רקע סימני ההאטה ב־ 2014 , ההשקעות לא יתחדשו. גם עודף הרגולציה בפז (שחיקת
מרווחים, תקני איכות סביבה) ובבינלאומי (הפיקוח על העמלות) מוציאים את החשק
לעסקים.
בינו יחגוג השנה 70 . אף על פי שאצלו הכל בשליטה, על דבר אחד הוא עדיין אינו
שולט למרבה תסכולו, וזו תוחלת החיים. לפני חמש שנים הוא הסדיר את העברת הבעלות
על החברות לילדיו. גיל בינו, בנו הבכור, אינו מעוניין לשלוט בעתיד בבינלאומי או בפז.
הבן מסביר שאין סיבה לשלם פרמיית שליטה בשעה שאפשר להישאר אלמוני ולהחזיק
ב־ 4.9% . גיל בינו אינו צדיק בינו, ויפה שהוא מבין את זה.
אז מתי תושלם המכירה? זה יכול לקרות מחר בבוקר, באותה מידה שהמהלך יושלם
רק בעוד שש שנים (שהוא פרק הזמן המרבי המותר לפי חוק הריכוזיות). המערכת
הפיננסית והבנקאית תפסיד איש עסקים חריג בנוף שאין רבים כמוהו?
השכר בדרך לפיקוח
אחד המושבים המעניינים בכנס הפיננסים של דה־מרקר השבוע היה פאנל על שוק הביטוח בהנחיית מירב ארלוזורוב. שלושה מחברי הפאנל סיפקו את הסחורה: המפקחת על
הביטוח דורית סלינגר, מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן ומנכ"לית מגדל אחזקות ענת לוין. המפקחת טענה שמדיניות התגמול הנוכחית בגופים המוסדיים אינה משקפת את אחריותם החברתית, והזהירה כי אם המסרים לא יופנמו, לא תהיה ברירה אלא להדק את הפיקוח.
מנכ"ל כלל ביטוח כמעט התפקע מכעס. דומה שהטלטלות בחברה השאירו עליו את חותמן. הוא דיבר בפאתוס ויצר את הרושם שענף הביטוח כבר נמאס עליו והוא בדרך החוצה. כהן הצדיק את התשלומים וטען שחלק הארי של התשלום מבוסס על ביצועים. המפקחת, שבתום דבריה התיישבה לידי, הגיבה בשקט כשאמרה שאולי לא תהיה ברירה והיא תיאלץ ליזום טיפול נוסף בנושא השכר.
מי שהפתיעה בקור רוחה (מצרך חיוני אצל שלמה אליהו הבוס) הייתה לוין. מנכ"לית מגדל אחזקות, שעבדה בעבר אצל כהן כשניהל את מגדל, הפגינה מצב רוח מבודח והעירה לעברו: "תגידו, הוא לא חמוד?". מעניין אילו טענות על סקסיזם היו נשמעות לו הערה כזאת הייתה משוגרת מגבר לאישה. בהמשך הוסיפה שהמשקיעים המוסדיים פועלים לפי הסמכויות ואם הדבר לא נראה למישהו, היא מוכנה להחזיר את הכדור למגרש המפקח.
|
