|
לאחר שחטף ביקורת נוקבת על הצהרתו לפני ימים אחדים כי לארה"ב אין אסטרטגיה מול דאעש, הציג אובמה בנאומו אתמול, ביום הזיכרון ה-13 לפיגועי ה-11 בספטמבר, משנה סדורה לגבי תוכניתה של ארה"ב להילחם בארגון המדינה האסלאמית.
אובמה הציג אסטרטגיה שכללה בקשת מימון מהקונגרס לחימוש ואימון כוחות אופוזיציוניים בסוריה, בקשה לאישור תקיפות אוויריות נוספות בעיראק ואולי אף בסוריה, מחויבות להמשך המאבק בטרור ולעזרה הומניטרית.
ואכן, אלה הם מרכיבים חיוניים למאבק נגד דאעש ובהתחשב בהתנגדותו הנחרצת לשלוח חיילים אמריקאים לקרב, זהו צעד בכיוון הנכון. אבל זה לא מספיק, אובמה צריך לעשות עוד. הוא חייב להראות שהרעיונות שלו אכן עומדים לעבוד. בעבר היו לארה"ב את החיילים בשטח על מנת להבטיח את ניצחונה וזה עבד במשך עשורים שלמים. האם אפשר לוותר על המרכיב הזה?
אובמה. שם את יהבו על התקיפות האוויריות. האם זה יספיק? | צילום: רויטרס
נקודת תורפה נוספת באסטרטגיה הזו היא שארה"ב עומדת להשקיע באופן משמעותי בתשתית הפוליטית העיראקית, צעד שיכול להיות חרב פיפיות. גם בסוריה לא ברור מי המועמדים הטובים ביותר ללחום בדאעש וארה"ב מסתכנת בחימוש של אויבה העתידיים, בדיוק כמו שקרה באפגניסטן בשנות ה-80.
והשאלה הכי גדולה היא האם האסטרטגיה הזו המתבססת על חיזוק האופוזיציה לדאעש בגיבוי התקפות אמריקאיות אוויריות, יכולה באמת להשמיד את דאעש ולא רק לשחור אותו? זו שאלה שהאמריקאים והעולם צריכים לשאול את עצמם.
הנאום הלילה הציג נשיא נחוש ומחויבותו לבניית קואליציה רחבה נראית מבטיחה – אחרי הכל המדינות שעשויות להפסיד הכי הרבה, הן אלה שדאעש נמצא בשטחן או בשעריהן. יחד עם זאת, מדיניות החוץ של הנשיא אובמה עד כה היתה לוקה בחסר במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הרע. המדיניות שלו בשש השנים האחרונות החלישה את עמדתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית והעלתה את השאלה האם ארה"ב צרכיה להמשיך להיות האומה שהעולם לא יכול בלעדיה. מהסיבה הזו הציבור האמריקאי צריך להמשיך ולדחוק בנשיא אובמה להבהיר את מדיניותו במזרח התיכון בכלל ובהקשר של המאבק בדאעש בפרט. הלילה הוא הוכיח שהוא מסוגל להיות נחרת, אבל יש לו עוד דרך ארוכה לעבור.
|
