כובש את השוק: הקוד הפתוח “בולע” את התוכנה הקניינית

עסקת הענק שהתפרסמה בימים האחרונים במסגרתה רכשה יבמ את רד-האט תמורת כ-34 מיליארד דולר, מהווה נקודת שיא לרצף עסקאות שהתפרסמו בחודשים האחרונים וקשורות לחברות קוד פתוח. בין העסקאות הנוספות ניתן לציין את רכישת Github בידי מיקרוסופט בכשבעה מיליארד דולר והנפקת אלסטיק שמנייתה זינקה קרוב ל-100% ביום המסחר הראשון לשווי של כמעט חמישה מיליארד דולר. לרשימה זו ניתן להוסיף את הנפקת MongoDb שנסחרת בהיקף של יותר משלושה מיליארד דולר, מיזוג קלאודרה ו-Hortonworks לחברה של כחמישה מיליארד דולר ועוד.

רצף אירועים אלו אינו מקרי, והוא מהווה ביטוי לפופולריות הגדלה של מודל הקוד הפתוח ומגמת אימוץ טכנולוגיות פתוחות על-ידי ארגונים מובילים. למעשה, ניתן לומר שהקוד הפתוח "בולע" את התוכנה הקניינית.

חלוצה בבניית מודל עסקי מקורי של קוד פתוח. רד-האט | צילום: Shutterstock

איך הכל התחיל?

קוד פתוח הוא רעיון שהחל בשנות ה-80 של המאה הקודמת. חוקר צעיר מ-MIT בשם ריצ'רד סטולמן האמין שתוכנת יוניקס ראויה להיות חופשית. כדי לשמר את החופש הזה, הוא השיק לראשונה את פרויקט גנו (GNU) ואת אחד הרישיונות המקוריים הראשונים של העידן המודרני, ה-GPL – הרישיון הציבורי הכללי להפצת תוכנות חופשיות.

בשנת 1991 סטודנט צעיר למדעי המחשב בפינלנד בשם לינוס טורבלדס החל לפתח מערכת הפעלה משלו ולהפיץ אותה ללא תשלום. מה שהחל כתחביב הפך ללינוקס הפופולרית. לינוס היה זה שטבע את המשפט "Given enough eyeballs, all bugs are shallow" שקובע שתוכנה חופשית היא יותר יציבה מתוכנה קניינית.

ב-1999 חברת רד-האט, אשר התבססה על הפופולריות של לינוקס, הפכה לציבורית. היא תפסה נתח מהשוק של Microsoft Windows והייתה הראשונה להראות כיצד קוד פתוח יכול לנגוס בשוק התוכנה הקניינית. רד-האט הייתה חלוצה בבניית מודל עסקי מקורי של קוד פתוח – Subscription: התוכנה ניתנת לשימוש ללא תשלום אך ניתן לקבל מהחברה שירותי תמיכה, הדרכה ואינטגרציה בתשלום שוטף.

הקוד הפתוח מתחיל לשגשג

ב-15 השנים האחרונות הושקו טכנולוגיות רבות בקוד פתוח אשר עם הזמן הפכו לפופולריות מאוד. די אם נזכיר את וורדפרס אשר שולטת במערכות ניהול התוכן, פיירפוקס, דוקר, קוברנטיס ועוד. גם השוק הארגוני הבין את היתרונות של שימוש בקוד פתוח והחל לאמץ טכנולוגיות פתוחות. השליטה בתוכנה, היכולת לתקן באגים בעצמך, להיות חלק מהקהילה היו זרזים לשימוש בתוכנה פתוחה בארגון.

אך גם אלמנטים נוספים השפיעו על אימוץ הטכנולוגיה על ידי הארגונים: מהנדסים נמשכו לפיתוח בטכנולוגיית קוד פתוח מאשר ללמוד תוכנה קניינית. מפתחי תוכנה שאף תרמו קוד והיו חלק מהקהילה חשו גאווה לראות את שמם מתנוסס ברשימת התורמים של הקוד והבינו את התרומה לקריירה שלהם – כרטיס הביקור שלהם הכיל גם קוד. הדבר סייע הן לארגונים בגיוס כוח אדם איכותי והן למפתחים לקידום הקריירה האישית שלהם. אימוץ זה מצד הארגונים ומצד המפתחים, האיץ את תעשיית התוכנה החופשית, ואפשר התאמה טובה יותר שלה לצרכים הארגוניים.

התוצאה היא שפרויקטי קוד פתוח הפכו להיות חוד החנית כיום בתעשייה, כאשר לקוד הפתוח הניתן חינמי, מתלווה מודל עסקי בר קיימא.

בנוסף, יוצרי התוכנה בקוד הפתוח מהווים גם רשת הפצה, כך שבמקום להשקיע משאבים בתהליך שיווק ומכירה, יוצר התוכנה יכול להתרכז בפיתוח המוצר ובחינוך מפתחים. תהליך זה מאפשר ליוצרי התוכנה להגיע למשתמש הקצה ישירות, ללא צורך בתהליך המכירה המסורתי (Hard sale). לאחר שהטכנולוגיה אומצה על ידי הארגון, תהליך המכירה הופך להיות Upsell. עם הגידול בשימוש בתוכנה הפתוחה, הקהילה גדלה, וניתן ליהנות מכלכלת הקוד הפתוח – בתשלום – באמצעות קיום הדרכות, כנסים, בלוגים, ועוד. באופן כללי, המודל העסקי של קוד פתוח יותר יעיל ואף מהנה, לעומת המודל העסקי של התוכנה הקניינית המסורתית.

העסקאות האחרונות מעידות, כי הקוד הפתוח הגיע לבגרות, כשהוא כובש נתחים גדולים משוק התוכנה. תוכנות קוד פתוח, אשר החלו דרכן בעשור הקוד, משגשגות היום יותר מאי-פעם: הן הגיעו לבשלות בשילוב עם הפצה חופשית, אפשרות להתאמה, ללא Vendor-lock-in וקוד באיכות גבוהה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת לינווייט (Linnovate) לפתרונות קוד פתוח לארגונים