יובל יוגב

בן 17 מירושלים, לומד בתיכון ליד"ה

עובד כמתכנת בחברת Mobileye, ולומד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. משתתף בפרויקט First לרובוטיקה בבית הספר ובפרויקט MEET, בו בני נוער ישראלים ופלסטינים לומדים יחד קורסים במנהל עסקים המועברים על ידי מרצים מאוניברסיטת M.I.T.

צילום: רוני פרל

איך נראה יום ממוצע שלך? אני מתחיל את הבוקר באוניברסיטה, משם לבית ספר ואחר כך רץ מהר לעבודה. בדרך לעבודה אני מנסה לפתור תרגילים לאוניברסיטה. אחר כך אני הרבה פעמים חוזר שוב לבית ספר בשביל לעבוד על הרובוט לפרויקט First או למפגשים של פרויקט MEET. אני ממש משתדל שהערבים וסופי השבוע שלי יכללו כמה שיותר זמן לעצמי ולחברים. 

ההורים שלך מבינים במה אתה עוסק? אימא שלי באה מהתחום ומאוד מבינה בזה. אבא שלי, לעומת זאת, לא ממש מבין בתחום ומבקש ממני עזרה כל פעם שהמחשב שלו נתקע. ברור שיש פערים, הדור שלנו נולד לתוך הטכנולוגיה, אבל זה פער שניתן לגשר עליו. בצוות שלי בעבודה אני הכי צעיר, כשהעובד הכי מבוגר בן 65. הוא ואני אוהבים לדבר ביחד – אנחנו מוצאים שפה משותפת דווקא בזכות הטכנולוגיה. אני מאמין שככל שהעולם יהיה יותר ויותר דיגיטלי, ככה כולם יתאימו את עצמם אליו – וגם הדורות הצעירים וגם הדורות הוותיקים יותר ישתלבו בעולם הטכנולוגי. אבא שלי, למשל, עובד מדי פעם כמורה דרך. עד לאחרונה הוא היה סוחב ערימה ענקית של ספרים להקריא מהם במהלך הטיול. הצעתי לו להטעין את כל הספרים על האייפד, ומאז הוא לא סוחב אף ספר. אסור לשכוח שבעתיד גם הדור שלנו ייחשב אולד פאשן, לכן חייבים תמיד להיות פתוחים לשינויים ולא להיצמד לעולם המוכר.

איך ייראה העולם בעוד עשרים שנה? מאז שנכנסתי לעומק העולם הטכנולוגי, הבנתי עד כמה העולם משתנה מדי יום. מה שמדהים בעיניי זה שזה לא איזה גורל שמונחת על האנושות – אלא דברים שאנחנו, האנושות, מביאים על עצמנו. לדעתי, השינוי יגיע בעיקר בכל מערכות התשתיות: החשמל, הכבישים והכבלים ישתנו לחלוטין. גם הבינה המלאכותית תתפוס תאוצה. זה תחום שהפיתוח שלו נמצא בחיתוליו וכל מי שיוצא לו לעבוד בתחום הזה זוכה זכות גדולה. להתעסק בזה זה לעצב את העתיד של כולנו.

מה דעתך על מערכת החינוך בישראל? על בית הספר שלי אני ממליץ בחום, אבל יש בעיניי המון בעיות נקודתיות במערכת החינוך. כל שיטת הבגרויות, למשל, ממש לא משקפת את היכולות של התלמידים. זה מרגיש שיש ספקטרום מוגדר של חומר שאותו צריך לדעת לבחינה – ולטוב ולרע, חייבים להיות בתוכו. יש לזה יתרונות, כי יש מקצועות שאני למשל לא הייתי נוגע בהם אם לא היו מכריחים אותי. מצד שני, השיטה הזו לא מאפשרת לתלמידים לגדול ולהתפתח מעבר לחומר הלימוד המוגדר, וזה חבל. תמיד אמרתי שברגע שתלמיד רוצה להישאר בבית הספר מעבר לשעות הלימודים – זה סימן להצלחה של בית הספר. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חוזר בכיף אחרי שעות הלימודים לבית הספר, אז כנראה שכמה דברים במערכת כן עובדים נכון. 

מה דעתך על הפוליטיקה הישראלית? זו מערכת מיושנת שפועלת אך ורק בגלל נסיבות היסטוריות, והגיע הזמן לשנות אותה. כל מצב ריבוי המפלגות הקטנות רק פוגע במערכת. חייבים לשנות את זה. ובכלל, כל שיטת הפתקים לא מובנת לי. אפשר לבנות מערכת הצבעה אלקטרונית: זה יהיה יותר קל, יותר מאובטח וגם יותר סביבתי.

תחביבים מעבר לטכנולוגיה: פינג-פונג וג'אגלינג. לדעתי, יש הרבה מה ללמוד מג'אגלינג -כל העניין זה לשמור על ריכוז ולא לתת לשום דבר ליפול – ממש כמו בחיים.

מה החולשה שלך? אני נוטה לדחות משימות למשך המון זמן.

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? אני יודע בוודאות מה אני לא רוצה לעשות – לחיות את החיים באופן שיגרתי; לקום כל בוקר באותה שעה, ללכת לעבודה משעממת ולחזור הביתה. אני רוצה לעשות קצת מעבר. ברור שהתחום הטכנולוגי מאוד קורץ לי, אבל אני עובד בזה עכשיו ואולי בעתיד ארצה לנסות דברים חדשים.