|
התנודתיות בשוק המט"ח נמשכת. לאחר שאתמול עלה המטבע האמריקאי ב-0.4% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.661 שקלים, היום נסחר הדולר בירידות שערים ושערו היציג נחלש ב-0.3% ונקבע על 3.65 שקלים. לטענת אנליסטים, בניגוד לצמדי מטבעות אחרים ברחבי העולם, השקל לא מראה סימני היחלשות מול הדולר.
לדברי מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים, גדעון בן נון, למרות שהשקל מראה לאחרונה סימנים לבלימת מגמת ההתחזקות שלו עד ל-3.60 שקלים ומטה, הוא עדיין עיקש בעמידתו קרוב לרמות השיא שלו, 3.65 שקלים לדולר.בעמדתו זו השקל נראה כמו המטבע האחרון בעולם אשר טרם החל במגמת ההיחלשות שלו אל מול הדולר. האחרון כאמור רושם מגמה ברורה ומתמשכת של התחזקות, כאשר לאחרונה נשברו לרגליו מטבעות חזקים ויציבים כמו הדולר האוסטרלי, הפרנק השוויצרי והדולר הקנדי, שלא לדבר על מטבעות כגון הריאל הברזילאי או הלירה הטורקית שירדו בשיעורים דו ספרתיים".
בן נון מסביר כי הסיבות להתחזקותו של השקל מול הדולר הן "מצד אחד, ההמתנה לצעדי המדיניות הראשונים של הנגיד פרנקל ומצד שני, האדישות של שחקנים רבים לסיכוני הכלכלה המקומית והדגשת סיכויי הגז והשפעתם העתידית על המשק".
צילום: רויטרס
לדברי בן נון, "בתנאים אלו, כאשר הדולר בעולם נחלש וכמו גם בנק ישראל הממשיך ברכישות המט״ח, לא ד׳ בהם כדי להביא לפיחות קל של 1% בלבד, מה שמלמד על יחס חיובי ועל עצמה של השקל. האם הסביבה המתחממת יכולה להביא לשינוי במצב זה? לא בהכרח, אבל לעומת זאת גלישה של האירו אל סביבתו הטבעית הקרובה יותר ל- 1.25 דולר לאירו, היא זו שעשויה לגרום לעליית השער לסביבה הגבוהה מ- 3.70 שקל לדולר. חציה זו עשויה לגרור שינוי תפיסה לגבי השקל ולהוביל אותו באופן מובהק לסביבה שבין 3.70 ל- 3.80 שקלים".
רוצים להישאר מעודכנים בכל החדשות והדירוגים? הירשמו לניוזלטר של פורבס ישראל, הורידו את האפליקציה, עשו לנו לייק בפייסבוק או עקבו אחרינו בטוויטר.
בתוך כך, אתמול פורסם כי שוק המטח הופך לספקולטיבי יותר: משקל המשקיעים והבנקים הזרים (בעיקר ספקולנטים) עלה מ39.5%- בחודש מאי ל-40.5% בחודש יוני. גורמים זרים אלה פועלים מתוך שיקולים קצרי מועד ומזרימים 'כסף חם' לצורך עשיית רווחים מהירים.
נפח המסחר הכולל במט"ח ירד בחודש יוני ב-9% לכ-85 מיליארד דולר לעומת 93 מיליארד דולר בחודש הקודם. נפח המסחר היומי (הממוצע) ירד ב-4% ל-1.79 מיליארד דולר.
יצויין כי בנק ישראל רכש בחודש מאי סכום עצום של 1.44 מיליארד דולר , מזה 240 מיליון דולר במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השקעת הפקת הגז על שער החליפין. יתרת הסכום (1.2 מיליארד דולר) נרכשה כחלק ממדיניות בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל הפוגעת ביצואנים ובעסקים במשק.
|
