לא רק מילקי: למה כדאי ליזמים לפתוח סטארט-אפ בברלין

אבל לא הכול הוא חדשות רעות. למעשה, ברלין מביאה גם בשורות טובות. הבלוגרית קיילי מור מספקת רקע על תמונת הסטארט-אפים בעיר, ומסבירה את נקודות החולשה והחוזק שלה. מור היא אמריקאית שחיה בברלין מאז שנת 2011, ובנוסף היא גם מנהלת יחסי ציבור ב-Carmudi, אפליקציית מובייל שמאפשרת למכור מכוניות בשווקים שנמצאים בצמיחה.

אמה גוטמן: כיצד את רואה את השינוי שעברה סצנת הסטארט-אפים של ברלין במהלך השנים האחרונות?

קיילי מור: קודם כל – במימון. שנה שעברה הייתה שנה משמעותית עבור ברלין. חברות גייסו 1.1 ביליון דולר. השנה, רק ברבעון הראשון בלבד היה גיוס של יותר מ-800 מיליון דולר בסטארט-אפים, ומתחילים לראות יותר ויותר משקיעים שמתעניינים בברלין, כולל משקיעים בינלאומיים. למשך זמן מה, סיליקון וואלי ואפילו לונדון – לא לקחו את ברלין ברצינות. עכשיו, כאשר רואים חברות גדלות יותר וכמה מסיפורי האקזיט גם זוכים לתשומת לב, יותר משקיעים בינלאומיים מגיעים לעיר.

גוטמן: אילו סיפורי אקזיט עזרו להעלות את הפרופיל של ברלין?

מור: 6Wunderkinder, ההשקעה הראשונה הברלינאית של החברה האמריקאית Sequoia Capital, נרכשה על ידי מיקרוסופט. השמועות אומרות שהרכישה הייתה עבור 100 מיליון דולר, שהוא לא מספר כל כך גדול, אבל עדיין אקזיט שמקושר לשני שמות גדולים. בשנה שעברה, Sociomantic, חברה שהסתמכה לחלוטין על המשאבים שלה, נרכשה בעבור 200 מיליון דולר. ראינו את המספרים האלה לפני כן, אבל סוף סוף גם התקשורת נותנת להם תשומת לב. ככל שתחום הסטארט-אפים בברלין יגדל, נראה יותר מיליונרים מתחילים את ההשקעה השנייה והשלישית שלהם, דבר שיעזור להגדיל את התחום.

גוטמן: מהם היתרונות והאתגרים של התחלת סטארט-אפ בברלין?

מור: זוהי קהילה קטנה, אבל כזו שנמצאת בצמיחה. ברלין היא אחד מהמקומות שבהם אפשר לראות תוך שלושה חודשים בלבד מה מתרחש בתחום, וישנו גם שיתוף פעולה רב. יש פחות תחרות בין הסטארט-אפים.
ישנם יותר משקיעים שמגיעים הנה, אבל אם הייתי מתחילה סטארט-אפ משלי, הייתי חוזרת לסן פרנסיסקו או ניו יורק. גיוס כספים ראשוני בברלין הוא אתגר. ישנם הרבה אנשי הייטק שמגיעים מפולין וממקומות אחרים, אבל עדיין אין מספיק אנשים שדוברים אנגלית. לכן חברות הייטק רבות מגייסות בימים אלו עובדים – מפתחים, אנשי יחסי ציבור ואף מנהלים.

סטארט-אפים בברלין שמים יותר דגש על השוק הבינלאומי | צילום: thinkstock

גוטמן: במה ההשקעות בשוק בברלין שונות?

מור: המסחר האלקטרוני מקבל מימון. חברת התוכנה SAS מקבלת מימון. קל לתת קריטריונים לדברים כאלו. לא תראי ביוטק או משהו ממש חדשני יוצא מפה. הוא לא יקבל מימון. גרמנים לוקחים פחות סיכון. אין דיווח על פעילות מקומית בתחומים האלו. משקיעים באירופה מעוניינים להשקיע במשהו שכבר הוכיח את עצמו. משקיעים בארה"ב יודעים שזה הימור. הם יכולים לנצח או להפסיד. אירופאים יפספסו באופן פוטנציאלי דברים גדולים.

גוטמן: ברלין אטרקטיבית יותר עבור סטארט-אפים מאשר ערים כמו לונדון?

מור: תלוי באיזה תחום. רואים יותר סטארט-אפים בפינטק (טכנולוגיה פיננסית), שיצליחו יותר בלונדון. אם הסטארט-אפ עוסק באופנה, עדיף ללכת לניו יורק. היכולת לקנות כאן מוצרים מהווה מקור למשיכה עצומה. לעיתים קרובות רואים סטארט-אפים שכבר הושקו וצריכים נוכחות בינלאומית, ויותר קל להפוך אותם לבינלאומיים מברלין. חבר ניסה להשיק תוכנה ללימוד שפות בשם Chat lingual. הוא לא הצליח בארה"ב בגלל שמשקיעים אמרו לו ש"כולם מדברים אנגלית". אבל כאן הוא גייס כספים. אנשים לא יפתחו סטארט-אפים ויישארו לשנה. הם יחשבו על איך להפוך לבינלאומיים מהיום הראשון שלהם, ויתחילו לתכנן את החברה שלהם עם המחשבה הזו בראש. לדוגמא, אנחנו מריצים מוצר שדומה לאתר האמריקאי Autotrader, שמאפשר לקנות ולמכור רכבים דרך אפליקציית מובייל בשווקים שנמצאים בצמיחה. בכוונה השארנו את העיצוב מאוד פשוט, בגלל שאנחנו משיקים את המוצר במדינות כמו מיאנמר, בהן מהירויות האינטרנט נמוכות, ואנחנו לא רוצים שייקח נצח עד שהרשת תעלה.

גוטמן: ברלין הייתה תחת לחץ לאחרונה, עם כיסוי תקשורתי שמדבר על כך שאין מספיק סיפורי אקזיט. את חושבת שזה לא הוגן? מה מגבה את הסטארט-אפים?

מור: אני חושבת שהבדיקה הדקדקנית של התקשורת הוגנת, כי סטארט-אפים קיימים במטרה להרוויח כסף. רואים את סיפורי האקזיט הנחמדים בשווי של 200 מיליון דולר, אבל לא רואים סיפורים של ביליון דולר והסיבה לכך לדעתי היא שאנחנו לא מחכים. יש חברות שמחכות ואולי יוכלו לעשות את הקפיצה, אבל רק הזמן יגיד. למשל, אנחנו מחכים לראות מה יקרה עם אתר משלוחי מזון בשם Delivery Hero. בשנה שעברה פיטר תיל (ממייסדי פייפאל) הגיע לעיר ודיבר על כך שברלין צריכה הנפקות ואקזיטים. יש לנו אותם, אבל כדי לבנות מערכת מוצקה יותר, צריך יותר מהם. זה יקבע סטנדרט.

גוטמן: לאילו תחומים שמבוססים בברלין, יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להצליח?

מור: לדעתי לבוש חלל (כמו בגדים לאסטרונאוטים) יהיה גדול כאן, לא התחום המוביל, אבל יש לנו הרבה אמנים ואנשי מלאכה שיאמצו את זה. חברת הביגוד האלקטרוני Elektro Couture עובדת עם אנשי תוכנה והייטק בברלין, מעסיקה אנשי אופנה מפולין וממדינות אחרות במזרח אירופה, ומתחילה לבנות את תחום לבוש ההייטק. היזמת מאחורי החברה קיבלה איזה שהוא מימון והיא עזבה את העבודה שלה כדי לקדם את התחום.