|
"אם יש חטא שמדינת ישראל חטאה, הוא שנתנה למוחות הטובים ביותר שלנו ללכת. 25% מהמדענים הישראליים עובדים בחו"ל. זהו שיא עולמי, פי 2 מקנדה שממוקמת אחרינו. גם אם נצליח להחזיר את חלקם, מרביתם כבר לא יחזרו לעולם", כך אמר היום יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכת גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, בכנס של דן אנד ברדסטריט.
טרכטנברג ציין כי הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיית החרדים והערבים היא משימה היסטורית לאומית. "זה המפתח לעתידה של מדינת ישראל. תושבי רהט אינם צריכים לצאת ללימודים בסוריה או בלבנון ואני לא מדבר על שוק העבודה שכמעט ולא קולט אותם. אנחנו באמצע הדרך של יישום תכנית שש שנתית ועד כה זה מתקדם יפה. למרות שיש לא מעט לחצים ושחקנים חדשים שרוצים להמציא את הגלגל".
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
"יש לנו גם את מגבלות התקציב. ישנם קשיים, בעיקר לאוניברסיטאות ופחות למכללות, צריך אורך רוח. כמו כן, ברובד ההתחלתי של ההשכלה הגבוהה יש לנו כשל גדול הן במכינות הקדם אקדמאיות והן בתנאי הקבלה. ברוב המוסדות וברוב התחומים אנחנו מתחת למסה קריטית של סגל אקדמי בכיר. בסופו של יום יש לנו כ-600 מוחות, ולצערי הרב מרביתם עם שיער לבן והם אינם מייצרים פיריון לתחום המחקרי. מדינת ישראל חטאה בדבר הזה והיא זו שצריכה לתקן את זה".
טרכטנברג | צילום: קובי קנטור
עוד בכנס, אמר יוני רגב, סגן הממונה על התקציבים באוצר כי "שילוב כלל האוכלוסייה היא אתגר אמיתי גם למשק. שילוב הוא גם טיב התואר, השתלבות בשוק העבודה, אי נשירה והתפתחות בשוק העבודה. מהפכת הנגישות בהכרח פגעה בעבר ברמת המצוינות והיום עלינו לשמור על איזון גם נגישות, אך לא על מחיר המצוינות. מערכת ההשכלה הגבוהה היא עם רלוונטיות אדירה להתפתחות המשק, גם מבחינת תוצר מערכת החינוך והקשר לשוק העבודה. יש גם צורך לצמצם את הרגולציה. הטיעון שהגדלת שכר הלימוד יקטין את הנגישות הוא שגוי".
דב לאוטמן, חתן פרס ישראל ויו"ר קרן לאוטמן, ציין כי "מערכת ההשכלה הציבורית חייבת להשתפר. אין לנו מספיק מורים טובים ומנהלים. זה בולט מיד, רואים מיד אם רמת בית הספר גבוהה או לא". לאוטמן אמר גם כי לדעתו יש בישראל יותר מדי מכללות, וצריך למזג אותן: "ישנן מכללות שבקושי יש בהן סטודנטים בחוגים מסוימים".
|
