|
ג'ף ויינר לא מעוניין לדבר על פייסבוק. "אני לא מתכוון להיכנס להשוואות מולם״, הוא מצהיר. ובכל זאת, כמה דקות לאחר הכרזתו הנ״ל, קם מנכ״ל לינקדאין מכיסאו, ניגש ללוח הלבן ומשרטט במרץ דיאגרמה שרשתות הענק החברתיות האחרות לא יכולות להתחרות בה. כדי להראות כיצד לינקדאין עושה כסף, משרטט ויינר שלושה מעגלים בעלי מרכז משותף. החיצוני מייצג מינויים, הבא אחריו שיווק ופרסום. במרכז נמצא המעגל העשיר ביותר, המהווה את ההזדמנות הצומחת במהירות הגדולה ביותר עבור לינקדאין: הפיכת 161 מיליון הפרופילים של החברים באתר לגרסת המאה ה־21 של "פנקס שחור קטן״, שכל מגייסי העובדים בכל החברות בעולם לא יוכלו לחיות בלעדיו. "זהו מרכז המטרה״, הוא מכריז. בזמן שעשיתם לייק תשומת הלב בתחום הרשתות החברתיות הופנתה לאחרונה כמעט באופן בלעדי לפייסבוק – על 900 מיליון משתמשיה, הסלבריטאי שמנהל אותה וההנפקה רצופת החתחתים שלה. בחודש הראשון שלאחר הנפקתה הידרדרה מניית פייסבוק בשיעור מביך של 17%. בינתיים, כמעט איש לא שם לב שהמניות של לינקדאין זינקו השנה ב־64%. חולל מהפך בתעשייה שלמה. ויינר | צילום: רויטרס לדברי מארק מיי, מברקליס קפיטל, לינקדאין נמצאת על המסלול הישיר להכנסות של 895 מיליון דולר ולרווח נקי של 70 מיליון דולר – צמיחה של 71% ו־100% בהתאמה לעומת 2011. כשויינר הצטרף ללינקדאין, לפני שלוש וחצי שנים, התמונה הייתה שונה: החברה הציגה הפסדים שנתיים של 4.5 מיליון דולר, שילמה את החשבונות בעיקר בעזרת מכירת פרסומות אונליין ודחפה מינויי פרימיום לעיתונאים, מנהלי קרנות גידור וכדומה במחיר נמוך של 9.95 דולר לחודש. או אז, ויינר כיוון מטרה והחל לפעול; במקום לנסות לסחוט פה ושם 20 דולר ממשתמשים פרטיים, הוא מיקד את החברה מחדש במכירת שירות עוצמתי יותר, שמיועד לציידי כישרונות של חברות, שמחירו למשתמש לא פחות מ־8,200 דולר לשנה. כיום, כדי לצוד אנשים מיומנים בעלי הישגים, משתמשות אלפי חברות ב־״Recruiter״ (מגייס), מוצר הדגל של החברה.
ויינר לא מתנצל. לטענתו, בכל פעם שהחברה מרחיבה את צוות המכירות של Recruiter ושל פתרונות גיוס אחרים, הרווח גדל: המכירות ממשיכות לעלות ולקוחות קיימים – שנלהבים מכל מה שיש ללינקדאין להציע – נשארים. החלה עונת הציד השפעתה המטלטלת של לינקדאין על תעשיית הגיוסים ניכרת במחירי המניות של חברות השייכות לגוורדיה הוותיקה בתחום. חברת החיפוש היידריק אנד סטרגלס, הפועלת בשיטות "אולד־סקול״, צנחה ב־67% בחמש שנים (זאת בהשוואה לירידה של 13% במדד S&P). גם מונסטר וורלדווייד, המפעילה לוחות מודעות דרושים אונליין, צללה ב־81%. קשה לדמיין כי בכל הנוגע לפסגת שוק העבודה, יוחלף סגנון החיפוש הישן – כלומר, פגישות פנים אל פנים לצורך איתור מנכ״לים – בגישה הממוכנת יותר של לינקדאין. בצד השני של הספקטרום, במקרה של משרות בשכר נמוך שאינן מצריכות מיומנות רבה, מודעות עבודה מספקות תוצאות מהירות יותר. בין שני הקצוות הללו נהנית לינקדאין מתחום רווחי רחב, ומסייעת באיוש משרות המצריכות מיומנות גבוהה בשכר של בין 50 ל־250 אלף דולר ויותר בשנה. ג׳ף ויחונגקו הוא עדות חיה לסיבות בגללן חברות גדולות עורגות לנתונים של לינקדאין. בבניין משרדים בדאון טאון של סן חוזה, קליפורניה, מכהן ויחונגקו כסגן נשיא לרכישת כישרונות גלובלית בחברת התוכנה אדובי סיסטמס. בעבר, טיפלו סוכנויות כוח אדם ב־20% מהמצוד שמנהלת אדובי אחר מהנדסים מומחים ואשפי דיגיטל. גישה זו הרגיזה את ויחונגקו. הסוכנויות היו יקרות וגבו לא פחות מ־20 אלף דולר עבור כל משרה שאוישה. שיעורי השימור של האנשים ששובצו באמצעותן יכלו להיות מאכזבים, אולם לא הייתה חלופה מוצלחת יותר. עובדים טובים בחברות הייטק אחרות לא הגיבו למודעות דרושים. מועמדים כאלה לא מחליפים את מקום עבודתם אלא אם מישהו מגלה אותם ומציע להם הצעה שאי אפשר לסרב לה. ואז, לפני כמה שנים, החליט ויחונגקו לקיים תחרות ציד כישרונות. זוג אחד של מגייסים השתמש בדרך המסורתית של מציאת 50 מועמדים רציניים לעבודה טכנית. זוג אחר השתמש בלינקדאין. "אלה שהשתמשו בלינקדאין סיימו בתוך כמה שעות״, הוא נזכר בחיוך. "האחרים עדיין התעסקו בזה שבועות לאחר מכן״. כיום אדובי שוכרת 70 מנויים שלRecruiter. משתמשת טיפוסית אחרת היא טרישה קולטון, שמובילה את המצוד של אדובי אחר מנהלים בתחום המדיה הדיגיטלית. באחרונה, קולטון הייתה צריכה לאייש חמש משרות. בכמה הקלקות עכבר היא הצליחה לסקור מועמדים אפשריים מ־21 סוכנויות פרסום מובילות, 15 חברות הוצאה לאור וממגוון רחב נוסף של סביבות רלוונטיות לתפקיד מנהל פרויקט. "הייתי סתם פישר קטן, אף אחד". ג'ף ויינר | צילום: Press Linkedin.com בכמה הקלקות נוספות היא הגדירה בדיוק באילו עבודות על האנשים האלה לעבוד כרגע, כמה שנות ניסיון צריכות להיות להם ומהו המיקום שלהם. כעבור כמה רגעים הייתה לה רשימה של 148 מועמדים. Recruiter הודיע לה מי מבין המועמדים כבר מכיר אנשים באדובי, לפחות ברמה שטחית. "בדרך זו אנחנו חוסכים מיליוני דולרים״, מסכם ויחונגקו בסיפוק. שלום נאמנות שורשי ההצלחה של לינקדאין לא נעוצים בטכנולוגיה אלא דווקא בתזמון, באתוס של מקום העבודה המשתנה. כאשר מנהלים כמו ויינר בן ה־42 היו מתבגרים, התיאוריה הייתה שחברות מספקות קריירה לכל החיים. יצירת פרופיל ציבורי שיכול לזכות בתשומת לבם של מחפשי עובדים נתפסה כחצופה ומסוכנת. אבל אז הגיע מבול של פיטורים, מיזוגים וזיגזג אסטרטגי. לפי הנתונים הסטטיסטיים של משרד העבודה האמריקאי לשנת 2010, האדם הממוצע החזיק ב־11 משרות במהלך הקריירה שלו, כולל מספר גדול של משרות זמניות. התוצאה: עובדים בכל רמות המיומנות הפסיקו להרגיש נאמנים למעבידים הזמניים שלהם. בניית פרופיל לינקדאין החלה להיראות דבר חכם בהחלט. בין הראשונים שתפסו את חשיבות התמורה החברתית הזו היה רייד הופמן, בוגר סטנפורד שב־2003 ייסד במשותף את לינקדאין, מתוך מחשבה שאוסף של מקצוענים המחוברים יחד ברשת מקוונת הוא דבר שבטוח יביא תועלת. "למדנו שאפשר לחולל מהפכה בתעשייה שלמה בעזרת אנשים חכמים מאוד, עבודה קשה ויישום טכנולוגיה שלא נראתה קודם לכן״, אמר הופמן לפורבס באפריל. החזון של הופמן לבש צורה בגלים. עד 2004 היו ללינקדאין מיליון חברים, והשמועות שעברו מפה לאוזן הביאו בכל שבוע יותר ויותר אנשים לאתר החינמי. חברים העלו את הניסיון התעסוקתי שלהם. הם התמודדו על בניית רשימת קשרים שהתבססה על עשרות ואפילו אלפי מכרים על רקע מקצועי, בהווה ובעבר. אנשים שנרשמו בחינם יכלו לשוטט מעט ברשימות של האחרים; אנשים שרכשו מנוי פרימיום יכלו לבצע סריקה קצת יותר מעמיקה. עם זאת, לא היה ברור מה עוד הם היו אמורים לעשות. ב־2008, כשמספר החברים בלינקדאין זינק אל מעבר ל־20 מיליון, מודל עסקי מנצח החל לקרום עור וגידים. עכשיו מסד הנתונים של לינקדאין כבר היה מועשר לא רק במתכנתים ובמשקיעים מעמק הסיליקון, אלא גם במקצוענים ברמת מיומנות גבוהה בכל התחומים מחוץ לארצות הברית. ציידי הכישרונות היו מוכנים לשלם בגדול עבור ההזדמנות להתחבר לקהילת לינקדאין. אחד מהראשונים שניסו למכור את שירות Recruiter החדש לחברות גדולות היה ניית׳ן איגן, שמנהל כיום את פיפל לינקס, חברה לפתרונות עסקיים חברתיים. בסוף 2008, כשהיה בלינקדאין, החל למכור את Recruiter ב־5,000 דולר למנוי וחשש שהלקוחות יירתעו מהמחיר. "אבל לבנקים לא היה אכפת״, נזכר איגן. "לחברות ייעוץ בכלל לא היה אכפת״. בתוך חודש לינקדאין מסרה לאיגן מחירון מחודש. עכשיו ההזמנה המינימלית כבר עמדה על שלושה מנויים, בעלות כוללת של 21 אלף דולר. במקביל, ערכה לינקדאין שינויים בצמרת ההנהלה. בתחילת 2007 גייס הופמן, המנכ״ל המייסד, את דן ניי, כדי שינסה לנהל את החברה. אבל לינקדאין לא הצליחה לעמוד ביעדים הפיננסיים שלו, ודומה היה שהיא מפזרת את האנרגיה שלה בצורה אקראית מדי בין פרויקטים רבים שפיגרו אחר לוח הזמנים, או כאלה שהיו בעלי השפעה מועטה. בדצמבר 2008 שכר הופמן את ויינר, שעבד בעבר ביאהו, כדי שיכהן כנשיא במשך כמה חודשים לפני שייכנס לכס המנכ״ל. ההתלהבות של ויינר מעסקי האינטרנט החלה כבר ב־1992, כשהיה סטודנט באוניברסיטת פנסלביניה וניסה להקים חברת שיחות ועידה ממחשב נייח במסגרת קורס יזמות. כעבור שנתיים, בגיל 24, עשה את דרכו למחלקת התכנון האסטרטגי של חברת ההפקה האחים וורנר, שם לכד את תשומת הלב של האנשים סביבו עם דוח מפורט הטוען שעל וורנר לנקוט אסטרטגיה דיגיטלית נועזת. "הייתי סתם פישר קטן, אף אחד״, נזכר ויינר. "אבל הם אהבו את הדוח״. הוא הצטרף ליאהו ב־2001 כמתלמד של טרי סמל, המנכ״ל דאז. הוא החל בפיתוח תאגידי, ולבסוף ניהל את הנכסים המפורסמים ביותר של יאהו, כולל מייל, חיפוש, ספורט וחדשות. פריצות וצרות נוספות הגישה שנקט ויינר בלינקדאין הייתה להקדיש תשומת לב רבה לניואנסים. בשבועות הראשונים שלו שם נפגש כמעט עם כל 338 העובדים של לינקדאין, אחד על אחד או בקבוצות קטנות. במקום לחזור על השגיאות של יאהו, את האסטרטגיה שלו בלינקדאין בנה ויינר סביב עשיית הדברים הפשוטים כמו שצריך – לסדר את האתר כך שלא ייפול לעתים קרובות; להריץ מבחנים רבים כדי לגלות מה המשתמשים רוצים; להחמיר בניתוח הנתונים; ואז למכור, למכור ולמכור. ויינר גיבש את הרעיון המקורי של הופמן לעיקרון בן שבע מילים: "חיבור בין כישרונות להזדמנויות בקנה מידה מאסיבי״. סיסמה זו הובילה את לינקדאין להנפקה מוצלחת במאי 2011. כיום הופמן הוא עדיין יו״ר מנהל בלינקדאין ובעל המניות הגדול ביותר בה, עם נתח של 18% השווה בערך 1.8 מיליארד דולר, אבל הוא מבלה חלק גדול מזמנו בגריילוק פרטנרס, שם הפך לאחד ממשקיעי הסיכון הפעילים ביותר בעמק הסיליקון. ויינר, המחזיק מניות בשווי של 300 מיליון דולר, עסוק כעת בלסחוט אפילו יותר את שוק גיוסי העובדים. באביב האחרון השיקה לינקדאין את טאלנט פייפליין, שירות עבור מגייסי עובדים המאפשר מעקב אחר מועמדים מעניינים שייתכן כי עדיין אינם מוכנים להחליף עבודה. לינקדאין, שיודעת שמאוד משתלם לנהל קהילה מתרחבת, משקיעה משאבים רבים במציאת דרכים חדשות לגרום לחברים החינמיים שלה לחזור. בשנה שעברה השיקה את לינקדאין טודיי, אתר חדשות מותאם אישית המאפשר לאנשים לצפות בדף פתיחה התפור עבור הקריירה שלהם. לינקדאין ממשיכה גם להרחיב את אלפי דפי הדיונים שלה, שמספקים שירות ייחודי למגוון בעלי מקצוע, החל מרואי חשבון ועד שומרים בגן החיות. "גם אם איש לא יעשה דבר כדי לשפר את Recruiter בחמש השנים הבאות, המוצר ימשיך להשתפר בכל יום״, טוען דיוויד האן, סגן נשיא לניהול מוצר בחברה. לא שללינקדאין אין בעיות. ניהול רשת חברתית שמוסיפה שני משתמשים חדשים בכל שנייה הופך אותה יעד לשימוש לרעה. במהלך יוני פרצה קבוצת האקרים רוסים את מערכת האבטחה הארגונית של לינקדאין והשיגה גישה לסיסמאות של 6.5 מיליון משתמשים. אמנם לא נראה שבוצעה כניסה לחשבונות של חברים, אך ההתקפה הדגימה את האיטיות של לינקדאין בהטמעת מערכות הצפנת הסיסמאות המתקדמות ביותר. "בסופו של דבר אתה לא מעוניין להגיב לדברים מסוג זה״, מודה ויינר, שאומר כי החברה מיד נקטה צעדים בתחום. "אתה רוצה לגרום לכך שיהיה כל כך קשה לפרוץ אליך, עד שפריצות לא יקרו״. אבל לויינר יש תוכניות גדולות יותר. הוא מעוניין להשתמש בלינקדאין ליצירת "גרף אקונומי״, שיראה את כל ההתאמות ואי ההתאמות בין המיומנויות הדרושות לכישרונות הזמינים ברחבי העולם. "יכול להיות פרופיל מקצועי לכל חבר בכוח העבודה העולמי, המונה 3.3 מיליארד איש. אם גרף אקונומי כזה היה קיים, דמיינו את כל החיכוך שהיה יוצא מהמערכת כשכל הקשרים האלה היו נוצרים״. גם פייסבוק רוצה לגייס האם "פייסבוק ג׳ובס״ יהרוג את המומנטום שצוברת הרשת החברתית המקצועית? על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, פייסבוק עובדת בימים אלה על לוח מודעות עבודה שיושק לאחר הקיץ הנוכחי. "פייסבוק ג׳ובס״ יהיה כלי שיקבץ ויאסוף מודעות דרושים של ספקי צד שלישי, יהפוך אותן זמינות תחת קורת גג אחת וייצור עבור המשתמשים בסיס נתונים של משרות, שניתן לבצע בו חיפוש. כבר ראינו כיצד ניתן למנף את הגרף החברתי של פייסבוק באמצעות מודעות דרושים ואפליקציות גיוס עובדים דוגמת בראנצ'אאוט, Work4 Labs, JobVite וגלאסדור. אפליקציות אלו משכו מיליוני משתמשים בתוך חודשים, הודות לטבעה הוויראלי של הרשת. פייסבוק אינה מתחרה בהן, אלא חוברת אליהן ליצירת פתרון חברתי מקיף לגיוס עובדים. בעוד פייסבוק מתכננת להשתמש בשירות מודעות הדרושים כדי להעלות קודם כל את רמת המחויבות של המשתמשים, היא בהחלט יכולה לשאוף לעשות ממנו כסף בסופו של דבר. זאת יכולה להיות פתיחה של מקור הכנסה נוסף עבור פייסבוק, התלויה כרגע בעיקר בפרסומות חברתיות ובתשלומים וירטואליים. לפייסבוק יותר מ־900 מיליון משתמשים פעילים בכל חודש, בעוד שללינקדאין יש קרוב ל־160 מיליון. אם פייסבוק תעשה את זה כמו שצריך, היא תיקח מלינקדאין נתח משמעותי מההכנסות הנובעות מתחום גיוסי העובדים. זה יכול להיות אחד האיומים הגדולים ביותר שאיתם התמודדה לינקדאין עד כה. טרפיס טים – מנתחת ומספקת מידע על מידת השפעתן של חברות הפועלות בשוק החופשי ושלא יעבדו עליכם נשמע פישינג: כך תזהו הונאת לינקדאין האסון האחרון המדובר של לינקדאין – האקרים רוסים שחשפו 6.5 מיליון סיסמאות משתמשים – הוכיח עד כמה קל לגנוב את מחרוזות האותיות והספרות שבהן אנחנו משתמשים כדי להגן על עצמנו באינטרנט. השלכות ההתקפה פוגעות בטווח רחב אף יותר של סוגיות אבטחה ואמון באינטרנט. לינקדאין שלחה במייל הנחיות הפעלה מחדש ללקוחות שהסיסמה שלהם נפרצה, ואף השביתה חשבונות שלא נפגעו ישירות, אך ההערכה הייתה כי הם נמצאים בסכנה. אולם בזמן שהחברים בלינקדאין איפסו סיסמאות, שלחו ההאקרים מיילים שהיו דומים להפליא לאלה שנשלחו על ידי לינקדאין. השיטה, המוכרת כ״פישינג״, משמשת כדי לאסוף נתונים או להפנות משתמשים לאתרים אחרים. "הרמאים ינסו לחקות את המיילים המקוריים״, כתב ריצ׳רד ג׳ורג׳, הדובר של לינקדאין, באחד המיילים ששלח. כך נוסף על הבלבול וחוסר האמון שחשו המשתמשים בשל הפריצה גם פחד מפני ספאם או וירוסים הקשורים לפישינג. אז כיצד תדעו אם קיבלתם מייל מקורי של לינקדאין? לא כל המיילים מלינקדאין נראים אותו דבר והחברה מסרבת לשתף בפרטים לגבי המראה של המיילים הרשמיים או לגבי הכתובות שמהן הם עשויים להגיע. אמצעי זהירות אלה, הגיוניים ככל שיהיו, מנציחים את הבעיה בכך שהם מקשים יותר ויותר לדעת כיצד נראה מייל מקורי. אז מה אפשר לעשות? לפני שאתם פותחים מייל כלשהו, הביטו בכתובת השולח. אם היא נראית חשודה או לא מוכרת, נקטו אמצעי זהירות. אם אתם משתמשים בכתובות מייל רבות, חשבו האם התכתובת נשלחה לאימייל הקשור לחשבון הלינקדאין שלכם. מייל שנשלח לחשבון העסקי שלכם בזמן שהלינקדאין שלכם מקושר לחשבון האישי לא יכול להיות אמיתי. בנוסף, היזהרו ממיילים הנפתחים במילים "הקליקו כאן כדי לאשר את כתובת המייל שלכם״. "הקליקו כאן״ הוא האזור המסוכן. לרוב מובילים לינקים אלה לאתרי תרופות המספסרים בתרופות מרשם זולות. לינקדאין ממליצה שתעבירו את העכבר שלכם על פני כל לינק מפוקפק, כך ייחשף המקום שאליו מוביל הלינק (חלק מהדפדפנים יראו את הלינק ליד העכבר ואחרים יציגו תיבה קטנה בתחתית המסך שלכם). אם הלינק אינו מוביל ללינקדאין – המייל לא הגיע מהחברה. סימן ברור נוסף ניתן למצוא בתחתית המייל. נוסף לזכויות ולכתובת שלהם, לינקדאין כוללים את שמכם המלא ואת כותרת תיאור המשרה שלכם כפי שהם מופיעים בפרופיל שלכם. אימיילים שקיבלתי מלינקדאין לאחר שביקשתי לשנות את הסיסמה שלי כללו לינק שהפנה אותי לדף לינקדאין, המסביר שהם כוללים את המידע האישי הזה, "כדי לסייע להבדיל בין מיילים אמיתיים של לינקדאין לבין הודעות מייל שמקורן בפישינג״. סמנתה שארף מצעד הסיסמאות הנפרצות ביותר של Linkedin 30 סיסמאות לינקדאין המובילות שנפרצו בקלילות על ידי האקרים במהלך יוני, כפי שפורסם על ידי חברת אבטחת הסייבר רפיד7, מבהירות לא רק עד כמה המידע שלנו אצל החברות פרוץ, אלא גם עד כמה משתמשים רבים משאירים את העניין ליד המזל. שימו לב לעשר סיסמאות לינקדאין הנפרצות ביותר: מקום עשירי: sex מקום תשיעי: ilove מקום שמיני: the מקום שביעי: angel מקום שישי: 12345 מקום חמישי: job מקום רביעי: god מקום שלישי: work מקום שני: 1234 ובמקום הראשון, סיסמת לינקדאין הנפרצת ביותר: link אנתוני קוסנר |
||||||||||
