חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

השר שטייניץ: "תגליות נוספות של גז ונפט בישראל מחכות לתורן"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, הציגו היום (חמישי) את השינויים במתווה הגז, זאת לאחר שאמש הושגה הסכמה בין המדינה לביות חברות הגז.

נתניהו נשא דברים קצרים בפתיחת הצגת המתווה ואמר כי הוא שם במרכז את האינטרסים של אזרחי ישראל, את התעשייה ואת הכלכלה והחברה הישראלית. "אני מודה לשטייניץ שהגיעו להסכם שיכניס מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות וזה יילך לבריאות, לחינוך, לרווחה. הוא יוריד את יוקר המחיה באופן משמעותי".

נתניהו מנה את יתרונות המתווה וען כי מדובר במפתח לצמיחה: "עולה פחות לייצר עם גז, המחירים יהיו נמוכים. זה יסייע לתעשיה והפריפריה ועל ידי כך נוכל לייצר מקומות עבודה חדשים, צמיחה, ביטחון אנרגטי, ניקיון הסביבה. יש את כל הסיבות לעשות את הדבר הזה. נוציא את הגז מקרקעית הים ונביא אותו למדינת ישראל. אני בטוח שלאחר כל בחינה אפשרית, מרבית אזרחי ישראל ישתכנעו שהמתווה הזה טוב. אביא את המתווה הזה לממשלה ביום ראשון, נעביר אותו ברוב גדול של קולות ובצדק".

יש הסכם. שטייניץ | צילום: מארק ישראל סלם

"לא נפגע באינטרסים של מדינת ישראל בגלל שיקולים פוליטיים"

שר האנרגיה, יובל שטייניץ הוסיף כי מהיום שנכנס לתפקידו כשר האנרגיה, שם בראש סדר העדיפויות את התנעת מתווה הגז ותעשיית האנרגיה בישראל. "עיכובים של שנים, שעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים כמו פיתוח ליווייתן, חייבים להיגמר. הדבר הכי חשוב הוא שאחרי עיכוב מיותר של כמה שנים, אנחנו עם אישור המתווה, נתחיל לנוע קדימה. ניצור תחרות ומונופול למאגרי גז נוספים. לעיתים, זמן הוא פקטור חשוב, כשמדובר במאות מיליארדי שקלים, כשמדובר בביטחון אנרגטי, שמדובר ביכולת שלנו למנף את הגז לחיזוק הביטחון ביחד עם מצרים וירדן, עיכוב של שנים הוא בלתי נסבל וטרגדיה", הוסיף שטייניץ.

"אני תמיד אעשה את הדבר הנכון למיטב הבנתי, ולא רק את מה שנראה נכון, או פחות נכון למישהו כזה או אחר. לא עולה בדעתי לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה בגלל שיקולים פוליטיים. המתווה הזה נועד לפתח את שדות הגז והנפט וחידוש חיפושי במים שלנו", אמר שטייניץ.

שטייניץ הצביע על הקשיים והוסיף: "הקושי שעומד בפנינו הוא כפול. פיתוח ליווייתן וכריש תנין, הוא לא פשוט. בכל העולם כולו יש האטה במחירי הגז והנפט. התעשייה מושפעת בגלל ההאטה והירידה במחירים. יש ירידה בפיתוח עסקים כאלו. הדבר השני זה שבשנים האחרונות, האזור שלנו הוא כמרקחה. גם על מדינות מתונות כמו מצרים וירדן, אנחנו צריכים לשחות נגד הזרם. זהו איזור בעייתי".

לדברי שטייניץ ישנן בשורות מעודודת. "למיטב הבנתי, התגליות הן לא סוף פסוק, מחכות כמויות גדולות של נפט במים שלנו. אין ודאות בדבר, אבל יש היתכנות וסבירות שתגליות נוספות בתחומי הגז והנפט ממתינות לתורן. אני פונה לחברות אנרגיה משמעותיות ברחבי העולם וקורא להן לחזור ולהשקיע בישראל ובחיפושים כלכליים. אנחנו לא רוצים להסתפק רק בשלושת השדות שהתגלו, אנחנו חושבים שיש סיכוי סביר לחשיפה של מאגרי נפט משמעותיים".

שר האנרגיה מנה את השינויים במתווה ולדבריו מדובר בשינויים בשלושה תחומים: מחירי הגז, הדרך לפיתוח לווייתן וסעיף היציבות. "נעננו להוסיף רכש מקומי בסך 500 מיליון דולר, וזה הוכנס למתווה", אמר שטייניץ.

"בסוגיית המחירים, הגענו למתווה של הפחתת המחירים המירביים, והגענו לזה בדרך יצירתית. בנוסף לתקרת הממוצע הישראלי, חברות האנרגיה יציעו שני חוזים, שמבוססים על החוזים הטובים ביותר שקיימים במשק הישראלי היום. במקום לשנות את המחירים, הם יחוייבו לתת את המחירים הנמוכים ביותר. לגבי תעשיינים ותעשיות, החברות יחוייבו להציע את חוזה בז"ן, שיביא אותנו למחיר של 5.10 והצמדה למחיר הברנד", הסביר שטייניץ על השינויים בתחום המחירים.

"לגבי יצרני חשמל, לקחנו את החוזים הטובים ביותר של דור-עד, דליה ו-ODC , הוא יביא אותנו לאיזור ה-4.70, עם הצמדה מאוד מתונה, מחיר שחייבים להציע לכל יצרן חשמל מעל 20 מגה וואט. גם תחנות קטנות וגם גדולות יקבלו זאת. לגבי תעשיות, זה יהיה 5.10", הוסיף שטייניץ.

לגבי הפיתוח ליווייתן אמר שר האנרגיה: "נבחן את ההתקדמות של הפרויקט, ואם הוא לא יושלם תוך ארבע שנים, ניקח את החזקה אלינו. תוך שנתיים החברות יצטרכו להראות השקעה של מיליארד וחצי דולר בליווייתן, בנוסף למיליארד שכבר הושקע, אם הן לא יעמדו בכך, נבחן מחדש את ההתקשרות איתם. תוך חמש שנים, אם לא תהיה השקעה של חמישה מיליארד דולר, ניפגש".

שטייניץ הבהיר את האחריות הממשלתית: "ממשלה יכולה להתחייב בשם הממשלה, התחייבות ממשלתית, אבל לא יכולה להתחייב בשם הכנסת. הממשלה מתחייבת לעשות הכל לשמור על המתווה, אך לא יכולה להתחייב על הצעות חקיקה פרטיות בכנסת. דבר נוסף שקשור ליציבות הוא שאחרי חמש שנים, יש בחינה מחדש של סעיף היציבות. יש נקודת יציאה במידה והפיתוח לא יתממש כראוי".

לכתבה באתר מעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן