התלתן צומח שוב: על הנס הכלכלי של אירלנד

אם הייתם מציעים בשלהי 2009 לכל אחד משרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי להתחלף בתפקידו עם מקבילו האירי, סביר שהייתם זוכים בתגובה לצחוק מתגלגל והמלצה על פסיכולוג קליני טוב. אפילו שר האוצר היווני היה נוחר לעבריכם בבוז, לפני שהיה זורק אתכם מכל המדרגות של האקרופוליס. לא שהמצב ביוון היה מזהיר כל כך, אך שבהשוואה לצונאמי הכלכלי שהיכה בעוצמה באירלנד באותה תקופה, אפילו יוון נראתה אז – עוד לפני שנחשף מצבה הקטסטרופלי לעיני כל – במצב סביר יחסית (וזאת בדגש כפול על המילה ״יחסית״).

אירלנד של אותם ימים טרופים הייתה שקועה עמוק בבוץ, עמוק הרבה יותר מרוב המדינות שנפגעו בעקבות התפרצות משבר האשראי ההיסטורי. שנים ארוכות של צמיחה מהירה הציפו את השוק בכסף זול שנהר בכמויות בלתי נגמרות אל שוק הנדל״ן המקומי ונשפך כמו וויסקי ביום פטריק הקדוש. יחד עם רגולציה רופפת ופיקוח שלמעשה לא היה קיים, נוצר קוקטיל קטלני שהביא להצפת השוק בנכסים מנופחים, שערכם איבד כל קשר למציאות. במקביל, במרדף אחר חלום רכישת הדירה, נטלו על עצמם משקי הבית הלוואות עצומות הרבה מעבר להכנסתם ושקעו בחובות כבדים שזינקו לשיעור אסטרונומי של 235% מההכנסה הפנויה.

גלי ההדף שגרמה התפוצצותה המהדהדת של בועת הנדל״ן המקומית, היכו קשות ביסודות המערכת הבנקאית ושיתקו את המשק כולו. הבנקים הגדולים במדינה, שהיו חשופים עד צוואר להשקעות נדל״ן ספקולטיביות בעשרות מיליארדי אירו ולחובות הציבור שנסקו למאות מיליארדים, הולאמו לבסוף על ידי המדינה שצברה בעקבות החילוץ היקר גירעונות עצומים. אלה תפחו במהירות מסחררת והגיעו עד לכשליש מהתוצר השנתי – הרמה הגבוהה ביותר בעולם במונחי תוצר באותה שנה. האבטלה ששייטה ביציבות שנים ארוכות מתחת לרף ה-5% נסקה תוך שנה אחת ל-12%, ההשקעות צללו בחדות, והיצוא – מנוע הצמיחה הדומיננטי של הכלכלה – החל להתכווץ בקצב מדאיג.

החובות האדירים שחנקו את הכלכלה, הביאו לבסוף את הממשל בדבלין להסכים לאחוז בגלגל ההצלה שנזרק לעברו. חודשים ספורים לאחר שחבילת חילוץ במשקל כבד של 110 מיליארד אירו נשלחה ליוונים, קיבלו האירים חבילה ״צנועה יותר״ של 85 מיליארד. בנחישות יצוקה מברזל החליטה הממשלה האירית לייצב את המשק בכל מחיר ולהחזיר את אמון המשקיעים בכלכלה, תוך יישום תוכנית צנע חסרת תקדים, שכללה קיצוצים חדים בתקציב והעלאות מיסים גורפות – אפילו על המים הוחל מס (לראשונה בהיסטוריה של העם הקלטי).

כמעט כמו סין

לאחר חמש שנים לא פשוטות נראה כי המטרה הושגה והאומה שעל מצחה הודבקה תווית אזהרה של ״חדלת פירעון״, הייתה הראשונה לנתק עצמה ממכשירי ההחייאה והחלה מרוויחה אט אט חזרה את תדמיתה כאחת המדינות הטובות בעולם לעסקים. האבטלה החלה לרדת בהדרגה ובאופן עקבי משיא של 15% לפחות מ-10% – טוב יותר מהממוצע של מדינות גוש האירו ונמוך לאין שיעור בהשוואה ליתר מדינות ה-PIGS (פורטוגל, יוון וספרד) אליהן שויכה בעבר הלא רחוק.

היצוא וההשקעות רשמו התאוששות פנומנלית והציגו בשנה שעברה צמיחה דו-ספרתית של 12% ו-14% בהתאמה – מחזה לא שגרתי על רקע חולשתה של הכלכלה העולמית. שיעור החוב הממשלתי אומנם עדיין גבוה אך נמצא גם הוא במגמה של ירידה מתמשכת והגרעון הממשלתי שהעמיק בעבר לשיעור בלתי נתפס של למעלה מ-32% מהתוצר, התכווץ באופן דרמטי בעקבות הקיצוץ החד בהוצאות והגידול המהיר בהכנסות ממיסים וצפוי השנה לעמוד על פחות מ- 2%. כל אלו דחפו את כלכלת אירלנד לצמיחה מרשימה של 5.2% בשנה שעברה – הגבוהה ביותר מבין כל מדינות האיחוד האירופי (אם נשים לרגע את לוקסמבורג בצד). 

השקט שאחרי הסערה. קשת בשמי דבלין | צילום: thinkstock

על פי תחזית הנציבות האירופית, אליה שותף גם ה-OECD, צפויה אירלנד גם השנה לשמור על תוארה ככלכלה בעלת קצב הצמיחה הגבוה ביותר באיחוד (וזה כולל בחישוב גם את המעצמה הלוקסמבורגית). התחזית הראשונית דיברה על צמיחה של 3.5% ב-2015 ושיעור אבטלה של 9.6% ( עם תחזית דומה של קרן המטבע הבינ״ל). אך מסתבר שאפילו התחזיות האופטימיות של הארגונים המכובדים הללו כבר לא עומדות בקצב בו טסה הכלכלה האירית לאחרונה.

החודש דווח כי ברבעון השני של 2015 צמח המשק בקצב של 6.7% (לעומת צפי לגידול של 4.8% ״בלבד״) – זאת לאחר שברבעון הראשון גדל ב-7.2%. האבטלה שהייתה צפויה לרדת עד סוף השנה ל-9.6%, הוסיפה לרדת גם בספטמבר (למרות הצפי כי לא תשתנה) וכבר ניצבת על שיעור של 9.4% – שפל של קרוב ל-7 שנים. שוק הנדל״ן ברתיחה ומחירי הדיור, בעיקר בבירה דבלין, זינקו בחדות בשנה האחרונה. הייצור התעשייתי שומר על גידול דו-ספרתי ממוצע מתחילת השנה ומחירי הסחורות הנמוכים בעולם דוחפים לאינפלציה אפסית התומכת בעידוד הצריכה. גם האירו הנמוך והנפילה בערכו מול הדולר תורמת את חלקה לצמיחת היצוא – פקטור קריטי בכלכלה בה היקף הסחורות והשירותים המיוצאים מהמדינה עולה על סך התוצר הכולל שלה.

ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, במיוחד הזינוק ביצוא ובצריכה הפרטית, הביאו בתחילת אוקטובר את הבנק המרכזי של אירלנד להקפיץ דרמטית את תחזית הצמיחה ב-2015 מ-4.1% ל-5.8%, תחזית אליה שותף גם הממשל בדבלין. ביום ה' האחרון הצטרפה הנציבות האירופית לתחזיות האופטימיות והקפיצה אף היא את הצמיחה שהיא צופה לאירלנד השנה מ-3.5% ל-6%. לאור ההתפתחויות גם יתר הארגונים הכלכליים הבינלאומיים יישרו קו ויעדכנו את תחזיות הצמיחה לאזור ה-6%, מה שמכתיר למעשה את אירלנד לא רק ככלכלה הצומחת בקצב המהיר ביותר באיחוד או באירופה כולה, אלא כאחת הכלכלות בעלות קצב הצמיחה המהיר בעולם.

התלמיד הטוב בכיתה

ובכל זאת, למרות ההתאוששות המרשימה, המצב עוד רחוק מלהיות אידיאלי ואירלנד עדיין נושאת על גבה כמה פצעים מדממים, תזכורת למשבר הלא רחוק שהיכה בה בעוצמה. על אף השיפור הדרמטי בשנים האחרונות, שיעור החובות של משקי הבית, כמו גם שיעור החוב הממשלתי, הם בין הגבוהים בקרב המדינות המפותחות, ומהווים נקודת תורפה מהותית לאור מצבה השברירי של המערכת הבנקאית. הרתיחה המחודשת של שוק הנדל״ן והעלייה התלולה במחירי הנכסים מאיימים על יציבותה של המערכת הפיננסית – כך לפי דוח מיוחד של ה-OECD.

גם האבטלה, למרות הירידה העקבית, עדיין גבוהה בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD. יש לזכור כי מעל ל-20% מהצעירים שנותרו במדינה ולא נהרו בהמוניהם החוצה בחיפוש אחר עבודה, עדיין מובטלים. התלות הקריטית ביצוא ובמיוחד התלות הכמעט מוחלטת בפעילות החברות הזרות האחראיות לכ-90% מהיצוא של אירלנד, מדאיגה נוכח הדשדוש המתמשך של הסחר הבינלאומי ועלולה להיות כחרב מתהפכת במידה ומגמת ההיחלשות של האירו תשנה כיוון.

(*) תחזית
מקור: קרן המטבע הבינלאומית ותחזית הנציבות האירופית

אך חרף האתגרים המורכבים העומדים עוד בפתחה, אירלנד היא סיפור הצלחה. היא הראתה לעולם כיצד מכילים ומנהלים משבר ברגע האמת, בדיוק כשהחבל מתהדק על הצוואר והשרפרף מתחיל להתנדנד מתחת לרגלים. התמודדותה עם המשבר דרשה הקרבה עצומה וכואבת, יכולת התבוננות פנימית עמוקה, הכרה בטעויות ובחטאי העבר, הנחת האגו בצד וחשיפת כל החולשות, הכשלים והמגרעות בפני כל – בכנות ובאומץ.

אין זה פלא אם כן כי היא נחשבת כיום לילד הפוסטר של אירופה. התלמיד שדילג מהספסל האחורי לשורה הראשונה בכיתה. וככל שהתלמיד המוצלח צובר עוד ועוד ציונים מעולים, גורף עוד ועוד שבחים ודברי הלל, כך נראה התלמיד האחרון בכיתה רע יותר ויותר. לא עוזרות הנזיפות, העונשים וההתראות. לא עוזרים איומי הסרק בדבר סילוק מיידי מהכיתה. התלמיד הסורר ממשיך בשלו. כי יוון היא הילד הרע של אירופה לא כי היא חסרה את הפוטנציאל שיש לתלמיד המוצלח, להיפך – תנאי הפתיחה שלה טובים ברובם מאלו של אירלנד. נראה כי מה שחסר ליוונים זו קצת יותר נחישות, רצון אמיתי בשינוי, הכאה על חטאי העבר ואולי אולי קצת פחות אגו.