הת'ר רייזמן: "כשלוקחים סיכונים אי אפשר להצליח כל הזמן"

לאחר ארבע שנים שבהן כיהנה כנשיאת חברת המשקאות הקלים קוט בקנדה, החליטה הת'ר רייזמן – באופן אימפולסיבי למדי – להתפטר. "חשתי שאני כבר לא בשליטה ויום אחד נכנסתי למשרד היו"ר והודעתי לו שאני עוזבת. נתתי לו התראה של כמה שבועות ובשישי סיימתי את עבודתי וחזרתי הביתה מאושרת. לאחר סוף שבוע משחרר קמתי בשני בבוקר ונבהלתי: 'מה עשיתי?'. ההתפטרות התרחשה במקביל לכך שצעיר ילדיי עזב את הבית לאוניברסיטה וחשתי שאין לי תפקיד".

כדי לשפר את מצב רוחה החליטה רייזמן למלא את החלל בקניות. "ב-13:00 נכנסתי לחנות הנעליים האהובה עלי ובמשך שעה ארוכה לא הצלחתי להחליט מה לקנות ויצאתי מהחנות, שבעבר יצאתי ממנה עם חמישה-שישה זוגות תוך ארבע דקות, בידיים ריקות. הרגשתי כמו כל הנשים שאף פעם לא הבנתי מה הן עושות עם עצמן. חזרתי הביתה ולא יצאתי ממנו ארבעה שבועות תמימים".

במהלך התקופה הזו נערכה הארוחה השנתית של אנשי עסקים ושועי קנדה שרייזמן נהגה להיות מוזמנת אליה מדי שנה. "בארוחה הזו רמת החשיבות שלך נמדדת על פי קרבתך למרכז האולם. הוזמנתי לארוחה, אך הנחתי שמכיוון שכעת אני נטולת תפקיד יושיבו אותי ממש ליד דלת היציאה. החלטתי לוותר על התענוג המפוקפק. התקשרתי להודיע שאני חולה ואז המארגנים מסרו שחבל כי הם הושיבו אותי ליד ג'ורג' בוש. רק אז הבנתי שתחושת הדימוי העצמי הנמוכה שלי היא רק בראשי ושעדיין נותרתי מי שהייתי וכל הישגי נשמרו".

כך תיארה רייזמן, 65, בעלת רשת חנויות הספרים אינדיגו שחולשת על יותר מ-60% משוק הספרים בקנדה, את המשבר שחוותה שהוביל אותה להקים את הרשת הקמעונאית המצליחה, במפגש ראשון של פורום יסמין לנשות עסקים ערביות ויהודיות.

עם יו"ר Trilogy Retail Enterprises, ג'רלד שוורץ | צילום: רויטרס

יזם מתחיל מרעיון אחד ועובד אחד – הוא עצמו

"יש שלושה היבטים שבהם אני חשה מכנה משותף הדוק עם היושבות בחדר", ציינה רייזמן בפני הנשים שנכחו במפגש, בהן נשיאת הפורום עופרה שטראוס, גליה מאור ופנינה רוזנבלום. "הראשון הוא שכולנו יזמיות. יצר היזמות טבוע בדי.אן.איי שלי. הקמתי ארבע חברות במהלך הקריירה שלי. יש מחקר מפורסם בהרווארד שמצא כי די.אן.איי של יזמים דומה לזה של עבריינים. ואכן יזמים הם אנשים שלא יכולים לקבל הוראות מאף אחד, יש לנו את הדרך הייחודית שלנו ואנחנו חייבים ללכת בה, בתקווה שנצליח לעורר אחרים ללכת בעקבותינו. יזמים מתחילים מרעיון אחד ועובד אחד – הם עצמם – שעושה את כל העבודה בחברה. כך גם אני התחלתי והניסיון הזה חקוק במוחי עד היום.

ההיבט השני הוא שכולנו אימהות וזה בלתי אפשרי להפרדה. תמיד הייתי בראש ובראשונה אמא. יש קשר הדוק בין יזמות לאימהות מכיוון שבעוד היזם מחויב לעסק הוא גם יכול לבנות את הלו"ז שלו בצורה האופטימלית עבורו. ההיבט השלישי הוא שנשות הפורום הן קבוצה מאוד מגוונת והרעיון של גיוון והיכולת של נשם מרקעים שונים לעבוד יחד הוא מאוד רלוונטי בעיניי".

המפגש התקיים בבית קרן הישג – שמעניקה מלגות לימודים ומחיה לחיילים בודדים – בשדרות רוטשילד, תל אביב, והוקמה על ידי רייזמן ובן זוגה ג'רלד שוורץ, ולדבריה, הקרן מהווה את הקשר העיקרי שלה לישראל.

להאמין במוצר בכל לבי

רייזמן נולדה במונטריאול ולמדה באוניברסיטת מק'גיל. במשך 17 שנה היא הייתה המנכ"לית של ייעוץ פרדיגמה, חברת האסטרטגיה וניהול שינויים שהיא ייסדה במשותף ב-1979. פרדיגמה הייתה חברת האסטרטגיה וניהול השינויים הראשונה והיא נחשבת לחלוצה באסטרטגיות שינויים ארגוניים רבים שנמצאות בשימוש עד היום.

ב-1992 עזבה רייזמן את פרדיגמה בעקבות הצעה של אחד מלקוחותיה להתמנות לנשיאת חברת המשקאות הקלים קוט. במהלך כהונתה כנשיאה גדלה קוט מחברת משקאות קנדית מקומית בשווי 70 מיליון דולר, לאחת מספקיות המשקאות הגדולה בעולם בשווי 800 מיליון דולר. בהראוורד נכתבו שני מחקרים המבוססים על צמיחת החברה בתקופת כהונתה של רייזמן.

את אינדיגו – רשת חנויות הספרים הגדולה בקנדה כיום – הקימה ב-1996 לאחר שחשה מיצוי בקוט, מאסה במאבקים המתישים שניהלה עם היו"ר והחליטה לעזוב. "לא חלמתי להגיע לעסקי הקמעונאות או לעסקי הספרים. ההזדמנות פשוט הידפקה על דלתי במקרה.

בתקופה שלאחר התפטרותי הנאתי היחידה הייתה קריאת ספרים. לאחר שקראתי את הספר Clicking שמתאר את הסנכרון הרצוי בין ההנאות שמניעות אותך לבין העבודה או העסק שלך ערכתי רשימה של מה הייתי רוצה שיהיה לי בעסק: להאמין במוצר בכל לבי, שיהיה פוטנציאל צמיחה, להרגיש שהעסק נותן משהו בחזרה לחברה ושהוא יגרה אותי ללמוד ולהתפתח, שיאתגר אותי.

"במקרה קיבלתי שיחה מחבר שסיפר על בורדרז, רשת ספרים גדולה בארה"ב, שרצתה להתרחב לקנדה, אך מכיוון שבקנדה יש חוק שקובע כי החברה צריכה להיות בבעלות חלקית קנדית, החבר הציע שאקנה חלק מהחברה ואזכה לרווחים גבוהים. ואולם בורדרז נקלעה לקשיים מול הממשל ולא יכלה להגיע לקנדה. שמחתי על כך כי לא אהבתי את חנויות הספרים שלהם, אבל רעיון הספרים נשתל במוחי ומכיוון שיש לי תשוקה עצומה לספרים החלטת לבחון את התחום. שכרתי חברת ייעוץ ובמשך שלושה חודשים בחנו את שוק הספרים בקנדה. באותה תקופה היה רק שחקן מרכזי אחד בתחום. בסופו של דבר למרות הסיכונים שחבת הייעוץ הצביעה עליהן, החלטתי לייסד את אינדיגו".

עם ביל קלינטון | צילום: רויטרס

לדברי רייזמן, שלוש השנים הראשונות דמו לכל סטארט-אפ יזמי, עם כל האתגרים האפשריים ומתחרים דורסניים שהיו שותפים של ברנס אנד נובל וניסו לעצור את אינדיגו בכל דרך אפשרית. "כבר בשבוע הראשון הם תבעו אותי על 10 מיליון דולר בטענה שגזלתי עובד שלהם ובכך גנבתי להם רעיונות. בכל פעם שניסיתי לחתום על חוזה שכירות הם ניסו להדוף אותי. זה דירבן אותי להצליח יותר ויותר. כישלון לא היה אפשרות מבחינתי. לפעמים כשמנסים להרוג מישהו בכל הכוח, נחלשים בתהליך. צריך להכיר את המתחרים, אבל לא להיות עסוקים רק בהם, אלא להסתכל מעבר אליהם, על הלקוחות: מי הם ומה חשוב להם ודרכם לבחור את הכיוון.

"המתחרה שלי היה כל כך נחוש לחסל אותי, עד שהוא לא שם לב שהוא החליש את עצמו. בסופו של דבר קנינו אותם. אז שוויה של אינדיגו היה כ-100 מיליון דולר ושלטנו ב-55% משוק הספרים. באופן כללי, וזה נכון לגבי כל עסק, אני מאמינה שאם מגיעים לרף של 500 אלף דולר אפשר להגיע לכל סכום. הפכנו את אינדיגו לחברת הספרים המובילה בכל ההיבטים. מרווחיות של 1%, הקפצנו אותה לרווחיות של 9.2%". ב-2011 הגיעו הכנסות החברה למעט יותר ממיליארד דולר קנדי.

גם כשהעידן הדיגיטלי נכנס לתמונה, כשאמזון יצאה עם קינדל, באינדיגו לא קפאו על השמרים. "הבנתי ששוק הספרים עומד להשתנות. בתגובה יצרנו את קובו המתחרה של קינדל, שהושק ב-2010 וצמח במהירות. לא ניסינו להתחרות באמזון, אלא ללכת על השוק בקנדה ובמדינות אחרות. לפני כשנה קיבלנו הצעה מחברה יפנית שרצתה לקנות את קובו. ידעתי שאין לי כיסים עמוקים מספיק כדי להתחרות באפל ובאמזון, אז החלטנו למכור. השקענו בפיתוח 45 מיליון דולר ומכרנו אותו תמורת 330 מיליון דולר, כולל שמירה על זכויות המכירה בקנדה למשך חמש שנים".

אימהות לצד קריירה – האתגר הגדול ביותר

גם לאחר כל כך הרבה שנות קריירה רייזמן שומרת פינה מיוחדת בלבה לנשים שהעניקו לה השראה לאורך הדרך – סבתה ואמה. "סבתי אפילו לא ידעה לקרוא באנגלית. היא הגיעה מפולין והייתה לה מחויבות עצומה להעביר את סיפוריה ומחויבות משפחתית עצומה וזה השפיע עלי. אמא שלי עבדה מבחירה. אבא שלי עודד אותה לפתח קריירה וחשב שנשים יכולות לעשות הכל בתקופה שבה החשיבה הזו לא הייתה מקובלת".

"אין ספק שההשפעה הגדולה ביותר עלי הייתה של אבי", ממשיכה רייזמן. "הוא נתן לי את התחושה שאני יכולה לעשות כל מה שארצה בדיוק כמו אחיי, הוא עודד אותי לעשות כל מה שאני רוצה, ללא גבולות – וזה היה בזמן שנשים נשארו בבית. החלום הראשון שלי היה להיות רקדנית בלט, אבל אחרי שהבנתי שאין לי את הכישרון לכך רציתי לעסוק בעבודה סוציאלית. עבדתי בכך בשנות הקריירה הראשונות, עד שעשיתי הסבה לעסקים".

בהתאם לאנשים שהשפיעו עליה ביותר, רייזמן, אם לארבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים, תמיד דאגה לשלב בין הקריירה לגידול המשפחה, ובניגוד לטענות הגורסות כי אישה צריכה להקריב חיי משפחה לטובת קריירה, היא מאמינה שאפשר לשלב ואף להוריד הילוך לעתים לטובת המשפחה. "יש לנו חיים שלמים לבנות קריירה וחלון זמנים קצר שבו יש לנו תינוקות שזקוקים לנו. את זוכה להיות אם לילדים קטנים לזמן קצר, אז תיהני ממנו. בחרי עבודה שיש לך שליטה בה ואולי תעבדי קצת פחות. אני עובדת מאז שהייתי בת 24. זה זמן ארוך מאוד לבנות קריירה ואת יכולה להרשות לעצמך לקחת הפסקה קצרה. תרשי לעצמך להוריד הילוך בתקופה שבה יש לך ילדים קטנים. אין שוויון מלא בינינו לבין הגברים אם הוא מגיע במחיר של ויתור על אימהות ונשיות".

לדברי רייזמן, התמיכה בנשים ובקידומן והמאבק לשוויון ליוו אותה כחוט מקשר לאורך כל הקריירה. "נשים יכולות לסייע זו לזו רבות. במובנים רבים נעשו שינויים מהותיים בצפון אמריקה במונחי קידום לאורך השנים. יש עדיין מכשולים וסטריאוטיפים, אבל האתגר הגדול הוא השילוב של אימהות לצד קריירה וחייבים לנהל את הדיון הזה. יש לחץ גדול על נשים להצליח בבית ובעבודה באותה המידה. אנחנו רוצות לעשות הכל. אנחנו בנות מזל שאנחנו יכולות לעשות זאת, אבל לא בבת אחת".

אנחנו עובדים עבור העובדים שלנו

רייזמן מעידה על עצמה כי במהלך השנים תכונות המנהיגות והניהול שבה התפתחו והשתנו. "אני חושבת שתכונות כאלה נמצאות בהתפתחות מתמדת לאורך השנים. אני לומדת כל יום והשיעור החשוב ביותר שלמדתי כמנהיגה הוא הצורך להעצים את העובדים ולהעניק להם השראה. אנחנו חייבים לעורר בהם את השאיפה להיות הכי טובים. צריך לזכור שאנחנו עובדים עבור העובדים שלנו באותה המידה".

לדבריה, היתרון הניהולי אצל נשים הוא גן טבעי של אמפטיה שטבוע בנו. "גם לגברים יש אותו, אבל אצל נשים זה טבעי יותר להיות אמפטיות, רגישות ומעודדות. זה חלק גדול בניהול ובהנהגה וכדאי לנו לתרגל את היכולת. אנחנו יותר מחבקות ומעצימות".

עם לורין הארפר, אשתו של ראש ממשלת קנדה | צילום: רויטרס

אינטואיציה – המקור הטוב ביותר

רייזמן גם לא חוששת לקבל החלטות באופן אינטיאוטיבי ולסמוך על תחושות הבטן שלה. "אינטואיציה היא תוצאה של ניסיון מצטבר. זה נחקק במוחך ומעניק לך תגובה אינטואיטיבית. נועדת לסמוך על כך. לפעמים נשים מנסות להתכחש לכך, אבל זה המקור הטוב ביותר. כמובן שצריך להסתמך גם על ניתוח ואסטרטגיה, אבל פעמים רבות אין תשובה שלא משתמעת לשני פנים וצריך לקבל החלטה אינטואיטיבית. נשים צריכות לחוש בטוחות באינטואיציה שלהן.

בקבלת אנשים לעבודה, לדוגמא, אני מאמינה שהתגובה האינטואיטיבית למועמד היא פקטור חשוב שצריך לסמוך על כך. זה לא הדבר היחיד, אבל קודם כל אני רוצה לעבוד עם אנשים שאני מחבבת, שמעניקים לי השראה ושחולקים אתי את אותם הערכים. מרגישים זאת מההתחלה. לאחר מכן, 75%-80% ממה שעשו בניסיון הקודם צריך להיות יוצא מן הכלל. אני אוהבת לאתר אנשים שעשו את עבודתם בצורה מצוינת. אני מבקשת גם לדעת על פעילויות שלהם מחוץ לשעות העבודה, כמו מרתון, איש הברזל או פעולות צדקה. אני אוהבת לדעת מה נמצא מסביב לעבודה".

כצפוי, לצד ההצלחות, רייזמן ידעה גם כישלונות רבים במהלך הקריירה. "היו רגעים שבהם התייאשתי. אבל כשנוטלים סיכונים אי אפשר להצליח כל הזמן. להפך, אם לא נכשלים כלל כנראה שלא לוקחים סיכונים. אני לא רוצה שהסיפור שלי יצטייר כהצלחה מסחררת לכל אורך הדרך. אני יכולה למלא ספר שלם עם הטעויות שעשיתי בכל היבט. הדבר החשוב ביותר עבור יזם הוא להישאר ליד השולחן, לא להתייאש. אל תהיו נוקשים מדי עם עצמכם, שיהיה מישהו שמאמין בכם".

לכתבה המקורית באתר אונלייף

עוד ב-Onlife:
יזמות נשים: האם חוצפה היא הסוד?
פתיחת עסק: 10 ארגונים שיעזרו לך במשימה